fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"הערבים בישראל הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית המודרנית ומגיעות להם זכויות"

אלהאם חאזן צילום אלכס הובר
אלהאם חאזן צילום אלכס הובר

"הערבים בישראל הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית המודרנית ומגיעות להם זכויות"

אלהאם חאזן, מהחלוצות ללימודי רוקחות ובעלת שלושה בתי מרקחת בגליל, החליטה להתמודד על מקום במפלגת העבודה לכנסת ה-21 אחרי שהמפלגות הערביות אכזבו. היא מעודדת נשים במגזר לעשייה, שואפת להיות גשר למסחר עם ארצות ערב ורוצה שוויון לערביי ישראל. "אני ערבייה ישראלית גאה, טוב לערבים פה, הם רוצים להשתלב ואני רוצה להיות הקול של האנשים האלה בכנסת". וגם על חוק הלאום היה לה מה לומר לביבי

אלהאם חאזן צילום אלכס הובר
אלהאם חאזן צילום אלכס הובר

"הגליל הפך למערב הפרוע. כל המוחות שלנו, אנשי האקדמיה עוברים לעבוד בנגב ובמרכז כי אין להם מקומות עבודה כאן. נוסעים שעות, עוזבים את המשפחות וכל ההבטחות של הממשלה הנוכחית לקידום הגליל עפו באוויר. אני מאמינה שצריך לדאוג קודם כל לעצמנו, לפתור את הבעיות שלנו, לפתח את הצד הכלכלי והחברתי של כלל האוכלוסייה בגליל". כך אומרת האישה שהצליחה לבנות אימפריה בגליל, למרות הקשיים וההבטחות לעתיד טוב יותר, שמעולם לא התממשו ואף קיבלה את פרס אשת העסקים המצליחה לשנת 2015.

אלהאם חאזן, רוקחת ובעלת מספר בתי מרקחת בבענה, בכפר סאג'ור וסחנין, אחרי שהגיעה לרווחה כלכלית, היא פועלת לקידום לשכה עצמאית שתשרת את אנשי העסקים במגזר הערבי בגליל ומתמודדת על מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-21. לפוליטיקה הגיעה מהביזנס והיא רוצה לייצג ערבים שוחרי שלום.

חזאן, נשואה, אם לחמישה ילדים בני 30, 28, 26, 23 ו-16, כולם אקדמאים והצעיר תלמיד תיכון. היא ילידת הכפר בענה, הסמוך לכרמיאל, למדה בבית הספר היסודי בכפר, תיכון בכפר ראמה ועם סיום התיכון עברה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים בבית הספר לרוקחות.

"בימים ההם זה לא היה מחזה נפוץ, בלשון המעטה, שצעירה מבית טוב, תגור מחוץ ליישוב מגוריה. לישון מחוץ לבית לא היה נהוג. הייתי מגיעה פעם בסימסטר, וראיתי את הבנות בכפר עומדות בחלונות ומביטות בי".

חאזן לבית משפחת ג'ריס, נולדה למשפחה נוצרית, וביתה נמצא בשכנות לכנסייה המקומית. כבר בהיותה תלמידה התגלתה כבעלת כישורים ואינטליגנציה מעל הממוצע. ותכונותיה כמנהיגה בלטו כאשר נבחרה לעמוד בראש מועצת התלמידים בתיכון.

הפגנה בכיכר רבין נגד חוק הלאום בכיכר רבין צילום פרטי
הפגנה בכיכר רבין נגד חוק הלאום בכיכר רבין צילום פרטי

בשנת 1979 כשהתקבלה ללימודי רוקחות בהדסה, העתיקה מגוריה למעונות הסטודנטים בקרית היובל ובהמשך להדסה עין כרם. בתקופה ההיא עדיין לא היו בנות ערביות רבות בלימודים אקדמאים, והיא נחשבת חלוצה בתחום. "היינו רק שתי בנות ברוקחות במחזור שלי. שנים יותר מאוחר החלו להגיע בנות נוספות. בכל מקרה לא היו לנו בעיות משום סוג עם הסביבה, לא עם הבנים הערבים ולא עם יהודים. האווירה הסטודנטיאלית הייתה טובה. באותן שנים לא היו ענייני דת או נשים. ההקצנה הדתית הגיעה הרבה יותר מאוחר".

עם סיום לימודיה עברה לגור בדירה שכורה בחיפה עם חברות, שם התקבלה לעבודה בבית מרקחת של קופ"ח כללית. אחרי שנה וחצי עברה לבית מרקחת בראמה וחזרה לגור עם ההורים בבענה.

לאחר שנישאה עברה לכרמיאל. הבעל עבד כחשמלאי במפעל בעיר, היא המשיכה בכללית. בכרמיאל גרו בשכירות חמש שנים וכשמחירי השכירות עלו בעקבות העלייה מחבר העמים עברו לבענה, שם בנו את הבית בו הם גרים עד היום.

אז למה לי פוליטיקה עכשיו

הכל התחיל כאשר רוקח משפרעם החליט למכור את בית המרקחת שבבעלותו, שכן, החוק באותם ימים חייב את בעל בית המרקחת להיות רוקח. הוא פנה לאביה שהיה בעל אמצעים. האב השקיע, היא התפטרה מקופת חולים ועברה לבית המרקחת המשפחתי. המקום לא הצליח, למרות הניסיונות להוסיף מחלקות קוסמטיקה ובישום ואחרי עימות עם המשפחה, בעיקר עם אבא, עברה לנהל מקום משלה. "בתוך שלוש שנים הכל השתנה, עברתי מקום ואבי לא ראה בעין יפה את זה שאני הצלחתי כל כך. תוך שנתיים קניתי עוד בית מרקחת בסאג'ור. בהמשך קניתי גם בסחנין, היום יש לי שלושה".

את הקפיצה הראשונה למים הקרים של הפעילות הציבורית עשתה כאשר הצטרפה ללשכת המסחר והתעשייה בנצרת. "עשינו הרבה פעילות בלשכה. נסענו לקטאר, השתתפנו בתערוכה והצגנו מוצרים תוצרת הארץ, כמו פרמייר ים המלח, ואיה נטורל מבית ג'ן, הייתה לי הצלחה גדולה בעסקה שעשיתי עם לקוח מאחת האמירויות". בהמשך התמנתה לראש דסק למען נשים ערביות. "השתתפנו בהרבה כנסים ותערוכות בארץ ובחו"ל".

מאחר והלשכה לא הייתה מספיק פעילה היא הרגישה צורך להקים לשכת מסחר ייעודית לאנשי עסקים ערבים. "פנינו לאוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ונקבע כי זו תקום בסחנין". בסופו של דבר הלשכה לא נפתחה וחאזן קיבלה הצעה לעבוד דרך הלשכה בחיפה אך היא רוצה שהיוזמה תעבור דרך המגזר. "כדי לפתח עסקים עם אנשי עסקים בארצות ערב, אחרי שהייתי כבר בדובאי, ירדן וקטאר, מצרים וטוניס, אני מאמינה שצריך לשכה עצמאית של המגזר. יש שם המון כסף אבל אין להם מוצרים כמו אצלנו. יש להם כוח קנייה אבל אין להם מה, ואצלנו יש הכל. אנחנו יכולים לספק להם כל מה שהם מעוניינים".

אלהאהם חאזן עם יור מפלגת העבודה אבי גבאי צילום פרטי
אלהאהם חאזן עם יור מפלגת העבודה אבי גבאי צילום פרטי

את היוזמה הזו היא עדיין מנסה לפתח. "אין במגזר שלנו בעלים של בנקים, של קופות חולים, חברות ביטוח, תעשייה, מפעלי הייטק. למשל בסחנין, מה אני רואה? ברחוב הראשי יש את כל המותגים אבל אין אף מפעל שלנו, של המגזר. כולם זכיינים. צריך להקים לשכה עצמאית שתשרת את אנשי העסקים במגזר הערבי. אני מבקשת מאנשי עסקים שמעוניינים להתרחב או כאלה שמתחילים, ונשים בפרט, לפנות אלי ויחד ננסה".

היום את פונה לפוליטיקה ורוצה להיכנס לכנסת ה-21. למה עכשיו?

"תמיד התעניינתי בפוליטיקה, שמעתי, עקבתי אחרי התנהלות חברי הכנסת הערבים. הקשבתי על מה הם מדברים בסוגיות שונות, לא ממש רוויתי נחת. שכן, רופא השיניים ד"ר מוחמד סקרן, הזמין אותי להצטרף אליו לכנס של מפלגת העבודה במרכז קריגר בחיפה בראשות אבי גבאי. בסיום הכנס אמרתי: "זו הפעם הראשונה שאני שומעת מנהיג שיש לו האומץ להגיד שהוא בעד הקמת מדינה פלסטינאית ליד מדינת ישראל. זה הפתרון הרצוי לדעתי". התחלתי להשתתף בכנסים ובאחד המפגשים עם ח"כ רוויטל סוויד וח"כ מיכל בירן אמרתי שאני מעוניינת להיות נציגה של המגזר הערבי, שהמפלגה רדומה במגזר".

איך את רואה את הקמפיין שלך במגזר הערבי?  

"אני חושבת שיהיה לי קל יותר כאישה. יש היום יותר תמיכה בנשים. אנחנו רואים את ההצלחה של הנשים בשלטון המקומי, וזה מקרין על המגזר. בבחירות האחרונות היו הכי הרבה משתתפות מהמגזר, בעקבות כך נכנסו נשים למועצות. ההצלחה שלי בחיים העסקיים נותנת לי קרדיט".

למה מפלגת העבודה?

"אני ערבייה ישראלית גאה. אנחנו יכולים וחייבים לחיות בשלום. אני מאמינה  שאנחנו בפני עידן חדש באופן המחשבה אצל חלק גדול מערביי ישראל. טוב להם כאן. הם רוצים להשתלב בחיים בישראל ולחיות בשלווה. אני רוצה להיות הקול של האנשים האלה בכנסת והם מהווים חלק גדול מהאוכלוסייה, לדעתי אפילו רוב.

אני מאמינה שצריך לדאוג קודם כל לעצמנו לפתור את הבעיות שלנו, לפתח את הצד הכלכלי והחברתי של כלל האוכלוסייה בגליל. הגליל היום הפך להיות המערב הפרוע. כל המוחות שלנו ואנשי האקדמיה עוברים לעבוד בנגב ובמרכז כי אין להם מקומות עבודה כאן. נוסעים הרבה שעות, עוזבים את המשפחות שלהם וכל ההבטחות של הממשלה הנוכחית לקידום הגליל עפו באוויר.

"אני מאמינה שיש לי יכולת לפעול להקמת אזורי תעשייה מפותחים בגליל ולהביא משקיעים גם מחו"ל שמוכנים להשקיע ולדאוג למקומות עבודה רבים גם לאנשי אקדמיה וגם לפועלים. בעסקים אין גבולות. אני מאמינה ביכולתי לפעול לקידום עסקי עם ארצות ערב ואני חושבת שיש לנו הרבה מה למכור ולהם יש הרבה מה לקנות. פיתוח עסקי עם ארצות ערב יכול להביא להשלכות חיוביות רבות ואולי גם לשלום. אני מאמינה שערביי ישראל יכולים להיות הגשר בין ישראל לארצות ערב.

אני מאמינה שביכולתי להיות האישה המתווכת בקידום תהליך השלום ומאמינה שלכוח הנשי יש תמיד השפעה חיובית על כל מהלך".

טקס חלוקת פרס אנשי השנה 2015 במגזר פרס אשת העסקים מצליחה צילום פרטי (2)
טקס חלוקת פרס אנשי השנה 2015 במגזר פרס אשת העסקים מצליחה צילום פרטי (2)

"את התקווה הזאת לא תצליח לקחת מאיתנו"

במכתב לראש הממשלה על חוק הלאום כתבה חאזן: "לא מפלגים את העם למטרת רווח פוליטי, לא רומסים זכויות אדם ומנופפים בדמוקרטיה.

השתתפתי בעצרת האלפים בכיכר רבין נגד חוק הלאום, למרות שאינני שייכת לעדה הדרוזית. כשהגעתי לכיכר רבין, חימם את לבי האכלוס המשותף לעדות השונות והפלגים השונים שהשתתפו בהפגנה נגד חוק הלאום. לא הצלחתי להפריד בין דרוזי לנוצרי ובין מוסלמי לאשכנזי ולא בין ערבי ליהודי, כי איחדה אותנו דעה משותפת אחת: כולנו שווים במדינה של כולנו. כאשר עלה שיר התקווה בסיום האירוע צלצל באוזני המשפט החזק ביותר "עוד לא אבדה תקוותנו".

לא אבדה תקוותנו לחיים משותפים, לא אבדה תקוותנו לשוויון, לא אבדה תקוותנו לשלום, לא אבדה תקוותנו להחדיר אהבה לדור הבא, לא אבדה תקוותנו להיות שווים כמלח הארץ.

אדוני ראש הממשלה, כאשת עסקים ופעילה פוליטית ברצוני להבהיר לך כמה דברים חשובים: הרדיפה שעושה חוק הלאום לערבים בישראל חשו אותה היהודים באירופה, וסבלו קשות מרדיפה וקיפוח. יש לך סולם לרדת מהחוק, רד ממנו במהירות המרבית, אחרת יזכרו אותך ספרי ההיסטוריה כאדם שרצה לפלג את האחדות בעם ולא הצליח. הערבים בישראל הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית המודרנית ולהם מגיעות זכויות. האזרח הערבי משלם מיסים שווה בשווה. רובם משרתים את המדינה גם בשירותי הביטחון או בשירות לאומי. תרומת המגזר לכלכלה הישראלית אדירה. אני כפוליטיקאית לא נלחמת למען הערבים לא למען הדרוזים ולא למען היהודים, אני נלחמת למען האנושות, את התקווה הזאת לא תצליח לקחת מאתנו".

השארו מעודכנים

אהבתם? שתפו!

כדאי לקרוא

תגיות

שיתוף ברשתות החברתיות