יום האישה: הנשים המובילות והמפונות מהגליל המערבי

מירב בן שימול, מנכ"לית אשכול רשויות גליל מערבי, תושבת קיבוץ מצובה

מירב בעלת תואר שני במדיניות ציבורית בהתמחות בשלטון המקומי מאוניברסיטת תל אביב, ותואר ראשון בחינוך מיוחד מאורנים. שימשה כדירקטורית, מנטורית וכמרצה באקדמיה. בתפקידה האחרון כיהנה כראש מנהל חינוך, רווחה וקהילה במרכז השלטון האזורי בישראל. נבחרה לפני שנה לתפקיד מנכ"לית אשכול רשויות גליל מערבי.

"ב-7 באוקטובר החיים של כולנו השתנו, קמנו למציאות חדשה שלא הכרנו והתחלתו בצעדים קטנים ללמוד להתנהל מחדש נוכח הסיטואציה החדשה אליה נקלענו, לצערי" אומרת מירב בן שימול "הקיבוץ שלי שוכן כ-2 קילומטרים דרומית לגבול עם לבנון, כמו הרבה אחרים גם אותי ואת משפחתי פינו מהבית, עם כמה תיקים ובחוסר ידיעה, אנחנו כבר חמישה חודשים מפונים".

"כמי שחווה את השגרה של המפונים והמפונות, היה לי חשוב דווקא ביום הזה להביא לקדמת הבמה את הנשים אשר מצליחות תחת כל הלחץ הקיים בעקבות הפינוי והמלחמה, להמשיך ולתפקד כאימהות לביאות ובתפקידים ניהוליים אשר דורשים המון עוצמות בזמנים קשים אלו. אנחנו מסתכלות אחת על השנייה ומעניקות זו לזו השראה להמשיך ולשבור עוד תקרות זכוכית. זו המהות של יום האישה בעיניי."

עדי אלימלח ניזרי (44), מנהלת מרכז חוסן גליל מערבי, תושבת קיבוץ אילון. נשואה ואימא לשלושה ילדים.

"עברנו להתגורר בקיבוץ אילון לפני ארבע שנים לצד אחי ומשפחתו. בתור מי שנולדה וגדלה בקיבוץ שניר שבגליל העליון, חיפשנו דרך להתקרב לטבע, למשפחה ולחיי הקהילה ואת כל אלו מצאנו באילון אותו אני נהנית להגדיר ככפר נופש," מספרת עדי, "בשבת של ה-7 באוקטובר אחרי מספר שעות של הלם, נסענו אחר הצהריים לבית הוריו של בעלי ביוקנעם, היה לי חשוב שנהיה במקום בטוח יותר."

• כיצד את מתמודדת בשגרה בימים אלו של לחימה ואיום בצפון?

"אנחנו שוהים בימים אלו בקיבוץ ליד יוקנעם, מרחק של כשעה בערך ממקומות העבודה שלנו. הילדים השתלבו במסגרות חינוך באזור אך אין להם מקום במסגרות הבלתי פורמליות בצוהריים וגם אין הסעות לכל בתי הספר. המשמעות היא שגרה חדשה של עבודה שבה אני נאלצת לעבוד בחדרים בקיבוץ ולעשות שיחות זום תוך כדי נסיעה כדי להספיק הכול."

"חשוב לי, למרות המצב, להצליח להתאים את מגוון המענים הרלוונטיים של מרכז החוסן לצרכים המשתנים של יישובי האשכול. הסיטואציה מורכבת ואינטנסיבית וכל יום מסתיים בעייפות רבה אך גם בסיפוק גדול ובהכרת הטוב סביבי."

• אילו ערכים חשוב לך לקדם בתרבות הארגונית בהקשר לקידום ושילוב נשים בעמדות מפתח?

"שוויון, אמון וביטחון. אני סומכת על נשים שמגיעות לתפקיד משמעותי, שיש להן את היכולת לשלב אותו בחייהן על הצד הטוב ביותר. עבודה אינה נמדדת בשעות, שמונה עד חמש, אלא ביכולת להבין את התמונה הרחבה, לעשות סדרי עדיפויות, להיות פתוחה ללמידה ועם מסוגלות ליצור שיתופי פעולה משמעותיים. אני מאמינה שברגע שמביעים אמון בעובד קל לו יותר להתפתח ולצמוח והשותפות היא חיובית כלפי שני הצדדים."

• משפט לנשים צעירות שרוצות ללכת בדרכך?

"בכל מקום בו את נמצאת ובדרך בה את עושה את הדברים, יכולה להיות לך השפעה. השתמשי ביכולות שלך להפוך את העולם למקום טוב יותר."

מירב רונן (50), מנהלת מחלקת רווחה בשלומי, תושבת שלומי. נשואה ואימא לשלושה ילדים.

"בשנה האחרונה עברנו להתגורר בשלומי, היישוב שבו אני מנהלת את המחלקה לשירותים חברתיים במועצה המקומית בשבע השנים האחרונות, תפקיד מאתגר ומספק כאחד. כמו כל אזרחי מדינת ישראל, התעוררתי ב-7 באוקטובר לזוועות קשות מנשוא, תחושות קשות שלא ניתן לאמוד בכלל. בשגרה, בעלי ואני מנהלים בית משפחתי כאשר אני מנהלת ברשות מקומית ובעלי קצין משטרה. באותו בוקר הבנו מייד את המשמעות של מימוש האחריות שלנו, כל אחד בתחומו."

• מהם האתגרים הייחודיים בניהול ובהובלת עסק בתקופת חירום מבחינה נפשית, לוגיסטית וכלכלית?

"מצאתי את עצמי בונה מנגנונים להגשת שירות וניהול מרחוק, כמו פריסה רחבה של המחלקה בכל האתרים והמתקנים שנותנים מענה ישיר לאוכלוסייה. לייצר אוזן קשבת, פתרונות מעשיים לתושבים במצוקה תוך גיוס מתנדבים, עמותות ובעלי מקצוע לתהליך. האתגר האישי שלי היה בעצם למלא את תפקידי בעצימות גבוהה כשאני בעצמי מפונה ומתמודדת בהסתגלות למקום חדש ומציאות חדשה."

• האם חווית מקרים של אפליה מגדרית במהלך הקריירה שלך? אם כן, כיצד?

נושא חשוב ביותר. אני שמחה שלא נתקלתי באופן אישי ובסביבתי הקרובה באפליה מגדרית. עברתי דרך מגוון תפקידים בתחום הסוציאלי, תמיד העריכו את עבודתי וקודמתי לתפקידים ניהוליים. בעברי הרחוק לא אחת חוויתי אמירות שחלקן היו קשות ומשפילות שכנראה לא היו נאמרות לו הייתי גבר, אך אני חושבת שמאז בעולם וגם בחברה אנו מתקדמות כבר לקראת תום העידן שבו זה היה לגיטימי. בתפקידי אני משמשת גם כממונה על תחום הטרדות מיניות במקום העבודה ופועלת משמעותית להעלאת המודעות לנושא."

• משפט לנשים צעירות שרוצות ללכת בדרכך? או שהיית אומרת לעצמך בתחילת הדרך?

"ראשית, לכל אחת – צאי, תפתחי, תובילי ותשאפי גבוה לנהל, להשפיע ולהנהיג. שנית, המוטו שלי הוא לאהוב את מה שאת עושה, לעשות רק מה שעושה לך טוב ואז השמיים הם הגבול עבורך."

עופרה אלקיים כהן, יו"ר נעמ"ת גליל מערבי, תושבת מעונה. נשואה ואימא לשתי בנות.

"את יום האישה הנוכחי אנו מציינות וחוגגות ברגשות מעורבים, בצל מלחמה שכמותה לא ידעה המדינה. מתוך הכאב, הצער והשכול הוכחנו לעצמנו ולכל העולם שכאשר אנחנו מאוחדים אנו בלתי מנוצחים! אנחנו כאן למרות הכול ונמשיך לעשות ולפעול."

• יום האישה, לאור המצב הנוכחי, מנקודת המבט שלך?

"היום אנו מציינות את הכוח המדהים, החוסן והרוח הבלתי מעורערים שלנו, ציבור הנשים. אני רוצה להאיר זרקור על הלוחמות, חיילות המילואים, המדגימות אומץ ונחישות ומעוררות השראה מרשימה. אחרי אירועי השביעי באוקטובר, אין יותר ספקות לגבי נשים לוחמות והתאמתן לתפקידי לחימה בצבא. ההישגים המרשימים של הלוחמות שלנו בחזית הביאו אותנו לצעוד כמה צעדים גדולה קדימה ולסלול לנו שוויון הזדמנויות."

• איך אפשר להתנהל בשגרת חירום כשרחוקים מהבית?

"זו תקופה שבה חייבים לשים דגש על העובדים, להתחשב בצרכים שלהם בבית ולהיות שם בשבילם. כל מעסיק ומעסיקה צריכים להתחשב בצורכי המשפחה, לא רק של העובדים, אלא גם שלהם. לדעת כיצד לאזן בין העבודה לבית ולשים את המשפחה במקום הראשון. כמנהלת, כשיש לך עובדים שאת סומכת עליהם, הרבה יותר קל לדאוג למשפחה ולניהול הבית."

• טיפ שתרצי לתת לנשים צעירות מובילות במציאות המשתנה?

"אנחנו צריכות לעמוד יחדיו דווקא בתקופה המאתגרת הזו, לתמוך זו בזו ולהמשיך להיות דוגמה ומופת לדורים הבאים. רק באמצעות שיתוף פעולה וערבות הדדית בין נשים נוכל להשיג את מטרתנו, חברה שוויונית, צודקת, חסונה ותומכת."