fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

האחריות לתחבורה ציבורית בשבת נמצאת בידי הרשויות המקומיות

צילום: נירית שפאץ
צילום: נירית שפאץ

המדינה נמנעת מלקבל החלטה בנוגע להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, למרות שהחוק מאפשר זאת. ראשי רשויות יכולים לספק פתרונות, כפי שעשה לאחרונה ראש עיריית טבריה. טור אישי של איציק לב

 

נוע תנוע ברחבי ישראל אבל לא בסופ"ש. שאלת השבת ואופן שמירתה מעסיקה את החברה הישראלית מקום המדינה. עוד בשנת 1947 התגבשו מספר הסדרים כבסיס לסטטוס קוו בין דתיים וחילונים בנושא שמירת השבת, אך המחלוקות והניגודים בתפיסות העולם העמיקו בשנים האחרונות בעיקר סביב נושא של פתיחת עסקים בשבת והפעלת תחבורה ציבורית בשבת.

זכויות רבות יש לתושבי מדינת ישראל, אך ישנה זכות אחת שנשללת מן הציבור והיא הזכות לתנועה וניידות, שנועדה בין היתר לאפשר לאוכלוסיות מוחלשות כמו קשישים, שלא יכולים לנהוג או להרשות לעצמם להחזיק רכב, להתנייד בתחבורה ציבורית.

הנושא עלה שוב לכותרות השבוע בעקבות החלטה של ראש עיריית טבריה רון קובי להפעיל קו אוטובוס עירוני בין שכונות העיר והטיילת. באופן אישי אני עוקב אחריו ושמעתי הרבה הערות ציניות על הקמפיין ובחירתו במעגל השלטון המקומי, אך קמפיין לחוד ומציאות לחוד: קובי מוכיח את ההפך ומספק את הסחורה לקהל הבוחרים שלו להחזרת טבריה כמרכז תיירות ונופש.

איציק לב (צילום: אורן שלו)
איציק לב (צילום: אורן שלו)

בתחילת דרכה של המדינה, השירותים שניתנו היו מצומצמים ולא היה צורך או אפשרות לספק תחבורה ציבורית בשבת. כיום לציבור הרחב יש דרישות, צרכים שונים והשאיפה לאפשר לכל דורש גישה לתחבורה ציבורית בכול ימות השבוע. שירותי התחבורה הציבורית בישראל פועלים בסופי השבוע על סמך פקודת ותקנות התעבורה שנחקקה בשנת 1991. עד אז הייתה עמימות בנושא מבחינת חקיקה. תמצית החוק מאפשר רישיון הפעלה לאוטובוס ציבורי לבתי חולים, לתושבים לא יהודים וצורך מבחינת ביטחון הציבור. ישנה גם התייחסות שהחוק לא חל על מי שניתן לו רישיון לפני 1991.

הסייגים בתקנות התעבורה מאפשרים לרשויות מקומיות וליזמים פרטיים למצוא פרצות בחוק, ולנצלן על מנת להפעיל תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים. אחת מהם היא אפשרות לרשות מקומית להעניק שירותי תחבורה בשבת, אך לא בתשלום. איך? לדוגמא, תשלום דרך אפליקציה והוצאת חשבוניות לאחר צאת השבת, או מכירת כרטיסים מוקדמת.

בשנים האחרונות התעוררו מספר יוזמות פרטיות ששמו להן למטרה לספק שירותי תחבורה בסופי השבוע ובפרט בשבת וחג, כמו "שבוס" ו"נוע תנוע" שפועלים במספר ערים בארץ מעבר לפעילות בחיפה, אילת וערים מעורבות.

עיקר המידע על התמיכה בתחבורה הציבורית מגיע ממחקרים של מכוני מחקר עצמאיים, מכיוון שהמדינה אינה מבצעת מחקר מקיף וכולל על הצורך והרצון של האוכלוסייה במדינת ישראל לגבי תחבורה ציבורית בשבת. הסקרים המפורסמים מציניים תמיכה שנעה בין 70% ל-90% מהציבור היהודי בתחבורה ציבורית בשבת. ועוד נתון מעניין: כ-37% ממשקי הבית במדינה שאין להם מכוניות פרטית  "מקורקעים" במהלך סופי השבוע והחגים.

התחבורה הציבורית בארץ הופרטה ולא מדובר על נציגות ממלכתית. אי אפשר להתעלם שיש פעילות בתחבורה הציבורית בשבת כמו מוניות, טיסות, רכב שיתופי, השכרת אופניים וקורקינט, כל אלו בערים המרכזיות והגדולות. ומצד שני, התחבורה הציבורית שמושבתת בשבת ברחבי הארץ היא בעיקר אוטובוסים,  רכבת ישראל וחלק מהקווים של מוניות השירות.

משרד התחבורה מפעיל פרויקט חשוב, "קווי לילה", במסגרתו פועל שירות אוטובוסים בלילות חמישי ומוצאי שבת, מחצות ועד 04:00 בבוקר, שמטרתו, כפי שפורט, "לאפשר לצעירים בכל הארץ לבלות ולחזור הביתה בשלום, בלי להסתכן בנהיגה בשכרות, התנהגות מסוכנת בדרכים, לקיחת טרמפים".  פרויקט ראוי וחשוב שאינו פועל בערב שבת, דווקא בלילה שבו צעירים רבים יוצאים לבלות. לפי דעתי זהו פספוס גדול של פרויקט חשוב.

המורשת המגדירה את הצביון היהודי שלנו במדינת ישראל לא תלויה בתחבורה הציבורית. מעבר לדרישה לשיפור התחבורה הציבורית בכלל, עולה גם הביקוש לתחבורה ציבורית בשבת, דרישה שהמדינה מתנערת מקבלת החלטה בנדון. ולכן הציפיה והדרישה מופנות לראשי ערים ברחבי הארץ. ראשי הערים והרשויות, ורון קובי הוא דוגמה לכך, נדרשים לספק פתרונות יצירתיים ולקחת אחריות במסגרת החוק על תחום שנמצא באחריותה של המדינה, ולגשר בין צורכי השטח למצב בחוק.

איציק לב

הכותב היה חבר מועצת פרדס חנה כרכור ובעל הבלוג "הזירה המוניציפאלית".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות