סולם השלום

בימים בהם עוסקים בדין הגנים והפעוטות, אנו נותנים את הבמה לגן שמתנהל אחרת. הגן החברתי הראשון בכרמיאל – "גן דרור",  ששם את חברת הילדים במרכז ומחנך לשוויון, סובלנות, קבלת האחר, דמוקרטיה, ציונות והגשמה. האמהות מספרות: "גן דרור שונה בנוף הגנים בכרמיאל. הדגש הוא על ערכים חברתיים, סביבתיים, רגשיים, פחות על חומריות. יש מפגשים חווייתיים, שיתופיים, יש למידה בדרכים יצירתיות ויש לכל אחד ואחת את המקום הראוי". מ

"אחד מתפקידיה של מערכת החינוך הוא לזמן לאדם התנסויות שיאפשרו לו לנווט במציאות זו, לעכל את המידע ואת עולמות התוכן שאליהם הוא נחשף, לפתח מודעות עצמית ויכולת אינטרוספקטיבית. תהליכים מסוג זה יכללו חניכה אישית, מפגשים שמטרתם פיתוח רגישות לזולת ופיתוח המיומנות לניסוח תחושות ומחשבות". (מרטין בובר)

בימים בהם מרבים לעסוק במצבם של גני ילדים והנעשה בהם, מתברר כי כאן בכרמיאל פועל גן חברתי, "גן דרור". מקום שונה מכל מה שהכרנו עד כה במסגרות חינוכיות לגילאי שלוש וארבע. מקום אליו מגיעים ילדים ללא תחושת מסגרת נוקשה והפעילויות בו כה מגוונות וניתנות לבחירה כמעט מוחלטת על ידי הילד עצמו.

"גן דרור" הוקם לפני חמש שנים במודל חדשני וייחודי – גן חברתי והוא פיתוח ייחודי של תנועת "דרור ישראל" שהגרעין שלה בקיבוץ אשבל. אחריו הוקמו שלושה גנים נוספים ברחבי הארץ, שניים בראשון לציון ואחד בחיפה.

"גן דרור" הוא גן ציבורי לכל דבר, פרי שותפות בין שלושה גורמים: משרד החינוך, עיריית כרמיאל ורשת דרור בתי חינוך. במרכזו עומדת חברת הילדים, חברת המחנכים, המחנכות וההורים, יחד כולם יוצרים קהילה. מעגלים חברתיים אלו מהווים מקור עשיר לתהליכי למידה משמעותיים ומגוונים המחברים את התוכן הנלמד למציאות חיי היום יום.

ערכי הליבה של מודל הגן החברתי הם אוניברסליים: שוויון ערך האדם, סובלנות, קבלת האחר, דמוקרטיה, ציונות והגשמה. הייחודיות של הגן נמצאת באופן הגשמת ערכים אלו. ערכי הגן ממומשים הלכה למעשה בכל אופני הפעילות היומיומיים בקרב כל המשתתפים בחיי המקום.

אחת הגננות, כרמית מטייביץ', מספרת: "אחד הנושאים הייחודיים ששונים בגן שלנו הוא עבודת הצוות. כולנו אנשי חינוך, אין סייעות, אנחנו מנהלים את הגן במשותף. אנחנו רואים בחינוך ייעוד ודרך חיים".

רואים שזה משהו אחר

מהרגע הראשון שבו מגיעים למקום, יש תחושה של משהו אחר. החלל הגדול והמרכזי, בו קיימת כל העת התרחשות, מתפצל לפינות ייחודיות, כשבכל אחת נושא למידה אחר. גינת הגן אף היא מהווה מקום למשחק חופשי לצד פינות ייחודיות לפעילות לבחירה כמו אוהל חברתי, פינת נגרות, וגם מתקנים להנאת הילדים.

הפדגוגיה בגן מבוססת על החינוך הבלתי פורמאלי ועל החינוך הדיאלוגי ברוח משנתם של מרטין בובר ופאולו פריירה.

לגן הגענו ביום בו התקיימה קייטנת קיץ. את היזמות של הילדים ניתן לראות מיד בסיור קצר בין הפינות, ואף בגינה: נגריה, פיסול בבוץ, אוהל גדול בחצר ועוד פרויקטים".

הילדים שהיו עסוקים בעבודות הנגרות, מיד ניאותו לתקשר עם האורחים ובשיחה קולחת, יחסית לגילם הצעיר, ניתן היה לחוש כמה הם אוהבים את המקום.

א' ילד כבן ארבע בפינת הנגרות סיפר לנו: "אני הכי אוהב את הנגרייה. אני אוהב לבנות כל מיני דברים. בניתי כבר מגרש כדורגל ומטוס".

באוהל החברתי בגינה סיפרו לנו הבנות: "באוהל אנחנו אוהבות לשחק במשפחה. תראי יש פה כריות ושולחן, זה הסלון שלנו. תלינו תמונות בסלון ושמנו עציצים.  אנחנו אוהבות להשקות אותם. אבל עציץ אחד התייבש למרות שהשקינו".

הצוותים בגן החברתי פועלים באופן שוויוני, מקיימים ישיבות עבודה קבועות פעם בשבוע בהן הצוות עורך שיחות חינוכיות, לומד ומעשיר את עצמו, וכן, מקיים קשר אישי ורציף עם ההורים.

אם תבקרו בגן תלמדו כי לצוות ולמחנכות יש מקום בהצלחה החינוכית. כתפיסת עולם, כולם עושים הכל, אין היררכיה. מטייביץ': "אנחנו עושות הכל במשותף.  בונות את התכנים, מעבירות אותן, כמו גם מנקות את הגן. הילדים קולטים את זה. הם מבינים שהמקום הזה, הוא הבית של כולנו. גם שלהם. שלכולם יש אחריות עליו".

בגן למדו השנה 34 ילדים וילדות. רובם הגדול מכרמיאל, משכונת רבין ועוד ארבעה מקיבוץ אשבל במשגב.

הגננת מושית פיינשטיין: "אנחנו משקיעים בקשר ובשותפות עם ההורים כולל ביקורי בתים אצל כל הילדים, מפגשי הורים קבוצתיים לשיח חינוכי בנושאים שונים, השנה למשל נפגשנו סביב נושאים של מגדר, התמודדות עם קונפליקטים בין ילדים ועוד. יש "מחנכת אישית" לכל ילד בעיקר לצורך הקשר עם ההורים וליווי תהליכים".

בגן שמים דגש על הנושא החברתי, פיתוח כישורים חברתיים, דיאלוג, כך מגיעים ל"סולם השלום" – כלי מוחשי שפותח לפתרון קונפליקטים בין ילדים. פיינשטיין: "אנחנו שואלים "מה קרה ואיך אני מרגיש", אז חושבים על מה אפשר לעשות. בסוף אפשר לתת חיבוק". אחד הילדים סיפר לנו: "אתמול אני וחבר רבנו על הקוביות והלכנו ל"סולם השלום" לפתור את הבעיה".

מה חושבים ההורים

הגן מעורב ופעיל בקהילה שסביבו למען יצירת אחריות משותפת על החינוך ועל הקהילה. קיימת התייחסות רבה להורים מביקורי בית, מפגשי הורים, ועד שיתוף הורים בפרויקטים לאורך השנה.

מרים הולצמן, אמא של יותם, בן 5: "לבן שלנו הייתה תקופה של קושי להיפרד בבוקר. הגננות היו אתנו לגמרי בתהליך הזה. כולל להישאר ולתמוך בו כל בוקר. מדי ערב שיחות משותפות וחשיבה אתנו, ההורים, על איך אפשר לעזור לו. ולאט לאט זה עבד. זה ממש עזר לנו. הרגשנו מחובקים ובעיקר שרואים את הבן שלנו. אנחנו אסירי תודה להן".

ענת גוזלי אמא של נוגה, בת החמש וחצי: "גן דרור שונה בנוף הגנים בכרמיאל. בגן דרור הדגש הוא על ערכים חברתיים, סביבתיים, רגשיים, פחות דגש על חומריות ומראה. אין הופעות ומסיבות גדולות, יש מפגשים חווייתיים, שיתופיים, בריאים, יש למידה בדרכים יצירתיות ויש לכל אחד ואחת את המקום הראוי. אהבתי את הימים הפתוחים שהיו עם ההורים, בהם הילדים יכולים להגיע בשעות שבהן הגן לא פעיל, להיפגש עם חבריהם ולשתף את ההורים במשחקים ובפעילויות שנעשו בגן".

איילת אוחיון, אמא של אוריה, בן 4 וחצי: "חיפשתי לבני אלטרנטיבה למסגרות החינוך הקיימות בעיר. גן דרור ענה על כל רצונותיי לגבי חינוך בגיל הרך. החשש המרכזי שלי היה איך התפיסה החינוכית בגן מיושמת לצד הצורך בגבולות ברורים. הופתעתי מאוד. היכולת של הצוות להיות בהקשבה ובכבוד לילדים, לאפשר להם לחקור ולהתפתח דרך משחק, קונפליקט וחברויות, לצד כללי התנהגות ברורים, מעוררת הערכה ומלמדת אותי כאמא כל פעם מחדש".

מה אומר משרד החינוך

המפקחת הגנים בכרמיאל, אורנה ממן: "גן דרור מלווה על ידי הפיקוח וההדרכה של משרד החינוך בשיתוף עם מחלקת החינוך בעיריית כרמיאל. המדיניות החינוכית- לימודית בגיל הרך מבטאת את מדיניות משרד החינוך, בהובלתה של מנהלת המחוז – ד"ר אורנה שמחון. מטרת המדיניות היא קידום הילדים לדרישות החיים במאה ה-21, שיושתתו על היכולת לעבוד בסביבה משתנה, פיתוח היצירתיות, אינטליגנציה רגשית ועבודת צוות. הלמידה המשמעותית בגני הילדים היא יעד מתמשך ומרכזי, שמטרתו לפתח את כושר החשיבה היצירתי, את יכולת הלמידה העצמאית של הילדים ולכוון את הלומדים לצמיחה אישית. זאת תוך מעורבות חברתית וחיבור גני הילדים לקהילה".

אשבל – קיבוץ של מחנכים

חברי קיבוץ אשבל מייחסים חשיבות לתרומה לחברה בישראל, הם עוסקים בהפעלת מגוון פרויקטים חינוכיים בקרב בני נוער באזור ופנימייה "חברת הנוער אשבל" בקיבוץ עצמו.

חברי תנועת "דרור ישראל", כאנשי חינוך שגדלו בתנועת הנוער ובחינוך הבלתי-פורמלי, הציבו לעצמם אתגר חלוצי, לקשור את רוח תנועת הנוער ואופני הפעילות שלה לחינוך הציבורי במדינת ישראל. ליצור את המבנים בהם מהות החינוך הקושר, הדיאלוגי, תבוא לידי ביטוי במסגרות חינוך פורמליות, ציבוריות.

עם ניסיון של שני עשורים ביצירת מסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי-פורמליות לבני ובנות נוער: בתי ספר מקצועיים, בתי ספר טכנולוגיים, פנימיות, מועדוני נוער בשכונות, מכינה קדם צבאית ועוד (בעמותת "דרור בתי חינוך"), החליטו להרחיב כמחנכות ומחנכים לתחום הגיל הרך, מתוך התפיסה החברתית-ערכית כי בחינוך קיימת אפשרות לצמצום פערים וליצירת חברה שוויונית, שבה לכל ילדה וילד ניתנת ההזדמנות להגשמת הפוטנציאל הטמון בהם. כל אלה הביאו לפיתוח מודל "הגן החברתי".