יום חמישי , אפריל 25 2019
בית / גליל מערבי / לאן אתם ממהרים?
לי-אור ביכמן עם ספרה חיפזון החילזון
לי-אור ביכמן עם ספרה "חיפזון החילזון" צילום אלכס הובר

לאן אתם ממהרים?

בספר הביכורים שלה "חיפזון החילזון" שולחת המחברת, לי אור ביכמן גילסטרופ, מסר ברור לילדים ולהורים: תמצו את חוויית ההווה ותפסיקו לרוץ קדימה. קחו לכם פסק זמן ותוכלו להתגבר על כל קושי * יש לה בת זוג, ילד בן חודשיים והשתיים מוכרות ברחבי העיר ככמו שפורשות את חסותן על כלבים וחתולים

כמה פעמים בחיים עצרנו לחשוב על הרצון לגדול מהר, להגיע לשלב הבא, להתקדם לעוד מקום? וכל זאת לפני שמיצינו את הוויית היום, הכאן והעכשיו?

את התשובות מספקת לי אור ביכמן בספר הביכורים שלה "חיפזון החילזון" שנכתב כספר ילדים, אך בהחלט טמון בו מסר חשוב גם להורים ולמבוגרים בכלל.

"חיפזון הוא מטאפורה עבורנו המבוגרים לילד שבנו ולילד שהיינו, ועד כמה צמחנו ולמדנו עם הזמן וניסיון החיים. אפשר לקחת את הקשיים שלו ולהמשיל לכל קושי שלנו שהתגברנו עליו, וגם לקושי שלא ולהבין שגם להרפות ולקחת הפסקה זה בסדר, ואם אנחנו ממש רוצים להתבגר על הקושי, נוכל לחזור אליו עם כוחות מחודשים ומוטיבציה".

לי אור גילסטרופ-ביכמן, בת 29, ילידת כרמיאל, נשואה לתמי גילסטרופ בת קיבוץ שדה נחמיה, השתיים אמהות לאדם בן חודשיים וחצי. האם, רימה, מנהלת משפחתון פרטי, האב נחום עובד באלביט.

"חיפזון החילזון קם לחיים לפני מספר שנים, אך רק בשנה האחרונה היה לי האומץ והאמצעים, פחות או יותר, להגיש אותו להוצאה לאור – אופיר ביכורים, שעשו עבודה מדהימה מכל הבחינות", היא אומרת.

לי-אור עם סבתא סופיה וסבא יהודה והאחות שגית
לי-אור עם סבתא סופיה וסבא יהודה והאחות שגית

היא למדה בבית הספר היסודי הדקל ובהמשך בבית הספר מגדים היום, פסגות . בצבא שירתה כחובשת בחיל האוויר בבסיס רמת דוד. היא בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה בתרפיה באמנויות (מסלול "פסיכודלי"), וכעת מועמדת לתואר שני במנהל מערכות בריאות באקדמית רמת גן. "אני מתכוונת, כמובן, להמשיך לעבוד במהלך התואר, ומקווה שלאחר סיומו אוכל להתברג במוסדות בריאות ולתרום משם לכל מי שרק אפשר".

מיהו בעצם חיפזון?

"חיפזון נולד בתחילה כמחשבה על מרוץ החיים שלנו, ועד כמה כולנו מיהרנו להתבגר ו"להיות גדולים". תמי ואני טיילנו בחופשה באילת, דיברנו על העניין של הקושי שיש בחיים במעמד הביניים, דיברנו על כמה מיהרנו להתבגר, התעוררו שאלות פילוסופיות, וככה דיברנו על החיפזון וכבר היה לנו את החיפזון של החילזון. בתוך המקום הזה הוא נולד. אנחנו גם כמבוגרים לא נהנים ממה שיש לנו כרגע וכל הזמן ממהרים לאן שהוא. קודם כל בוא נהנה מההווה".

חיפזון הוא ילד בגן, שיום אחד הוא מבקש מבני הבית לנהוג בו כבוגר. מנסים בהתחלה להסביר לו שזה לא כל כך פשוט. הוא מחליט שזה מה שהוא רוצה. למחרת הוא הולך עם אבא לעבודה, יום אחר עם אמא, אחר עם סבתא. וכך הוא נתקל בכל יום במשהו שהוא לא יודע. בסוף הוא מחליט להישאר קטן וללמוד להתבגר.

אחרי הצבא היא עבדה בעבודות מזדמנות וכיום היא עובדת במפעל משפחתי בשם י.פ. טול (קבלנים לעבודות חשמל בע"מ) כבר שנה כמנהלת מחסן ומרוצה מעבודתה.

לי-אור ביכמן עם הכלבים האחים ג'ימי וצ'אקי
לי-אור ביכמן עם הכלבים האחים ג'ימי וצ'אקי

לחיות את ההווה

הכתיבה זורמת בעורקיה של ביכמן מאז הייתה נערה. "הייתי כתבת במדור נוער. כתבתי על ונדליזם, סמים בקרב הנוער, סיקרתי מקרה של התעללות נפשית שעברה תלמידה ממגדים שבסוף נשברה ועזבה את בית הספר".

כתבה שזוכרים לה מצעירותה היא על קים קונקשיין, שהייתה הדוד שלה, שם ציטטה את קים: "לא הייתה לי הגדרה, אמנם כולם חשבו שאני ילדה, כי הייתי מאוד עדינה, אז היו פונים אלי בלשון נקבה, אבל מבחינה פיזיולוגית הייתי זכר".

מה שהיה הכי קשה לה עם הספר על החיפזון הוא האומץ לשלוח אותו להוצאה לאור. "אחרי דרך ארוכה שעברתי עם עצמי, שלחתי נוסח למספר הוצאות לאור, חזרו אלי כמה, וככה החלטנו ללכת על אופיר ביכורים".

במשפחה של ביכמן שתי אימהות במקום שאינו בדיוק עיר גדולה כתל-אביב, או מרכז הארץ. "תמי ואני הכרנו בשידוך על ידי חבר טוב שלי מהצבא וחברה שלמדה עם תמי בזמנו בתל חי. נכון שזו אולי קלישאה, אבל כבר בדייט הראשון שלנו ידענו שנועדנו להיות יחד, זו הייתה ממש כימיה מיידית. חיינו בקרית שמונה כשנה ולבסוף החלטנו שכרמיאל היא מקום מעולה לגדל בו משפחה. מי שמכיר אותנו יודע שאנחנו זוג. לא מסתכלים עלינו בצורה מוזרה. באופן אישי לא קיבלתי הערות על רקע מגדרי. אנחנו משפחה רגילה שהפלוס שבה הוא שתי נשים".

לצד עיסוקיה הרבים, ביכמן מאוד אוהבת בעלי חיים, ואת האהבה הזו מתרגמות היא ותמי באופנים רבים ביניהם, דאגה לאימוץ או אמנה לכלבים משוטטים, תרומת שמיכות ואוכל, האכלה במספר כלביות ותרומה כספית קבועה לעמותות העוסקות בהצלת בעלי חיים.

חיפזון החילזון הספר - צילום אלכס הובר
חיפזון החילזון הספר – צילום אלכס הובר

"האהבה לבעלי חיים היא מהבית. תמיד היו בבית חיות מחמד, בעיקר כלבים וחתולים. כשהייתי בתיכון אחותי הקטנה מצאה גורה מקסימה ומפוחדת במצב רע, ומיד טיפלנו בה ועד היום היא מתגוררת בבית של ההורים שלי. שניים מהגורים שלה, ג'ימי וצ'אקי, גרים אתנו. לחתולים יש לי אהבה עוד מהגן".

לביכמן יש גם ביקורת על פעילותה של הרשות המקומית בעיר בנושא הדאגה לבעלי חיים: "אני מאמינה שיש הרבה מה לשפר, למשל מבחינת חסות על כלביות,

יותר ימי אימוץ והפנינג לבעלי חיים, להוסיף נקודות האכלה, שזה מקסים ועוזר".

איפה ניתן למצוא את הספר שלך?

"בחנות סטימצקי ובשאר חנויות הספרים, ניתן להזמין מאתרי החנויות, ומאתרים העוסקים ברכישת ספרים".

 

בדוק גם

בשר לא ראוי בכרמיאל צילום משטרת ישראל (1)

בשר לא ראוי למאכל הושמד בבית עסק בכרמיאל

במסגרת פעילות יזומה של המשטרה, יחידת הפיצו״ח של משרד החקלאות, הווטרינר המחוזי ופקח כשרות, נמצאו כמויות בשר גדולות שאוחסנו בתנאי תברואה לא הולמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *