לשים את הז'יטונים על הגביע

אוניברסלי / אסף רביץ

זה לא הזמן לסיכום סטנדרטי של חצי עונה, בין היתר כי עברה כבר יותר מחצי עונה. אפשר פשוט לציין את המובן מאליו שחנן ממן הוא המצטיין של חצי העונה הראשונה ושלומי ארבייטמן הוא המאכזב. אבל נקודת הזמן הנוכחית היא כן הזדמנות למבט סיכומי אחורה וקדימה, משתי סיבות מרכזיות.

הראשונה היא שמכאן והלאה שני שחקני הרכש הבולטים של ינואר אמורים להשתלב באופן קבוע בהרכב ולשנות את הקבוצה. הפועל חיפה אמורה להיות קבוצה אחרת עם עדן בן בסט ודור פרץ, שחקנים עם הופעות בנבחרת ישראל שבעונה שעברה שיחקו גם בליגת האלופות.

פרץ הוא כשרון עצום, שלפני שנה נראה כמו הדבר הגדול הבא בכדורגל הישראלי. הוא מגיע להפועל חיפה כדי לחזור להיות הדבר הזה. ההגעה שלו יכולה לבוא על חשבון מקסים פלקושצ'נקו, אבל אני מקווה שנוכל גם לראות שיתוף פעולה שלהם. יש עכשיו לדני גולן כל מיני אופציות למרכז שדה מעובה, משהו שהוא עשוי להשתמש בו יותר בהמשך, כשהסיבה לכך היא הסיבה השנייה שבגללה עכשיו זה זמן טוב לעצור ולסכם.

מעכשיו נגד כל הצמרת

לאחר המשחק ביום ראשון, הפועל חיפה שיחקה בסיבוב השני נגד כל הקבוצות שמדורגות מתחתיה, במקומות 9-14, ונגד בית"ר ירושלים שבמקום החמישי. נשארו לה שישה משחקים, נגד הקבוצות שבמקומות 1-4 ו-6-7. זה אומר שגולן צריך אופציות להרכבים הגנתיים מכל מיני סוגים, ובסגל הנוכחי הכוונה היא בעיקר למרכז שדה עם שלושה שחקנים שתורמים להגנה.

מבט על לוח המשחקים שנותר עוזר להכניס גם לפרופורציות את המצב בטבלה וקצב צבירת הנקודות. הפועל חיפה השיגה כמות סבירה של נקודות נגד קבוצות קטנות, אבל זה עדיין לא הופך אותה למועמדת רצינית לפלייאוף העליון. כדי להתמודד על העלייה לפלייאוף האדומים יצטרכו לשמור על קצב צבירת נקודות מאוד גבוה גם במפגשים מול הקבוצות הטובות בליגה.

זה לא בלתי אפשרי: עם החיזוקים אפשר לדמיין את הפועל חיפה משיגה נקודות במשחקים קשים. אבל לא כדאי לבנות על קצב צבירת נקודות גבוה וניתן להניח שמכבי חיפה תשיג סדרת ניצחונות מול יריבות חלשות בסופו של דבר.

השאיפה הריאלית של הפועל חיפה צריכה להיות מקום טוב באמצע, בחלק העליון של הפלייאוף התחתון. עבור קבוצה ששרדה ברגע האחרון שנה אחרי שנה, זה יהיה הישג יפה. את הז'יטונים להצלחה משמעותית השנה יהיה הרבה יותר נכון לשים על הגביע, שם ההגרלה ממשיכה להיראות טובה מכדי להיות אמיתית. כדאי ליואב כץ לשקול למנות את דני גולן לכל החיים על תקן קמע.

לא שווה פלייאוף עליון

סיכום העונה עד כה נוגע בדיוק בנקודה הזאת: הפועל חיפה לא הייתה קבוצה ששווה פלייאוף עליון. שתי הסיבות המרכזיות לכך הן החולשה הכללית של משחק ההגנה, גם ברמה האישית וגם הקבוצתית, וחוסר יציבות. היו לאדומים כמה הזדמנויות ליצור מומנטום חיובי, כולן נעלמו מהר בעקבות משחק-שניים חלשים מאוד. ההרגשה הייתה שאחרי כמה תוצאות טובות ניתן להירגע, להוריד קצת רגל מהגז. זאת מנטאליות של קבוצה קטנה, קבוצה שרגילה לתחתית.

חוסר היציבות בלט מול הפועל ת"א. אחרי תקופה נהדרת ועוד שערים בגביע, חנן ממן נקלע למשחק חלש מאוד. מהראן לאלה היה באחד מהימים האלה שבקושי שמים לב שהוא משחק. אדילסון באהיה הוא סמל חוסר היציבות של הקבוצה, שחקן שהדבר הגרוע ביותר שקרה לו היה ההצגה מול בית"ר ירושלים, אחריה הפך לשחקן אחר לגמרי. פתאום משחקן שנע ללא כדור לרחבה בתזמון נהדר הוא הפך לשחקן שכל הזמן מבקש את הכדור לרגל. הבעיה היא שהוא הרבה פחות טוב בסגנון הזה.

שלושת השחקנים האלה, שביום ראשון העבירו משחק שלם בלי פעולה אחת חדה באמת מול הגנה רעועה, הם גם השחקנים המרכזיים שהפכו את הפועל חיפה לאחת מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה. יחד עם מקסים פלקושצ'נקו, אלה השחקנים שעל שמם רשומים שבעת הניצחונות של הקבוצה. מקסים הוא דוגמא קיצונית יותר לשחקן שרוב הזמן התקשה אבל הספיקו לו כמה פעולות טובות כדי להביא לקבוצה נקודות.

ההתקה חיפתה על ההגנה החלשה

נקודת המבט הנוספת בסיכום העונה של הפועל חיפה עד כה היא שבשיטת שלוש הנקודות, עדיף להיות קבוצת התקפה די טובה וקבוצת הגנה חלשה מאשר להיפך. קבוצת התקפה די טובה פחות בהקשר של שיטה ויציבות, אלא יותר במובן של יותר שחקנים משאר קבוצות החלק התחתון שמסוגלים להכריע משחקים בפעולות בודדות. וזה בדיוק מה שהם עשו, רוב הניצחונות הושגו בזכות פעולות בודדות של ארבעת השחקנים שהזכרתי.

חולשת ההגנה גרמה לכך שלהפועל יש עשרה הפסדים, הכי הרבה בליגה, יחד עם אשקלון. היכולת להכריע משחקים גרמה לכך שיש לה גם שבעה ניצחונות, רק לארבע קבוצות יש יותר. ביחד זה מספיק בשביל מקום טוב באמצע.

המקום הזה באמצע מחזיר אותי לתקווה שעכשיו, עם תוספת של שני שחקנים משמעותיים שסותמים חורים (וגם שמואל שיימן שמאוד משפר את ההגנה באגף שמאל), הפועל חיפה תוכל לבצע קפיצת מדרגה נוספת שתאפשר לה להשתחל לפלייאוף העליון. אך בעוד שבן בסט ופרץ בהחלט אמורים לשפר את הפועל חיפה מבחינה מקצועית, קשה לראות אותם משנים את המנטאליות שהשתרשה בקבוצה בשנים האחרונות. לכן קשה לי לראות בשאיפות הפלייאוף העליון מעשיות. לפחות כרגע.