fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

הכל נשאר במשפחות

צילום אילוסטרציה: פוטוליה
צילום אילוסטרציה: פוטוליה

אין זה סוד שהמשפחה המסורתית עוברת מהפך בשנים האחרונות. קרוב ל- 50% מהנישואין בישראל מסתיימים בגירושין, כמו בשאר העולם המערבי. במקביל, אנו עדים יותר ויותר למבני משפחה שונים ומורכבים כגון משפחות של הורים יחידנים, משפחות בהן זהות האב אינה ידועה (תרומת זרע), משפחות חד מיניות, הורים גרושים שהתחתנו בשנית והקימו משפחה נוספת ועוד. המורכבות הזאת של המשפחה הגרעינית הינה עובדה קיימת, שבה הילד צריך ללמוד להתמודד עימה – בחברה ובתוך המשפחה עצמה.

"למרות שבשנים האחרונה ישנה פתיחות גדולה בנושא זה, עדיין ישנה נטייה בחברה לבצע את ההבחנה בין המשפחה המסורתית: אימא-אבא-ילד, לבין כל היתר" מציינת ד"ר טטיאנה אברט, פסיכיאטרית ילדים ונוער ומנהלת המרפאה לבריאות הנפש לילדים ונוער בשירות לבריאות הנפש של המרכז הרפואי הלל יפה.

חשוב להדגיש כי  מה נחשב נורמאלי ולא נורמאלי קובעת החברה, אבל את דרך ההתייחסות הטבעית לאופן שבו בנויה משפחתו של הילד קובע ההורה. אם ילד חוזר מהמוסד החינוכי וההורה מזהה קשיים, או שהילד פונה ישירות להורה ושואל שאלות על ההורה השני, הרי שניתן לעזור לו, לצייד אותו בכלים למענה או לתת הסבר מניח את הדעת עד שיגדל ויתפתח רגשית וקוגניטיבית ויוכל להבין את המורכבות.

מהבחינה הזאת הכלל הראשון הוא שההורה יהיה שלם עם עצמו ובחירת סוג המשפחה בה הוא נמצא.

ד"ר טטיאנה אברט. צילום: המרכז הרפואי הלל יפה
ד"ר טטיאנה אברט. צילום: המרכז הרפואי הלל יפה

מהם הכלים העיקריים להתמודדות עם מבנה משפחה שונה?

  1. להיות מוכן לשאלות. לא להתעלם מהשאלות של הילד, או לדחות אותן עד לגיל שבו "הוא יבין לבד" או לגיל שההורה חושב שרק אז "אפשר לדבר על זה עם הילד". חוסר התמודדות עלול ליצור חוויה שלילית אצל הילד והוא עלול לחשוב שמשהו לא תקין.
  2. חשוב שלא לשקר לילד ולא להמציא הסברים שלא יוכלו לעמוד במבחן הזמן.
  3. כשנותנים הסבר לילד, יש להתחשב בגילו ולעשות שימוש בשפה ובמושגים מעולמו בהתאם. לילד בן חמש ההסבר יהיה קצר ופשטני יותר מלילד מתבגר. חשוב להרגיע את החרדה ולבצע נורמליזציה של המצב המשפחתי. לדוגמא: אם ההורים התגרשו, אפשר לומר: "אימא ואבא אוהבים אותך ותמיד יישארו ההורים שלך, אבל כבר לא רוצים לגור ביחד, ואין לזה קשר אלייך".
  4. על ההורה להדגיש כי קיימים סוגים שונים של משפחות וכל אחד מחליט מה טוב לו. ייתכן כי המצב הנתון של ההורה הוא מתוך בחירה או חוסר ברירה. עם זאת, חשוב שההסבר לילד יהיה כמה שפחות טעון רגשית, גם אם להורה רגשות שליליים חזקים כלפי המצב המשפחתי הקיים (כעס, שנאה כלפי בן זוג, אכזבה מהיותו הורה בודד וכו').
  5. רצוי להדגיש בפני הילד את הצדדים החיוביים של המיוחדות המשפחתית. לדוגמא, אצל הורים גרושים אפשר לציין בפני הילד שעכשיו יש לו שני חדרים משלו ולא רק אחד (יש לו חדר בבית אצל כל הורה ולכן שניים). בקרב משפחות בהן ישנן שתי אמהות או שתי אבות, להדגיש את המיוחדות בכך שיש לו שתי אמהות (מה שלאחרים אין…).
  6. שימוש בספרות מתאימה להסבר לילד על קיומן של משפחות "אחרות". במקרה של הורות יחידנית או הורות חד מינית, חשוב לזכור שהילד גדל למצב נתון ומבחינתו פעמים רבות זה המצב הטבעי. לכן, ההתמודדות היא בעיקר עם הסביבה שמתקשה לקבל. לכן, השקיפות וההסבר של ההורים הם הבסיס לכך שהילד יידע להסביר את עצמו החוצה לכשיצטרך.

"בסופו של יום", מסכמת ד"ר אברט, "כאשר הורה לוקח אחריות על המצב המשפחתי והמבנה המשפחתי, כאשר הורה שלם עם עצמו ומשדר את זה לילד, הרי שהילד מרגיש רצוי, הוא מתחזק רגשית ובטחונו יהיה קשה לערעור על ידי מישהו מבחוץ ביום שבו יצטרך להסביר את עצמו בפני החברה".

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות