הסיפור של בסמה הינו שזור בהרבה ציונות, אהבת נעורים, ואהבה למקצוע.
בסמה, אלמנת צהל, איבדה בשנת 2002 את בעלה, רס"ר מרסל ח'יר אהוב נעוריה, שנפצע קשה במארב והיה שרוי בתרדמת במשך כ-13 שנה.
אחרי פטירתו, המשיכה בסמה להתאבל עליו במשך שנים, בעדה הדרוזית מקובל שאלמנה תכלה את שארית ימיה בבית, ולא תינשא שוב, או חלילה לא תקום ותפתח עסק.
כך זה היה עד שבנם היחיד, נור התבגר, עמד על דעתו, ושאל אותה למה היא עצובה. זו הייתה קריאת ההשכמה שלה ובזכות נור היא יצאה ללמוד קונדיטוריה, והתחילה ליצור קינוחים ועוגות בקטנה מבית הוריה, אבל כששמה יצא למרחוק והקינוחים שלה הפכו לשם דבר, הגיעה גם פניה מגוף מסחרי גדול, שביקש להזמין ממנה הזמנה גדולה.
לפני כארבע שנים פתחה את "נור" קונדיטוריית בוטיק ובית קפה, אחר כך, הגיע הקהל ודרש גם ארוחות צהריים, וכמובן שהיא נעתרה להם, והחלה להכין גם בשרים מעולים, ואז גם ארוחות ערב ומקום בילוי לצעירי הכפר.
לאחרונה החלה לבקשת הקהל לייצר גם אוכל דרוזי אותנטי, תחילה לאירועים מיוחדים, ולאט לאט נכנסו המנות לתפריט.
אז בערב שישי קיצי מהביל, ברחתי עם הילדים מהמישורים הלחים של הגליל המערבי, וטיפסנו עם וייז יקירנו במעלה ג'וליס, עד למרכז הכפר.
כמה שג'וליס הוא כפר ציורי, "נור" ציורית אף יותר.
ישבנו במרפסת והזמנו כל אחד מה שבא לו, וכשאני אומר "מה שבא לו", אז כאן ההיצע ממש עשיר.
בתי הבכורה ראתה שהתפריט מתחיל בארוחת בוקר, אז שאלנו אם זה רלוונטי גם לשבע בערב, כמובן שנענינו בחיוב – איזה כייף לה.
הבן האמצעי בחר בהמבורגר עם כל תוספת אפשרית, ואני ובת הזקונים שלי הלכנו על עראייס לראשונה, ומנסף לעיקרית שכולנו צללנו אליה יחד.
ארוחת הבוקר הייתה מפנקת ומדויקת, הגברת הצעירה הרשתה לי לדגום כל מטבל, וליד לחם כפרי מלא, וחביתת עשבי תיבול שמנמנה הכל היה טעים.
עכשיו לקשוח, שאלתי אותו איך ההמבורגר במדד שלו (לאחרונה בשכבת הגיל שלו, מבקרי מסעדות זוכים למעמד לא ברור של גיבורי על), הוא הזמין אותו עם גבינת צ'דר ובצל מטוגן, ונתן לו ציון של 8.5 – 9 מכובד לדעתי (הוא ציין ש-9 הוא לא נותן לאף אחד).
אני והקטנה התחלנו בעראייס טעימים, הפיתה הכילה קציצה טובה.
ואחרי שחיסלנו את ארבעת חצאי הפיתה, נתנו את האוקיי לשחרר לשולחן את המנסף החגיגי.
(כאן המקום לציין שזו מנה שלוקחת כעשרים דקות הכנה, וכדאי לתכנן את זה מראש). אבל הציפיה הייתה לגמרי שווה.
לשולחן הגיע מגש, שהדיף ריח שהפעיל את בלוטות הטעם והנוסטלגיה ותמצת לתוכו את כל ג'וליס ברגע אחד. אורז חמים, ועליו כל טוב הכפר, עוף, גזר, כרובית, ערמות של צנובר ושקד קלוי, והכל מתובל בהמון עדינות ואהבה לאוכל.
בגזרת הקינוחים, שזו בעצם ההתמחות הראשונה של בסמה, אכלנו עוגת גבינה נחמדה, כדור פררו רושה ענק ומפנק, ו"פאשאפיש" – כדורי פנקייק פריכים וחמים, שהוגשו לצד כמה סוגי שוקולד חם מומס, תענוג של חטאים לסיומת.
התגלגלנו לעבר הסופ"ש שבעים ומרוצים.
רוצו, ואל תשכחו לבדוק שיש מנסף .
בתכלס
תמורה למחיר – זול מידי, בעיה כפרית מוכרת
שירות – חביב, נדרשת התמקצעות
אווירה – ביתית
לקחת הביתה – מעמולים מטריפים לקפה של שבת
