בית / מגזין / התחלות חדשות: המהפך של רחלה וייס

התחלות חדשות: המהפך של רחלה וייס

"עזבי, אני מבוגרת מדי לעשות שינויים בחיים שלך". "יש אנשים שהרבה יותר מוכשרים ממני". "אף אחד בסביבה לא תומך בי ואומרים שאני מדברת שטויות".
רחלה-וייס-צילום-עדה-ילין.jp
רחלה-וייס-צילום-עדה-ילין.jp

לקראת האביב ובאווירה של התחדשות פגשנו נשים בעלות חוזק פנימים שעשו שינוי בחיים ויצאו לדרך חדשה. אם תשאלו אותן הדרך בהחלט מקדשת את האמצעים

המהפך של רחלה וייס

"עזבי, אני מבוגרת מדי לעשות שינויים בחיים שלך". "יש אנשים שהרבה יותר מוכשרים ממני". "אף אחד בסביבה לא תומך בי ואומרים שאני מדברת שטויות".

מכירים את המשפטים האלה? גם אני הייתי שם, הקשבתי ועשיתי מה שאמרו לי. ניסיתי להיות כמו כולם, כמו שהחברה והמשפחה דרשו ממני. עבודה מסודרת 8:00-17:00, משכורת יציבה, תנאים, פנסיה – במקום להקשיב לקול הפנימי שלי, למאוויי הלב. כ-30 שנה הייתי קמה כל בוקר עם מועקה, עובדת בעבודה סיזיפית (בכ- 40 מקומות שונים!) מתוסכלת עד עמקי נשמתי ומדוכאת".

רחל'ה וייס, קומיקאית. צילום: דורון גולן
רחל'ה וייס, קומיקאית. צילום: דורון גולן

בגיל 50 הגיעה רחלה וייס למקום אליו שאפה להגיע מאז הייתה ילדה קטנה. היום, היא סטנדאפיסטית מצליחה, בעלת המופע "רְחֵלָה ולא רָחֵלָה" אותו היא מריצה במועדונים ברחבי הארץ. כוח הרצון שלה והאש בעיניים שכנעו את רוני קובן ונילי קלימובסקי, יוצרי הסדרה "משברי גיל", לעקוב אחריה בפרויקט שלהם. לפני כשלוש שנים.

וייס: "לקראת גיל 50 ברגעים חשוכים וקשים במיוחד הגעתי לתובנה שהחיים האלה הם שלי! ורק שלי! אף אחד לא באמת יודע במה אני מוכשרת, מהן יכולותיי ומה הייעוד שלי. החלטתי להגשים את מה שחלמתי עליו מאז שאני זוכרת את עצמי. לעמוד על במה – להופיע".

למרות הקשיים האובייקטיביים הכרוכים בשינוי אורח חיים, הצורך במשאבים כספיים להתקדם במסלול שבו אין הכנסות בתחילה, רק הוצאות והשקעות היא החליטה לשנות את חייה והלכה עם זה עד שאחרי שנתיים ראתה אור בקצה המנהרה כאשר החלה להיות מוכרת בחוגים רבים כסטנדאפיסטית מוכשרת, הוזמנה לתכניות בוקר בערוצי הטלוויזיה המסחרית.

"רוב האנשים יגידו שכדי לעמוד על במה צריך אומץ, אמונה ביכולות, בטחון במראה החיצוני ועוד. אני לא מרגישה ככה, מהסיבה הפשוטה – הייתי "שייכת" לשם, וכשבאמת עשיתי את זה – הרגשתי שמצאתי את המקום היותר מדויק שלי בעולם, משהו בתוכי התחיל להשתנות. אני שגדלתי עם ערך עצמי ברצפה, שהייתי כמו עלה נידף ברוח, לאט לאט נהיה לי CENTER, התחזקתי מבפנים, הפכתי נחושה יותר, אסרטיבית יותר, הערך העצמי שלי עלה ואפילו מצאתי אהבה גדולה, רונן סידי, הוא הגבר שכבש את לבי, או כפי שאני מכנה אותו "מפעל הפיס של החיים שלי"- יד ימיני בכל הקשור לעשייה, לצמיחה, לחלומות וליעדים הרחוקים והגדולים שאני מכוונת אליהם".

בשנה האחרונה היא הגיעה לתובנה חדשה: "מבחינת המראה החיצוני, רוב חיי הייתי די רזה אבל אז – הגיעו החיים. אתם יודעים ילדים, לחצים, פחדים, ומצאתי את עצמי עם עודף משקל (לטעמי).

אבל התשוקה העזה והמוטיבציה להצליח היו בראש מעייני. אם זה במופע הסטנדאפ שלי "לצחוק מחוץ לכבשה" אם זה לספר את סיפור חיי, אם זה לשחק, להופיע בתוכניות בוקר או ללכת לאודישנים, אז לא נתתי במיוחד את דעתי לעניין המשקל. יחד עם זאת, זה החל להציק. מצאתי את עצמי רוקדת ריקודי עם ומתעייפת נורא מהר או מתקשה "לסחוב" את עצמי, הרגשתי כבדה. בתמונות יצאתי לא פוטוגנית מספיק וגנזתי תמונות בהן הזוויות לא החמיאו והיו הרבה כאלה. כל פעם שהתלבשתי להופעות או לתוכניות טלוויזיה, שמתי לב שאני נאלצת להשתמש באמנות הטשטוש, יעני, להדגיש את מה שיפה ולטשטש את מה שפחות.

רחלה וייס אחרי מהפך 2 צילום עדה ילין
רחלה וייס אחרי מהפך נוסף צילום: עדה ילין

"בשלב מסוים החלטתי לעשות שינוי במראה החיצוני, כי רציתי להרגיש יותר טוב, לחזור לגרסה הרזה של עצמי. ידעתי שהשינוי צריך להגיע ממקום פנימי ואמיתי. נרשמתי לשיטה של "סיוון אופירי" וכך נשרו להם הקילוגרמים (15 ליתר דיוק) הביטחון העצמי עלה גם על הבמה וגם בחיים. האנרגיה, החיוניות והקלילות בתזוזה השתנו ללא הכר.

"וכאילו שלא קיבלתי מספיק מתנות מהיקום, נהייתי גם דוגמנית. עדה ילין – תכשיטנית מרמת ישי, זיהתה את הפוטנציאל והחליטה להמר עליי לדגמן את תכשיטיה הייחודיים. אח"כ היא הגדילה לעשות והמליצה לחברתה מיכל אבישר – בעלת חנות לבגדי מעצבים "אחיות" ברמת ישי להצטרף לחגיגה ולהשאיל לי בגדים לצילומים. התוצאות לא אחרו להגיע.

"אז מה נותר לי לאחל לכולם? המלצה שלי? לכו אחרי התשוקות, אחרי הקול הפנימי והאינטואיציה שלכם, אל תהססו לעשות ריסטארט בחיים שלכם, זה בלי ספק יביא אתכם למקומות טובים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *