את חברת מועצת העיר לנה לאה מרוסט פסריוב תראו נוסעת במיומנות ברחבי העיר על כיסא גלגלים ממונע, כשהיא כמעט תמיד בדרכה לעזור למשהו, לספק מזון לנזקקים, או לתמוך בעסקים המקומיים. על האירוע המצער שהותיר אותה נכה לכל החיים ועל השנים החשוכות שבאו אחריו היא ממעטת לדבר. היום היא מצאה את המשמעות בחיים ומעבירה אותה הלאה לתושבים ולעולים החדשים בעיר
לנה לאה מרוסט פסריוב היא חברת מועצת העיר כרמיאל בפעם השנייה. הבחורה השקטה, החייכנית והאדיבה, שתמיד קשובה בישיבות מועצה, אמנם אינה מבקשת את רשות הדיבור או נוהגת בקולניות, אך אל תתנו למראה שלה להטעות אתכם. היא בחורה דעתנית, פעילה, נחושה, אינטליגנטית, יודעת בדיוק מה היא רוצה ולמה היא חברת מועצת עיר.
לעתים תכופות נראה אותה נוסעת על כיסא הגלגלים הממונע שלה ממקום למקום, תמיד בדרך לעשות משהו, לעזור למישהו, לטפל בנושא כלשהו, להביא משהו לנזקקים. וכן, זו לא טעות, לנה ישובה על כיסא גלגלים ממונע, אותו היא מתפעלת במיומנות רבה. פניה אינן מסגירות לעולם קושי או טרוניה על מצבה.
במערכת הבחירות האחרונה, בשנת 2018, היא החליטה לוותר על הנוחות שבהתמודדות ברשימה מבוססת, כפי שעשתה בשנת 2013 כאשר התמודדה ברשימתו של רותם ינאי, והעדיפה לייסד מפלגה עצמאית ולהתמודד על מקום או יותר במועצת העיר.
צעדה זה התפרש בתחילה כסוג של קוריוז, שכן נראה היה כי אינה מוכרת מספיק, אך בכל זאת היא הצליחה להיכנס למועצת העיר, אמנם עם מנדט בודד, אבל ללא קושי, מה גם שהייתה אחרי לידה והתקשתה לנהל קמפיין גדול יותר.
לנה לאה מרוסט פסריוב, 42, נשואה לאסף, אם לארבע בנות, אחות מוסמכת, חברת מועצת העיר ויו"ר ועדת הקליטה. היא עלתה לארץ מאוקראינה בשנת 1997 עם בעל, ילדה אחת ושני הורים, ולכרמיאל הגיעה בעקבות אחיה שכבר התגורר במקום. בראייה לאחור היא אומרת: "אני מאוד אוהבת את העיר ולא רואה את עצמי גרה במקום אחר".
עם עלייתה, עברה הסמכה של משרד הבריאות והחלה לעבוד כאחות בבית אבות. "באחת המשמרות שלי התנפלה עליי חולה ודחפה אותי. לרוע מזלי, נפלתי על הגב בדיוק בפינת השולחן. כתוצאה, עברתי שישה ניתוחים בעמוד השדרה, בסופם נותרתי צמודה לכיסא גלגלים לכל החיים, בנוסף לכאבי גב שלא עוזבים אותי לרגע. ואם לא די בכך, בעלי עזב אותי ואת הילדה.
"כל החיים שלי נהרסו, אין מילים להסביר את הרגשות שלי. במשך שמונה שנים הוציאו אותי מהבית רק לטיפולים. אחרי הניתוח האחרון הייתי תקועה במיטה. אני זוכרת שהייתי צריכה להתאמץ מאוד כדי לשבת והמקסימום שהצלחתי זה לשבת שעתיים ביממה. ניסיתי להתגבר רגשית. ניסיתי להיות גיבורה עבור בתי. ההורים שלי מאוד תמכו בי עד הזמן שגילו אצל אבא סימני דמנציה".
בתה חוותה גם היא קשיים רבים בשל מצבה החדש: "בתי למדה בבית הספר ניצנים ותיכון פסגות. היא התקשתה לקבל את המצב. היו לנו שיחות ארוכות שלא עזרו, אבל ברגע שאני הצלחתי לשנות את החיים שלי לטובה, קרן אור ותקווה נדלקו גם בליבה. לקראת הגיוס היא בקשה ממני לחתום אישור לשירות קרבי, היה לי מאוד קשה לחשוב על הסיכון, אבל חתמתי והיא שירתה בסנפיר".
הרגע שבו מחליטים לעשות מעשה
ברור היה כי אחת כמו לאה לא תשקע לעד וכך אחרי שנים של התכנסות היא מחליטה לעשות שינוי: "אחרי שנים של עבודה עצמית הכרתי את האנשים שעזרו לי למצוא משמעות חדשה לחיים. מצאתי את עצמי נותנת תמיכה נפשית לאנשים אחרים שדרכם אבדה ומצאו עצמם במצבים קשים. בזכות תמיכה שלי באדם מסוים, יצא שהכרתי את חברו הטוב, וחרף היותי בכיסא גלגלים לכל החיים, התפתח בינינו קשר שהוביל להצעת הנישואין. אסף, בן זוגי, הגיע לישראל בגיל חמש, המשפחה השתכנה באשדוד והוא עבד שם במפעל. ארבע שנים אחרי ההיכרות בינינו הוא היה מגיע כל שבוע מאשדוד לכרמיאל, אחרי יום עבודה, מוציא אותי מכיסא הגלגלים לפארק בנתיב הלוטוס. נהגנו לשבת שם שעות, בעיקר שוחחנו, אחר כך הוא היה מחזיר אותי הביתה וחוזר לדרום. נישאנו בשנת 2014 ובזכות האהבה כרמיאל רכשה עוד תושב".
ואז הגיעה מכה נוספת: "אימא נפטרה בשנת 2015. היא זכתה להכיר את הבת השנייה שלי. קיבלתי שתי מכות בבד אחת. כשחזרנו מבית הקברות אבא קיבל אירוע מוחי והתקף לב. בתקופה הראשונה ניסיתי לטפל גם באבא וגם בילדה בת שנה וחודשיים, אולם המצב שלו הדרדר וקיבלנו החלטה קשה להעביר אותו לבית אבות בראט בכרמיאל. עד לפרוץ המגפה ביקרתי אותו כל יום, כעת, אנחנו מורשים לבקר רק פעמיים בשבוע, למשך עשר דקות וגם זה דרך חלון".
אחד המהפכים בחייה התחיל כאשר הפכה לאישה מסורתית: "התאונה הובילה אותי למחשבות רבות על העולם ועל משמעות החיים שלי. אני מאמינה באלוהים אחד, מדליקה נרות, קוראת שמע ישראל יחד עם הילדים".
באותם ימים היא הכירה אדם משמעותי עבורה, הרב אלי טלברג, שסייע לה למצוא את המשמעות. "הוא לימד אותי לתת יד תומכת לאחרים, הוא גם היה הרב בחופה שלנו".
מדליקה נרות כל שישי
בהמשך היה זה הרב טלברג שהכיר בינה לבין רותם ינאי, היכרות שהובילה לכניסתה לפוליטיקה. "כשרותם גילה רצון ללכת לפוליטיקה, הוא חיפש דמות מוכרת לדוברי רוסית בכרמיאל, אז הציע לי להיות מקום שני ברשימה".
ההצלחה בפוליטיקה פתחה לה דלתות רבות. "אף פעם לא השתמשתי בזה למען עצמי, אלא כדי לפתור בעיות של תושבי העיר שהתגלגלו לפתחי. האג'נדה שלי היא לא לרוץ לממש את הזכויות, אלא לעזור לבן אדם להאמין בעצמו ולמצוא את הכוחות כדי לקום מבלי לפתח תלות בממסד".
למרות השיתוף המוצלח עם רותם ינאי, מדוע החלטת לרוץ ברשימה משלך?
"החיבור עם רותם בפוליטיקה היה מוצלח. אבל כל אחד מאתנו, עם הזמן, הרגיש שבנפרד אנחנו יכולים להוציא יותר כוח לפועל. לא הכרתי לפני כן את כל המטבח הפוליטי, אבל התמיכה של תושבי כרמיאל נתנה לי את הכוח לרוץ ברשימה נפרדת. למען האמת הייתי מופתעת שקיבלתי רק מנדט אחד. אם הייתי מקבלת יותר קולות והיו לי מספר מנדטים, הייתה לי יכולה לסייע יותר.
"אני מייחסת את הכישלון בעיקר לחוסר היכולת שלי לנהל קמפיין חזק יותר בהתחשב שבתקופה הזאת הייתי בהריון בסיכון מתקדם, מה שהקשה עליי. ילדתי בדיוק חודש וחצי לאחר הבחירות".
איך התחלת?
"משה קונינסקי פנה אליי ראשון והציע לי להצטרף אליו, לעבוד ביחד לטובת העיר. בתפקידי אני מקדמת את היוזמות והפרויקטים למען התושבים, עוזרת לעולים חדשים בצעדיהם הראשונים בארץ, ועושה כל שניתן כדי להשאירם בכרמיאל".
בימים אלה היא אף מקדמת פרויקטים המיועדים לתמיכה בעסקים המקומיים: "חשוב לי מאוד לעודד את התושבים בעיר לתמוך בעסקים המקומיים. לבנות בכרמיאל מרחב פתוח שכל תושב ירגיש שהוא לא לבד עם הבעיות שלו".
תומכת בעסקים במיוחד בימי קורונה
באופן טבעי, חברי מועצת העיר נרתמו למשימות מיוחדות בתקופת הסגר וההנחיות המיוחדות: "בזמן הקורונה היה לי עומס כפול. בנוסף לשלוש בנות קטנות בבית, קיבלתי המון פניות טלפוניות עם בקשות לעזרה. בעיקר התמקדתי במקרים בהם אנשים נפלו בין הכיסאות. לדוגמה: בערב פסח כשהדרכים כבר נסגרו, קיבלתי בקשה לעזור באוכל לאדם, שהפסיק להרגיש את הרגליים. התקשרתי לרב טלברג, אספנו מהמקררים שלנו מה שהיה ונסענו אליו.
אני רוצה לציין שבמשך כל המבצע ראש העירייה משה קונינסקי היה זמין בטלפון כדי שלא יעשו לנו בעיות בדרך. בהמשך, מצאנו תורם ודאגנו לחבילות מזון לחג הפסח לאנשים נזקקים, וכן, דאגנו באמצעות "אימהות של תקווה לכרמיאל" למשחקים לילדים שהיו סגורים בביתם. צילמנו הרבה חומר עזר וצילומי וידאו תומך ברוסית ובעברית".
מה המסר שלך?
"כל אחד צריך לדעת לדאוג לעצמו ולעזור לאחרים".
תוכניות שעל הפרק?
"קמפיין התמיכה לעסקים בכרמיאל".
10 קטנות עם לנה לאה מרוסט פסריוב
מה הדבר האשון שאת עושה בבוקר? ברכת "מודה אני".
מי הדמות שלך להשראה? אמא שלי, שלימדה אותי להישאר בן אדם בכל מצב.
איזה ספר יש לך ליד המיטה? אגדות אנדרסן, עם סיפורי ילדים וגם סיפורים למבוגרים.
לאן היית רוצה לטוס כשיתאפשר? ונציה.
איזה חלום יש לך שעוד לא הגשמת? לשוט בסירה.
איפה את קונה את בגדים? בחניות של חברות שלי בכרמיאל.
מה הבילוי המועדף עלייך? לבלות עם המשפחה שלי וחברים.
מה את הכי אוהבת לבשל? וז'נינה (בשר בקר ברטבים)
מה הילדות הכי אוהבות לאכול? שניצל עם כוסמת.
מה עושה אותך מאושרת? לראות שעזרתי לבן אדם למצוא את המשמעות של החיים.
אהבתם את הכתבה?
הישארו מעודכנים באתר בלינקר ובפייסבוק של צפון 1 גליל מערבי ובחדשות נהריה
