"בגיל 70 אני מרגישה מחויבות למדינה ולצבא, אחרי ששלחתי שמונה בנים ונכדים לצבא, שהפכו לחיילים ולקצינים קרביים", אומרת פאיזה פאלח מהכפר הבדואי רומת היב בעמק בית נטופה בגליל. לפאיזה פלאח יש סיפור מרגש. בחורף 1968 כרעה ללדת. "הרגשתי צירי לידה. בעלי היה באותה העת בשירות צבאי בסיירת שקד במצרים במשימה שדרשה היעדרות ממושכת מהבית".
"באותה תקופה לא היו כבישים סלולים ובגלל הגשמים הרבים שירדו הגישה לכפר הייתה בלתי אפשרית. "היינו במצור", היא משחזרת. חמותה תפסה פיקוד ויצאה להזעיק עזרה. היא עשתה מסע רגלי בן 20 ק"מ לכפר החורש, שם התגורר אחיה חסן היב (אבו אחמד), שזכה לכינוי "האבא של הקצינים" ונחשב למעודד מספר 1 של הבדואים להתגייס לצבא. היא פצחה בצעקות על חסן בטענה ששלח את כל הצעירים לצבא וכעת אין מי שיפנה את פאיזה לבית החולים ודרשה ממנו פתרון למצב.
אבו אחמד, שהבין את מצוקתה, מיהר להתקשר בטלפון הצבאי שהיה בביתו ללא אחר מ… רחבעם זאבי ז"ל, ששימש באותם ימים כאלוף פיקוד המרכז. גנדי, שהיה מודע לתרומת השבט לביטחון המדינה, מיהר לשגר לעבר הכורעת ללדת… מסוק צבאי, עם הנחיות להדליק חבילות קש כדי שהטייס יזהה את הבית. "זו הייתה התרוממות רוח, רגעים של אושר למרות הכאבים. הבנתי שיש מי שדואג לי, שיש מי שאני יכולה לסמוך עליו", מספרת בגאווה רבה סבתא פאיזה.
"אני חמי וחמותי הוטסנו למנחת הפיקוד בנצרת, שם חיכה לנו קומנדקר צבאי, שהוביל אותנו לבית החולים האנגלי ושם ילדתי את בתי הבכורה באסמה בשלום", היא משחזרת.
בעלה של פאיזה, סאלח פאלח, היום בן 75, מדבר עם ראש מורם בגאווה. המדינה לעולם לא נטשה את חייליה ולוחמיה ומחזירה בטוב לכל מי שתרם לביטחונה.
"הבדואים תמיד היו שותפים בביטחון המדינה. וימשיכו לעשות זאת בנחישות", הוא אומר ומציין שהבדואים צעדו לצד היהודים עוד טרם הקמת המדינה. יגאל אלון ז"ל הקים את הפלהייב, היחידה הבדואית של בני משפחת אל-הייב, ששירתו בפלמ"ח במלחמת השחרור. אחר כך בצה"ל תפסו הבדואים מקום של כבוד וכרתו ברית דמים עם היהודים, ברית שנמשכת עד עצם היום הזה.
שבט אלהייב- רומת היב הוא כפר בדואי בגליל התחתון הממוקם בבקעת בית נטופה, מצפון לציפורי, השייך למועצה אזורית אל-בטוף. הכפר הוקם בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת על ידי בני השבט והיום מונה כ-2000 נפשות. רוב אנשיו משרתים בכוחות הביטחון.
בנה של פאיזה פאלח, מאלק חייל משוחרר, והיום מורה לאזרחות והיסטוריה במשרד החינוך ומרצה במטרה לעודד גיוס בדואים לצה"ל. "אנחנו שותפים בהצלחת עמותה שמטרתה לעודד גיוס בדואים לצה"ל ולהיות אזרחים שותפים ותורמים לחברה", הוא מתגאה.
אשתו ג'ומאנה, מנהלת מרכז מורשת על חיי הבדואים בגליל. ביחד הם הקימו את "המאהל של סבתא" צימר ואירוח בדואי בגליל. "הקמנו את האוהל במטרה לקרב בין לבבות ולשמר את מורשתנו לעד", מספר מאלק.
בקרבת היישוב נמצאת אנדרטת הלוחם הבדואי, שם מונצחים 165 חללים שנפלו במערכות ישראל. סמוך לכפר נמצאת חרבת רומא-אתר ארכאולוגי עתיק על שם היישוב היהודי "רומא" תקופת בית שני.
מאלק מוסיף בגאווה ומספר שהשבט שלו נדד בשלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הגיע לצפון והתיישב בשולי עמק החולה. בימי המנדט הבריטי רכשו בני השבט קרקעות באזור. חלק מבני השבט נשארו בכפר טובא זנגריה, וחלקם רכשו אדמות בבקעת בית נטופה ובבית זרזיר-ליד נהלל.
"המאהל של סבתא" נמצא ברומת הייב הממוקם על כביש 77 בין צומת המוביל לצומת גולני בגליל התחתון והגישה אליו נוחה במיוחד למגיעים מאזור הצפון והמרכז.
מאליק פאלח: "הציבור מוזמן לשמוע את סיפורי הגבורה של המורשת הבדואית ולטעום את מטעמי העדה. ליהנות מהמרחב והנוחות ולהזמין אירועים פרטיים המתאימים ל- 100 איש ובהתאמה מראש כגון ימי הולדת, אירועים משפחתיים, מפגשים חברתיים, ימי כיף ועוד".
