יום שבת , פברואר 16 2019
בית / ידיעון עפולה והעמקים / חוויות מגלזגאו / גיל ברעם
ברעם ביציעי האמפדן פארק בגלזגאו (צילום עצמי)
ברעם ביציעי האמפדן פארק בגלזגאו (צילום עצמי)

חוויות מגלזגאו / גיל ברעם

השבוע התלוויתי למסעה של נבחרת ישראל בסקוטלנד, שם שיחקה הנבחרת בשלישי האחרון במסגרת גביע האומות.

זה הזכיר לי שבשנות ה- 90, בהיותי מורה לנהיגה, הייתה חבורת אוהדים מנצרת עילית, שאני הייתי אחד מהם, וכללה אנשים כמו יוסי ורוני ליקוורניק, אבשלום נוריאל, יעקב ממן, דודי ברקוביץ ואחרים, שנהגה לנסוע לכל משחקי הנבחרת, בית וחוץ.. זו הייתה הנבחרת של שלמה שרף, עם כוכבי על כמו אייל ברקוביץ, חיים רביבו, טל בנין, ראובן עטר ואחרים, נבחרת שנתנה הצגות בכל משחק, כולל הניצחון הענק על נבחרת צרפת בפארק דה פראנס.

לאחר הפוגה ממושכת חזרתי לפני קצת פחות מעשור לכדורגל, בתפקיד מנכ"ל הקבוצה האהודה עלי, הפועל נצרת עילית. תמיד כששואלים אותי איזו קבוצה  אני אוהד, אני עונה "הפועל נצרת עילית ונבחרת ישראל".

המסע לסקוטלנד היה גאווה עצומה עבורי. האצטדיון בגלזגאו מדהים, האווירה מחשמלת, אני יכול לומר לכם שהסקוטים אוהבים כדורגל לא פחות מהאנגלים, רק חבל שלא הרבה ישראלים הגיעו לעודד את הנבחרת.

 

העיר גלזגאו היא עיר אפורה שלא לומר משעממת. גם מזג האוויר הסגרירי תורם לכך. היה קר בגלזגאו, אפילו קר מאוד, הסקוטים רגילים למזג אוויר כזה, אנחנו פחות…

לפני המשחק עוד השתעשענו באפשרות שנבחרת ישראל תעפיל ליורו 2000 דרך גביע האומות. הפתיחה הייתה חלומית, נבחרת ישראל עלתה ליתרון ועמדה מצוין מול הסקוטים הרדומים, אבל הבעיה הייתה שנתנו לסקוטים לחזור למשחק, הם כבשו 3 שערים ושלחו אותנו לחלום.

באמת ובתמים האמנתי לפני המשחק שנגיע ליורו ושיפסיקו לדבר על הנבחרת הגדולה של 1970, שהגיעה למונדיאל במקסיקו וידברו על הנבחרת של הרצוג ב- 2018, אבל לצערי ולצער כולנו זה לא קרה.

חזרנו הביתה עם חווית כדורגל, חבל שלא ניצלנו, דבר אחד אני יכול להבטיח לכם, גם בעיד, בכל פעם שתהיה לי הזדמנות, אגיע לעודד את נבחרת ישראל.

 

בדוק גם

דוד מלכה צילום אלכס הובר

המנכ"ל הפורש של עיריית כרמיאל :"הייתה לי הזכות להיות שותף בבנייה של עיר"

אחרי שכיהן במשרות בכירות ובשלוש השנים האחרונות כמנכ"ל העירייה פורש דוד מלכה מעבודתו הציבורית. בראיון מיוחד הוא מספר על ילדותו בשיכון עולים בעכו, על הצבא ועל הנוסטלגיה העירונית מימיו של ברוך ונגר ז"ל. עכשיו, הוא משאיר עירייה בלי מנכ"ל קבוע והולך לנוח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *