"אני נולדתי כאן, אני גדלתי כאן ואני אמות כאן"

אפשר להסכים איתו ואפשר לא. אפשר לתמוך בו ואפשר לא, אבל על דבר אחד אין עוררין. ראש עיריית נהריה רונן מרלי אוהב את העיר שלו ואת תושביה, כן. גם את אלה שלא בחרו בו וגם את אלה שעיקר עיסוקם הוא פיזור השמצות במרחבי הרשתות החברתיות ("עכשיו זה חודש אלול, חודש הרחמים, זה הזמן למחול ולסלוח").

מרלי מכיר כל אבן וכל עץ בעיר שבראשה הוא עומד. קשה לעצור את שטף דיבורו, וכשהוא נשאל, למשל, על רווחת בעלי החיים, בשביב של שנייה הוא שולף מספרים. הוא יודע בדיוק כמה חתולים עוקרו וסורסו בכל שנה, ואת רשימת גינות הכלבים שהעירייה הקימה בשנתיים וחצי האחרונות הוא יורה בקצב מסחרר, עד שקשה לעקוב אחריו.

בחוץ כבר מנשבות רוחות של סתיו, ומיד אחריו, זו דרכו של עולם, יגיע גנרל חורף, והרי התחזית של מרלי לנהריה למודת הסבל: "אני מקווה ומאמין שנעבור את החורף הקרוב בצורה טובה". ולתחזית שלו יש ביסוס בשטח.

איך מתקדמות עבודות התשתית?

"העבודות מתקיימות כעת בשני מישורים – העבודות על התשתית העירונית בתוך העיר והעבודות במסגרת תוכנית המאגרים הממשלתית. בתוך העיר, מתחת לקרקע, נעשית עבודה רחבה, שכוללת ניקוז, ביוב והחלפת תשתיות. גם התוכנית הממשלתית מתקדמת בקצב משביע רצון. לגבי מאגר יחיעם, אפשר להגיד שהמשימה הושלמה; התחילו לעבוד גם בסכר אשרת, ואני מזכיר שיש עוד תוכנית של מאגר עברון. גם התוכנית של נחל גולה (סער) נמצאת בשלבים מתקדמים, ואני מקווה שמקסימום בתוך שנה מהיום נחנוך שם גם את המובל וגם את הטיילת החדשה שתחבר בין השכונות המזרחיות והים. זו תהיה טיילת מרהיבה עם שביל אופניים, מסלול הליכה, גינון, פינות ישיבה ועוד. בתוכנית העירונית התקדמנו בצורה משמעותית, ולגבי התוכנית הממשלתית אני מקווה שהעבודות יימשכו בקצב מהיר. את החורף האחרון עברנו בצורה טובה, ואני מקווה ומאמין שכך יהיה גם בחורף הקרוב. נהריה חוותה טראומה בחורף לפני שנתיים שתושב העיר מוטי בן שבת ז"ל, קיפח את חייו, כשנרתם להציל יושבי רכב שנלכדו. אין ספק שהטיפול במניעת השיטפונות הוא אתגר גדול, אבל אנחנו בכיוון הנכון והפתרון שמקודם בסיוע הממשלה הוא לשנים רבות קדימה".

העבודות במובל נחל גולה גורמות לא מעט סבל לתושבים

"כשמסדרים כביש וחופרים בקרקע צמוד למבנים, זה לא נעים. אני יכול לבשר שהצלחנו אתמול בערב (חמישי) לפתוח את רחוב ההגנה שוב לתנועה, וממש בקרוב אנחנו מסיימים את העבודות במובל עצמו ומתחילים להניח את הטיילת. כבר התחלנו לרצף בחלק המזרחי. אנחנו מניחים עכשיו תשתית תת קרקעית חדשה ברחובות קפלן, שטיינמץ, חניתה וויצמן. אני יודע שזה מפריע, אני יודע שזה לא נעים ולא נוח, אבל כשעושים מהלכים כאלה, אין מה לעשות. צריך להתאפק חודש, חודשיים, שלושה, אבל במבחן התוצאה יש תשתית חדשה. על העיר צריך להסתכל 50-40 שנה קדימה, לא על מחר בבוקר. מה עדיף? להשאיר מתחת לפני הקרקע צינורות בני 70 שנה ואחר כך בחורף לסבול? הסבלנות משתלמת, והיא כבר השתלמה לנו בחורף האחרון. בתוך עמי אני חי. אני נוסע בכבישים, אני רואה את המורכבות, אני רואה מה קורה כשכביש נסגר, ולא, זה לא נעים, אבל אני מאמין שעד מארס הקרוב, כל הבעיות המורכבות ייפתרו לחלוטין. התשתית תהיה חדשה, הכבישים יהיו הרבה יותר פנויים ופתוחים ויהיה הרבה יותר נוח. זה ישתלם".

רישות העיר בשבילי אופניים

בקרוב תחתום העירייה הסכם עם משרד התחבורה, ומרלי מתרגש: "זה יהיה הסכם מדהים לרישות כל העיר בשבילי אופניים בהיקף של כ-60 מיליון שקלים. 80 אחוז מהסכום הוא מימון של משרד התחבורה בהחלטה שהובילה מרב מיכאלי, והשאר מכספי הרשות. זו תהיה מהפכה אמיתית, ואני מזכיר את המהפכה שעשינו בתחבורה הציבורית. אגב, גם בעניין הזה היה קשה לתושבים. לאנשים קשה כשלוקחים להם שניים-שלושה מקומות חנייה לטובת תחנת אוטובוס, אבל היום בז'בוטינסקי יש תחנות אוטובוס, בגעתון יש תחנות אוטובוס, ומספר הנוסעים גדל מ-5024 ביום ליותר מ-7000 ביום, שזה נתון חסר תקדים בקנה מידה ארצי. הרבה פעמים אומרים לי 'אתה לא מבין, מה אתה עושה עכשיו כשאתה נכנס לשנת בחירות', ואני משיב שאנחנו לא באנו לפה בשביל שנת בחירות, אנחנו באנו לעבוד, לשפר ולשדרג את העיר. נהריה הפכה להיות העיר הכי מבוקשת במדינת ישראל, וצריך להסתכל קדימה, על העתיד של הילדים שלנו כאן"

אפרופו תחבורה. מה שלום הפקקים בכניסה לעיר?

"אני ממליץ לך לבוא לנהריה ולראות שהמצב השתפר והוא הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שנתיים וארבע שנים. כביש 4 כמעט כולו כבר שלושה נתיבים, כביש 859 סייע רבות לכל מי שלא חייב לחצות את נהריה ורוצה לנסוע לכיוון צומת כברי, שלומי, מעלות. כביש 6 בעבודה, ובעזרת השם, ב-2028 ייחנך הקטע של כביש 6 עד כמעט צומת כברי, ואחר כך השלב הבא עד אזור ראש הנקרה. העבודות בצומת כביש 4 עם 89 החדש צפויות להסתיים במארס הקרוב. כך שהמצב הוא הרבה יותר טוב, אבל, במדינת ישראל אנשים אוהבים לנסוע ברכב פרטי, אז אני לא יכול להבטיח לך שלא יהיו פקקים. במדינת ישראל היו עומסי תנועה ויהיו תמיד, אבל השתפרנו משמעותית".

מה עם התוכנית לשדרוג שדרות הגעתון?

"קיימנו תחרות, שבה אדריכלים התבקשו להציע הצעות לשדרוג כל מרחב הגעתון מהכניסה של הנחל לתוך העיר נהריה באזור שפרינצק והקניון ועד הים. עשרות אדריכלים השתתפו בתחרות, וחמישה עלו לגמר. בחר בהם צוות שיפוט של מדינת ישראל, לא של רונן מרלי, וזו תוכנית שתביא בשורה אמיתית לנהריה. היא תתווה איך ייראו הרחוב, הנחל והאזור כולו שנים קדימה, ואני מקווה מאוד שתיבחר התוכנית המתאימה ביותר, הן מההיבט האקולוגי והן מההיבט התשתיתי-בנייני של מה נכון לבנות במרחב הגעתון".

שיקום שכונות והתחדשות עירונית

תנופת ההתחדשות העירונית שמאפיינת לא מעט ערים בארץ פסחה בינתיים על נהריה, אבל מרלי מבטיח: "זה עומד להשתנות. יש תוכניות מתאר לשכונות הוותיקות, מה שלא היה בעבר. בנושא הזה אנחנו עובדים ביחד עם גורמי ממשלה, ובקרוב נקים מינהלת להתחדשות עירונית ונצא לדרך עם תוכניות שיחדשו את פני העיר. אין ספק שצריך לעשות התחדשות עירונית בנהריה.

"ברמה המקומית, אנחנו בעיצומו של פרויקט נרחב של שדרוג מרחבי ציבור בשכונות הוותיקות. אנחנו מקימים פארקים, גני משחקים, משדרגים את תשתיות הכבישים, מחליפים את התאורה בכל העיר לתאורת לד מתקדמת. לצד זה, אנחנו עושים מהפכה ירוקה באמצעות מאות דונמים של שטחים ירוקים. העבודות בפארק טרומפלדור יסתיימו בעוד כחצי שנה. מדובר ב-61 דונם של פארק משפחה גדול, עם פינות לפעילות ספורט ופנאי, מתקני משחקים, עצים חדשים, מדשאות, פינות ישיבה, גינון. פארק חדש יוקם גם בצומת של כביש 4 עם כביש 89, פארקים חדשים יוקמו בשכונות החדשות. במקביל, יש בנייה נרחבת גם של גני ילדים, מעונות יום, בתי ספר, בתי כנסת".

גם התחדשתם עם כמה שכונות.

"כרגע בבנייה חמש שכונות חדשות: הראשונה היא שכונת בנים ממשיכים של רסקו שכוללת כ-180 בתים צמודי קרקע חדשים. רוב הבתים כבר נבנו, ואנחנו בשלבים האחרונים של פיתוח הרחובות וכל המרחב הציבורי; השנייה היא שכונת אכזיב-בוימל, שגם שם כבר נבנו מאות יחידות דיור לצד גני ילדים, פארקים ובית כנסת. בשלב ב' של השכונה, שמתחיל ממש עכשיו, נרחיב אותה עם מתחם של מרכז מסחרי ודירות חדשות.

"שלוש שכונות חדשות נוספות הן שכונת שמעון פרס שבבנייה, ואריאל שרון ויצחק שמיר, שנמצאות בשלבים מתקדמים יותר. כבר אכלסנו בהן מאות יחידות דיור, יש גני ילדים ובית ספר יסודי. אלה יהיו שכונות מדהימות עם כל מה שתושב צריך ליד הבית. ביצחק שמיר התחלנו לבנות בית ספר על יסודי. הפארקים בשתי השכונות האלה יהיו מוכנים בתוך חצי שנה, וכך גם גני המשחקים, בתי הכנסת ומעונות היום.

"זו חוכמה קטנה מאוד לאכלס שכונות חדשות בלי תשתיות מתאימות, אז בכל השכונות החדשות, לצד הבניינים, אנחנו מקפידים לבנות את התשתיות. הביקוש לדירות עצום, והמחירים עולים בהתאם. אנשים מתאהבים בנהריה ובאים לגור בה. אנחנו כבר עם יותר מ-72 אלף תושבים".

הטיילת היא, ללא ספק, מקור גאוותו של ראש העירייה. "סיימנו את השלב הראשון עד רחוב בן גאון, ובשלב הבא נמשיך אותה עד אכזיב. כרגע אנחנו תלויים בשלב ב' של פינוי האזבסט הפריך מאזור איתנית וקו החוף עד אכזיב. כבר יצאו מכרזים של המשרד להגנת הסביבה לשלב ב', ואני מאוד מקווה שיאיצו את הקצב ויבצעו את העבודה במספר מוקדים במקביל. בעיית האזבסט בנהריה ובכל הגליל המערבי חייבת להיפתר אחת ולתמיד.

"כשיסתיים פרויקט פינוי האזבסט, נמשיך בביצוע הטיילת המדהימה. יהיו בה שבילי אופניים ושבילי הליכה. קו החוף של נהריה הוא נכס חיוני וחובה לטפח אותו. בינתיים, חיזקנו את קו החוף עם עשרות פרויקטים: סקייט פארק, מגרשי ספורט לילדים, פארק נינג'ה, פינות ישיבה, מגרשי כדורסל ייחודיים לילדים, שדרגנו את המזח עם מתחם הופעות, בנינו מבנה חדש שיהיו בו חדר כושר, מסעדה ומרחב פעילות, בקרוב נסיים לבנות את המלונית החדשה והמסעדות, וכל התאורה לאורך החוף הוחלפה לתאורה ידידותית לסביבה, כזו שלא מפריעה אפילו להטלת צבי הים".

בחודשים האחרונים קלטה נהריה מאות משפחות של עולים, רובם בעקבות המלחמה באוקראינה, אך גם משפחות מצרפת ומדרום אמריקה. "המשמעות", אומר מרלי, "היא ש-500 ילדים התווספו למערכת החינוך, זה גידול בקנה מידה ארצי, זה חסר תקדים. אנחנו שמחים על כך מאוד, כי בסופו של דבר באנו ליישב את הארץ".

הקאמבק של המתנ"ס

תגיד, מה קורה עם המתנ"ס? חזר לנהריה?

(צוחק) "את בכוונה שואלת אותי ככה? בוודאי שהחזרנו את המתנ"ס לנהריה. אבל לפני שנדבר על החינוך הלא פורמלי, אני רוצה לדבר על החינוך הפורמלי. טבענו מושג ש'נהריה היא בית לכל החיים'. זאת אומרת – אני נולד כאן ואני מתחנך כאן חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מגיל לידה ועד 120. יצרנו 'תו לטף' – תו תקן עירוני, ואנחנו לוקחים אחריות גם על הפעוטונים מגיל אפס עד 3, זאת כמובן נוסף על גני ילדים, בתי ספר יסודיים מצוינים, חטיבות ביניים ותיכונים. החל מ-1 בספטמבר פועלת בעיר רשת החינוך אורט, ויש לנו הישגים מדהימים.

"כ-35 אחוז מתקציב העירייה מוקצה לחינוך. אני מאמין בחינוך, החינוך הוא הוא מעל הכל. אם אנחנו רוצים לקדם את מדינת ישראל, צריך להשקיע בהון האנושי שלה, זה מה שידעו לעשות דורות לפנינו, וזה מה שצריך לעשות עכשיו ובעתיד – להשקיע ולמצות את הפוטנציאל שיש בכל ילד וילדה במדינת ישראל. החינוך הוא מה שעושה את המדינה חזקה ועוצמתית. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בנהריה עלה מ-75.2 ל-81.9 אחוז; שיעור הזכאים לבגרות מצטיינת עלה מ-20.8 ל-24.3 אחוז. יש עלייה בכל המדדים ובכל התיכונים. תשמעי נתון. בית הספר אביר יעקב הוא 100 אחוז זכאות לבגרות, שנה שנייה ברציפות. זה נתון שאין לו אח ורע, אני גאה בעשייה החינוכית, ואנחנו לא נוריד את הרגל מהגז. "גם נתוני הגיוס עלו בצורה משמעותית. ההשקעה בחינוך משתלמת, אנחנו קוטפים את הפירות, ואני משוכנע שעכשיו עם הכניסה של רשת אורט לעיר, העשייה החינוכית רק תלך ותשתדרג. אין  דבר שהוא יותר חשוב מזה.

"נהריה נותנת היום מעטפת מלאה לילדים ולבוגרים עם צרכים מיוחדים בגנים תקשורתיים ובבית הספר רונה רמון לילדים על הספקטרום האוטיסטי, שאנחנו מאוד גאים בו. בנוסף פתחנו בעיר מרכז משלים גם למשפחות של הילדים, מרכז שמלווה אותם במערכת מקצועית לאורך כל השנה, ועכשיו אנחנו עובדים על פארק לילדים המיוחדים האלה. זכינו בקול קורא של משרד הנגב והגליל, ובחודש הקרוב נניח את אבן הפינה לפארק המיוחד הזה. הוא ישתרע על דונם וחצי, וזה יהיה פארק מדהים שישדרג את איכות החיים של בעלי מוגבלויות. אני גאה בעשייה למען הילדים האלה".

ועכשיו תעדכן מה קורה עם המתנ"ס.

"רשת המתנ"סים שבה לנהריה לפני כשנתיים והיא חיה, בועטת ומציעה פעילות מדהימה לכל הגילאים. אני מדבר איתך על ילדים ונוער, מבוגרים וגמלאים. אנחנו משקיעים 26 מיליון שקלים בחינוך הבלתי פורמלי, שזה אומר טיולים, מרכז הטניס הישראלי שהגיע לעיר, פעילויות ספורט של כדורגל וכדורסל, אמנויות הלחימה, מרכז לאמנויות הבמה, חוגי אמנות ועוד. מדובר במאות פעילויות בחודש. בכל שכונה המתנ"ס עובד, וכשאני אומר המתנ"ס עובד, אני מתכוון גם לאפס מעורבות פוליטית".

מהבראה להמראה

באוקטובר 2020 מונה לעיריית נהריה חשב מלווה, ומרלי מציג נתונים מדהימים: "החשב המלווה עזב אותנו באוגוסט 2022. סיימנו תוכנית הבראה ב-23 חודשים. אין לזה אח ורע במדינת ישראל, ועברנו מהבראה להמראה. הגירעון המצטבר ירד מ-115 מיליון שקלים ל-57 מיליון, ועד סוף השנה אנחנו נרד בעוד כמה מיליונים טובים. סילקנו חובות עבר. עם כניסתי לתפקיד לעירייה היו חובות בהיקף של 41.1 מיליון שקלים, כיום החוב עומד על 1.4 מיליון שקלים, ואני לא אוותר עד השקל האחרון. העלינו את שיעור הגבייה מ-82.7 אחוז ב-2018 ל-90 אחוז ב-2022. המשמעות היא עוד 14.1 מיליון שקלים נטו בכל שנה לקופת העירייה מאנשים שלא שילמו בעבר ארנונה, והתקציב שלנו גדל בהתאם. התקציב הראשון שלי כראש עיר עמד על 395 מיליון שקלים, ואת שנת 2023 אפתח עם תקציב של 520 מיליון שקלים, וזה בלי קשר לתב"רים (תקציבים בלתי רגילים), שזה עוד 744 מיליון שקלים. זו מהפכה כלכלית אמיתית.

"לכל אלה צריך להוסיף את אזור התעסוקה החדש שישתרע על 600 אלף מ"ר לתעשיות הייטק וביוטק, וכשהוא יהיה מוכן, נהריה תהיה בריאה ואיתנה פיננסית. הכי חשוב זה לשנס מותניים כל הזמן ולשמור חזק על הקופה הציבורית. זה אתגר עצום לנהל מערכת של יותר מ-70 אלף תושבים בכל התחומים. אני מודה שאני לא מבין בכל התחומים, אבל יש ברשות אנשי מקצוע מעולים שהם עובדים מסורים.

"אני כל כך שמח לראות את ההתפתחות של העיר. אני נולדתי כאן, אני גדלתי כאן ואני אמות כאן, ואני רוצה שהילדים שלי ימשיכו לחיות כאן. אני נהנה מכל רגע בעיר הזו, ואני באמת-באמת דואג לעתיד שלה. האהבה לנהריה תנצח. נהריה זו עיר שכיף לחיות בה. אני לא אוהב את המושג פריפריה, כי אנחנו לא קצה בשום דבר, אנחנו עיר שכיף לחיות בה, והביקוש לעיר מעיד על כך. משפחות מכל הארץ באות לגור כאן".

לצד בני האדם חיים גם בעלי חיים. גם להם צריך לדאוג.

"בוודאי. ב-2021 ביצענו, בשיתוף משרד החקלאות, 1000 עיקורים וסירוסים של חתולים. ב-2022, עד כה, ביצענו 1317 עיקורים וסירוסים, ועד סוף השנה נגיע ל-2000. זה נושא חשוב מאוד ואנחנו בהחלט משקיעים בו. אני מאמין שבשנת 2023 נחצה את רף ה-2000. בנוסף הקמנו תשע גינות כלבים – בנווה אלון, בטרומפלדור, באוסישקין, בירוקה, בפארק רמז, באופירה, ברבי עקיבא, במעפילים ליד הטיילת שהצטרפו לגינה הקיימת בשקד בעין שרה. זה לא היה פעם. הגינות הוקמו בשנתיים וחצי האחרונות".

הרשתות החברתיות

נכון שזה לא כיף להיות ראש עיר בעידן של הרשתות החברתיות.

"תקשורת עם הציבור היא דבר טוב ונכון. לצערי, יש גורמים שמנצלים את הפלטפורמה הזו כדי להשמיץ ולספר סיפורי מעשיות; אלה אנשים שמנצלים את הבמה הזו לדברים פחות טובים. אנחנו לא עוסקים ברכילות ובשמועות. באנו לעבוד, אנחנו עוסקים בעשייה. האסטרטגיה שלי היא לא להגיב ברשתות החברתיות. אני חושב שזה לא נכון. מי שרוצה לדבר עם ראש העיר יכול לעשות זאת פנים מול פנים. אני קשוב לציבור, יש לי קבלת קהל כל שבוע, אין תושב שמבקש שיחה עם ראש העיר ולא נענה, יש מנהלי מחלקות, מנהלי אגפים, אנשים רציניים, כולם קשובים.

"ברשתות החברתיות יש גם הרבה דברים חיוביים והן מועילות לפעמים. אם, למשל, יש איזשהו מפגע בטיחותי שתושב מעלה, זה עניין שצריך לטפל בו. בלי קשר, אני אוהב את כל תושבי נהריה. אני לא יודע מי בחר בי, מי לא בחר בי, וזה לא מעניין אותי. אותו הדבר לגבי עובדי הרשות. לא פיטרתי כאן עובד אחד, כי כולם, מבחינתי, משרתי ציבור".

חלפו להן ארבע שנים בתפקיד, והנה בשנה הבאה שוב בחירות. תתמודד?

"חד משמעית כן. עוד עבודה רבה לפנינו וצריך להמשיך בעשייה שניכרת בכל פינה בעיר. כן, אני אתמודד. נקודה".