יום שישי , אפריל 19 2019
בית / הד הקריות / אמא במשרה מלאה
רותם לוי | צילום: ארקדי ליטבין
רותם לוי | צילום: ארקדי ליטבין

אמא במשרה מלאה

רותם לוי תמיד הייתה ילדה שקדנית, כזו שהתעסקה כמעט רק בלימודים, ובאמת אחרי תואר ראשון בביולוגיה, התכוונה להמשיך ללימודי התואר השני, כשהיא גילתה שהיא בהיריון. החלטה רגשית הביאה אותה להעדיף למצוא משרה שתאפשר לה לגדל את בנה הבכור. היא מצאה עבודה בבית הספר, ובאחד מימי החופש הגדול, לגמרי מתוך שעמום, פתחה את קבוצת "אמא'לה" בפייסבוק, במטרה להעניק ייעוץ מקצועי לנשים בהריון ולאימהות טריות. היום הקבוצה מונה לא פחות מ-300 אלף אימהות מכל רחבי הארץ, מה שהפך למנוע כלכלי עצום עבורה. בימים אלה, כשהיא ממתינה ללידת בתה השנייה, היא מספרת על הדרך, על השינוי שעברה ועל החלומות שעוד יש לה. היא בת 30, נולדה בקרית מוצקין ויש לה אח תאום ואח נוסף, גדול מהם. אמה, מיכאלה, סוכנת נסיעות ואביה שלום, עובד בטכניון.

"רציתי להיות רופאה"

"תמיד הייתי חננה כזו, ילדה טובה שלומדת ומוציאה ציונים טובים ותמיד מתפארים בתעודות שלה", היא מספרת, "עניינה אותי מוזיקה ושירה. תמיד הייתי זו שמופיעה בטקסים בבית הספר". היא למדה בבית הספר בן גוריון ואחר כך במגמת ביולוגיה באורט מוצקין. למדתי חמש יחידות בכל דבר, כל הזמן ביליתי בין המחברות והספרים. אני ואחי התאום מאוד שונים באופי, אם אני חננה, הוא ההיפך הגמור. עד היום. היה מאלה שעושים בעיות והולכים מכות. לא למדנו באותן כיתות, גם לא בגנים, ההורים שלנו הפרידו אותנו, והכל היה בנפרד.

"אני לא יכולה להגיד שיש בינינו קשר קרוב במיוחד, אבל יש חוש שישי בין אחים תאומים. בימי בית הספר היסודי, בחג השבועות, עשו תהלוכה בקריות. אחי קפץ מתחנת אוטובוס, דרס אותו נער על אופניים והוא שבר את הרגל. לא הייתי איתו בכלל, הייתי עם אמא שלי במקום אחר, אבל פתאום הרגשתי כאבים ממש חזקים ברגליים ולא הבנתי מה קורה. בהמשך הבנתי. עד היום כשמשהו עובר עליו, יש לי מעין תחושה שמשהו לא תקין, זה סוג של חוש, לא יודעת להסביר בדיוק, אבל זה קיים".

בצבא שירתה לוי בבסיס חיל האוויר ברמת דוד כמש"קית אבטחת מידע. כשהשתחררה מצה"ל נרשמה ללימודי ביולוגיה בסמינר אורנים. בזמן שהמתינה לתחילת הלימודים, עבדה בחברת הוט, שם הכירה את מי שיהיה לימים בעלה, דורון.

"רציתי להיות רופאה, אבל ויתרתי, כי הנסיבות לא הובילו אותי לשם. בדיוק הכרתי את דורון ועברתי לגור איתו בקרית טבעון במקביל לתחילת הלימודים".

במהלך השנה השנייה ללימודיה, נישאה לדורון ובהמשך סיימה את התואר הראשון. "סיימתי ללמוד ורציתי להמשיך לתואר שני בטכניון, אבל במהלך הראיונות וחיפוש המנחים, גיליתי שאני בהיריון. הייתה לי דילמה אם להיות האמא הזו שלומדת ועובדת ובקושי רואה את הילד שלה, או לוותר על הקריירה, לוותר על התואר, ולהיות אמא של שמונה עד שלוש, זו שאוספת את הילד מהגן, מעורבת יותר".

בנה הבכור דניאל נולד לפני שלוש שנים וחצי, אז גם חזרה להתגורר בקרית חיים, כדי להיות קרובה להוריה. היא מצאה עבודה כלבורנטית בתיכון רוגוזין בקרית אתא. "בחופש הגדול קצת משעמם, כי אין לימודים, אבל אני, שאני לא מורה, עדיין צריכה להגיע כל יום אל בית הספר. כך יצא מצב שבמשך חודשיים הייתי צריכה להגיע לבית הספר ולא לעשות דבר. בתור אחת שגולשת הרבה בפייסבוק, החלטתי לפתוח קבוצה לאימהות והריוניות שרוצות להתייעץ האחת עם השנייה או עם צוות מקצועי. גייסתי צוות של 14 יועצות כל אחת בתחומה, יועצת שינה, הנקה, דולה, מדריכת הורים ועוד, שנתנו מענה וטיפים, בחינם, לאימהות בקבוצה.

