מאת עלית קרפ
על מה משחקת הפרסומת החדשה למהפכה הבריאותית ברשת רמי לוי? קודם כל על זה שכולנו פוחדים לחלות ולמות ואשר על כן אנחנו מוכנים לדון עד אינסוף במה בריא, מה לא בריא, מה כדאי לאכול ומה לא כדאי לאכול. מדיבורים, אומרת אמא של מפורסטמה, אין עיבורים, ובקיצור, מקצת טחינת מים עוד לא נגרם שום נזק, אז למה לא. מכיוון שגם משרד הבריאות מוליך את המהלך של סימון מוצרים עתירי מלח, סוכר, שומן וטעם, אולי כי לסמן קל יותר מאשר לחנך, ברור, שאיש מכירות ממולח כמו רמי לוי יקפוץ על העגלה הזאת וינסה גם הוא למכור לנו כל מיני מוצרי בריאות.
איך הוא עושה זאת? באמצעות גבר אחד קמצן (הגבר הקמצן הוא סטריאוטיפ מוכר עוד מ"הקמצן" של מולייר) ומשלוש הגרציות: ענת הראל, מיכל צפיר ופאולה רוזנברג, שכל אחת מהן ידועה כסוחטת גרעיני אבוקדו לרוויה, מדלגת על הרים ומתזזת על הגבעות, והכל במטרה לשמור על פיגורה דקה וגם לחיות לנצח (מי רוצה לחיות לנצח, כשכל הזמן רעבים ויש התכווצות שרירים?), ושלושתן ביחד וכל אחת לחוד מתזזות את גיבורנו האובד בסופר, מנג'סות לו ומציקות לו.
הרי ידוע לכולם, שגברים הם קמצנים ונשים הן נודניקיות, לא? מי שבאמת רוצה למכור לי משהו כדאי לו להציג אותי, ואת בנות מיני, ואתם יודעים מה, גם את בני מיני, באור קצת יותר חיובי, או לפחות קצת פחות שחוק.