לוי לא חשבה לרגע שקבוצת האימהות שפתחה לגמרי במקרה תהפוך גם לעסק כלכלי, אבל כך הדברים התגלגלו.

"הייתי יושבת מול המחשב, על חשבון הזמן הפנוי שלי במשך שעות, מאשרת פוסטים, מתווכת בין אימהות ליועצות. בשלב מסוים כשהקבוצה גדלה מאוד, התחילו לפנות אלי חברות מעולם התינוקות כמו מטרנה והאגיס והציעו דילים והטבות לחברות הקבוצה. אז זה כבר התחיל לתפוס לי הרבה יותר שעות ביום, ופתחתי את 'אמא'לה' כעסק פטור בהתחלה. עם הזמן, כשהקבוצה הלכה וגדלה, התחלתי לחפש דילים למוצרים שווים שאימהות ביקשו. החנויות התלהבו, כי מדובר בקבוצה מאוד גדולה, זה כוח קנייה עצום".

"זו אני במלוא הדרי". רותם לוי | צילום: ארקדי ליטבין
"זו אני במלוא הדרי". רותם לוי | צילום: ארקדי ליטבין

יריד לילדים עם מוגבלויות

הקבוצה עובדת כך עד היום. לוי משיגה לאימהות החברות בקבוצה דילים שווים על מוצרים נדרשים, וכולן יוצאות נשכרות – גם האימהות וגם החברות השונות.

"בשלב ביניים הקמתי אתר אינטרנט, שבו אימהות יכולות לקנות דברים בהטבות. לפני חודשיים מכרנו 1000 מארזים להריוניות מכל הארץ. בתוך המארז היה כל מה שכל יולדת צריכה. בהתחלה המוצרים היו מגיעים לפה והיינו יושבים עד אמצע הלילה כדי לשלוח, אבל אז הכרתי ספקית מעתלית שאורזת ושולחת את כל המוצרים.

"בפורים בשנה שעברה עשינו יריד של 'אמא'לה' במרכז הקונגרסים בחיפה, חברנו לעמותת אהב"ה לילדים עם מוגבלויות. מחיר הכניסה היה 10 שקלים. הבאנו את יובל המבולבל, משחקים וג'מבורי, וכל ההכנסות הועברו לעמותה. זה גם היה המפגש הראשון שלי עם חברות הקבוצה, מחוץ למסך, פנים אל מול פנים. כולן הגיעו עם הילדים מחופשים. עשינו תחרות תחפושות. כשביקשתי מכל המתמודדים לעלות לבמה, עוד לא עיכלתי מה קורה וכבר הבמה הייתה מפוצצת באימהות וילדים, וכולם זיהו אותי. זה ממש כיף שמשהו שטיפחת מאפס, מכלום, מקבל כזו הכרה".

עכשיו לקראת פסח עסוקה לוי במכירת מוצרים עונתיים. למשל, מכרה אלפי סירי תינוקות לקראת עונת הגמילה מחיתולים. "גילנו סיר שנראה ממש כמו אסלה של גדולים ואפילו יש לו לחצן שעושה קול של הורדת מים. מכרנו כ-1500 יחידות. הכל נמכר".

בנובמבר האחרון עזבה לוי את העבודה ברוגוזין. אמה עברה השתלת כליה והיא החליטה להתפנות לטובת העניין וגם להקדיש יותר זמן מעצמה כדי לטפח את מועדון "אמא'לה".

"זה רק עשה לי טוב, כי התפניתי לתת שירות ללקוחות שלי. יש הרבה שאלות, הרבה שיחות טלפון. אני למעשה שירות הלקוחות ואני צריכה לספק כל מענה. אימהות ישראליות לתינוקות ערות כל הלילה, אז הן מרשות לעצמן לשלוח הודעות בווטסאפ ובפייסבוק ואפילו לצלצל בשעות לא מקובלות. רק לפני שבוע העליתי פוסט שאני רק בנאדם, ועם כל הרצון לתת שירות לקוחות, אני עדיין רוצה לנהל חיי משפחה תקינים, ואם לא עניתי בשישי בשש בערב או בשבת, זה לא כי אני נותנת שירות רעה, זה כי יש לי משפחה. התגובות לפוסט שהעליתי היו מאוד אוהדות".

הבעל דורון, שיושב לידינו בסלון, אומר שזה לא היה קל בהתחלה. "זו האישה שבחרתי ואני צריך לפרגן לה בכל מצב, ואם היא בחרה להיות עצמאית ופורצת דרך וגם בעלת המשכורת הגבוהה בבית, אני גאה בה".

"השינוי שהתחיל מבפנים הקרין החוצה". רותם לוי | צילום: ארקדי ליטבין
"השינוי שהתחיל מבפנים הקרין החוצה". רותם לוי | צילום: ארקדי ליטבין

השינוי שתרם לביטחון העצמי

היא מסמיקה ומספרת על החזון שלה – להתפתח בעולם השיווק אבל לא רק בעולם ההיריון והלידה. "החזון הוא לקדם מוצרים לא רק בפייסבוק, אלא גם באתר, להפיק אירועי מכירות וירידים.  אני מניחה שבשלב מסוים אכנע ללחץ לייבא מחו"ל, כי היום אנחנו קונים מיבואנים וזה היה יכול להיות הרבה יותר רווחי אם הייתי מייבאת ומוכרת בעצמי".

לצד הבייבי שלה בפייסבוק, היא מגדלת את בנה, דניאל. לדבריה, הוא לא היה ילד קל ומרוב שטיפלה בו, לא טיפלה בעצמה. "עליתי במשקל. 20 קילו יותר ממה שאני היום. אז זה לא הפריע לי. חייתי עם זה בשלום וגם דורון. אבל כשהתחלתי עם הפעילות של המועדון, והתחלתי להיפגש עם סמנכ"לים ומנכ"לים של חברות וללכת לפגישות פרונטליות, המראה שלי כן התחיל להציק לי.

"לפני שנה וחצי החלטתי לעשות שינוי. זה התחיל מדיאטה מאוד קפדנית בלי פחמימות בכלל למשך 17 ימים, אחר כך שילבתי מעט קטניות, ועשיתי את הסוויץ' הזה בראש, כך שהגוף הסתדר בלי. בהמשך שילבתי פעילות גופנית בסטודיו לאימונים של עופר אברהמי, שהוא היחיד שהצליח לדחוף אותי לזה. בשילוב כל אלה הורדתי 20 קילו בפחות משנה. זה השינוי שהתחיל מבפנים והקרין החוצה".

השינוי החיצוני, שהוסיף לה לביטחון, הביא אותה גם לעמוד מול מצלמה בחודש השישי להריונה השני לצילומים אמנותיים.

"אני בהריון עם בת. עכשיו לראשונה, זה שלוש שנים, אני בהיריון ביחד עם חברות הקבוצה. כשגיליתי את ההיריון לא יכולתי שלא לשתף. העליתי בקבוצה פוסט מאוד מרגש עם תמונות של אולטרסאונד. היו 2000 תגובות של ברכות, וזה ממש כיף לקבל כזה פרגון. בגלל כל השינוי שעשיתי עם עצמי החלטתי ללכת על צילומי היריון. אין סיכוי בעולם שהייתי עושה את זה אם לא הייתי יורדת במשקל. התמונות האלה חושפות את הכל. זו אני במלוא הדרי. הצטלמתי במלון אפנדי בעכו, יום צילומים שלם, חמש שעות עם שיער ואיפור. היה לי חיבור עם ארקדי ליטבין הצלם והאישה שלו ליבי שסידרה לי את השיער ואיפרה אותי והתמונות יצאו מהמם".

רותם לוי בצילומי לפני הדיאטה ואחריה
רותם לוי בצילומי לפני הדיאטה ואחריה

לדבריה, ההיריון שינה את זווית הראייה שלה. "תמיד הייתה לי טביעת עין לגבי מה יעבוד או לא יעבוד בקבוצה, אבל אם פעם הייתי מאשרת פוסטים ושוכחת מהם, היום, אני עוקבת יותר ומגלה יותר אמפתיה. אני פשוט מזדהה עם מה שהאימהות בקבוצה עוברות. בכל שבוע אני משתפת את יומן ההיריון שלי. השבוע, למשל, עברתי המסת סוכר וכתבתי כמה זה דוחה. בסקירת המערכות העליתי פוסט עם התמונה. עם הבחילות זה בכלל היה מטורף. ברפואה הסינית יש צמידים עם כפתור שלוחצים עליו, וזה, כך אומרים, מפיג בחילות. עוד לפני ההיריון פרסמתי קמפיין לצמידים האלה, והם שלחו לי זוג במתנה. הייתי סקפטית לגבי המוצר, כשהתחילו לי הבחילות, הייתי ישנה איתם בלילה. בשבוע השישי להריון כתבתי 'בחילותתתתת' עם הצמידים על הידיים ונשים הלכו לקנות אותם בעקבותיי".

אני שואלת אותה אם בתוך תוכה היא מתחרטת על כך שלא הגשימה את השאיפות האקדמיות שלה, והיא יורה מיד: "כן. יש את ההערה שאבא שלי זורק לי כמעט כל שבוע, שיכולתי להיות שם. נכון לעכשיו, אני נהנית ממה שאני עושה, אז אני לא מרגישה חלל ריק שאני צריכה למלא בלימודים גבוהים. אולי בעתיד. הרי כל המועדון הזה מושתת על פייסבוק ואינטרנט ואלוהים יודע איפה זה יהיה עוד 20 שנה. כעצמאית, אני יכולה להשלים את התואר שלי בכל זמן".

בדוק גם

צילום: פוטוליה

הלו, זה פייסבוק?

מערכת הפרסום הממומן בפייסבוק יכולה לשדרג לאין ערוך את אפשרויות השיווק של העסק ולהפוך אותו ליעיל, זול ומדויק יותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *