ירוק עד / עמית פרוסנר
ניצחון על הפועל תל אביב, הפסד לסכנין, משער של ז'ורז'יניו, ותיקו 1:1 מול בני יהודה, אחרי שהזהובים הובילו 1:0. לא, אנחנו לא נמצאים בתחילת הליגה, אלא דווקא בסיבוב השני. באופן ביזארי מכבי חיפה, בינתיים, שומרת בדיוק על התוצאות מפתיחת העונה, ולמרות שלל החמצות, כולל פנדל בדקה ה-93 של אלירן עטר, מכבי לא מצליחה לנצח בבית בפעם השלישית ברציפות ומאבדת גובה בצמרת. אבל האמת שהאירוע החשוב של השבוע לא התרחש בכלל על כר הדשא, אלא מאחורי הקלעים. מכבי חיפה עשתה מהלך מפתיע שיכול רק לעזור בהמשך.
שחרור מאסיבי
אייל משומר, שובל גוזלן, פיראס מוגרבי, איסמעיל ריאן ועטאא ג'אבר שוחחרו לפני כמה ימים ממכבי. אם נצרף את מריו מוסה, ששוחרר כמה ימים קודם, נקבל שישה שחקנים ששוחררו בחלון ההעברות הנוכחי בינואר. גליינור פלט ככל הנראה יהיה השביעי, ובכל מקרה מדובר כאן לא רק על כמות המשוחררים, אלא בעיקר על הזהות. מוסה שוחרר כי מכבי מראש לא הייתה בטוחה בקשר אליו ובניגוד לגארי קגלמאכר ולקמיל ואצק, הכניסה אופציה בחוזה שלו שמאפשר היפרדות באמצע העונה. משומר כבר ותיק, נוטה להיפצע, ורחוק משיאו. אפשר להבין את הרצון להצעיר את העמדה שבה הוא משחק. מוגרבי הגיע אחרי כמה עונות טובות בליגה שלנו, והתקשה להסתדר עם התפקיד החדש שלו כשחקן סגל ולא כשחקן הרכב. אבל גוזלן, ריאן ועטאא, כולם שחקנים שגדלו במכבי ועלו מהנוער והיה רצון אמיתי לקדם אותם במערכת. והמסר הוא ברור: בניגוד לשנים האחרונות אין יותר פרות קדושות, והעובדה ששחקן עלה מהנוער לא מקנה לו את האפשרות לא לתת מאה אחוז ולהתאמץ במגרש ובאימונים. מי שלא יפנים שהוא משחק במועדון גדול, לא יישאר בו.
המסר הזה יחלחל גם קדימה לדורות הבאים. שחקן נוער שיעלה לבוגרת ויחשוב שהוא כוכב פשוט יעוף. מוחמד עוואד, עמית זנטי והשאר כבר יפנימו שכדאי להם ליישם את מה שהצוות המקצועי מבקש מהם. ובכלל, הרוב המוחלט של אוהדי מכבי בעד שיתוף שחקנים צעירים שגדלו במועדון ולכל הפחות לתת להם הזדמנות לשחק, אבל מי שלא לוקח אותה אין סיבה שיישאר בקבוצה לאורך שנים. אם תור והצוות המקצועי סבורים שריאן והשאר לא מתאימים, או כבר לא יתאימו בהמשך, עדיף לשחרר אותם ולתת הזדמנות לשחקנים צעירים נוספים בתקווה שאחד מהם יצליח לעשות את המעבר הזה מהנוער לבוגרים.
הרבה הזדמנויות, נקודה אחת
ללא הולמאר אוילפסון, שיוכל לשחק רק מהשבוע הבא, וללא ששת השחקנים שכבר שוחררו, רנה מולנסטיין מצא את עצמו עם סגל דליל לקראת המשחק מול בני יהודה. אני בספק גדול אם הוא האמין שההגנה שלו תורכב יום אחד מגלזר, אבו עביד, דקל קינן וסאן מנחם בהגנה, ומארק ואליינטה ויניב בריק בקישור, אבל זה בדיוק מה שקרה במשחק מול בני יהודה. מולנסטיין עלה בהרכב מפתיע, השאיר את נטע לביא על הספסל וקיבל בחזרה את קמיל ואצק ששיחק בפעם הראשונה את הקדמי מבין שלושה קשרים. ואצק ניהל היטב את המשחק של מכבי, שהחמיצה ללא הכרה. עטר, ואצק, גילי ורמוט ורועי קהת, כולם הגיעו ללא מעט הזדמנויות והחטיאו פעם אחר פעם. וכשלא כובשים סופגים, ובני יהודה עלתה בתחילת המחצית השנייה ליתרון 1:0 מהזדמנות בודדת. ורמוט עוד השווה בשער נאה, מוחמד עוואד המחליף, שקיבל את ההזדמנות להיות החלוץ המחליף במקומו של גוזלן, בעט לקורה, ואם כל זה לא מספיק מכבי קיבלה פנדל בדקה ה93, שאותו החמיץ ברשלנות עטר. למען האמת אם נוציא את השער הנפלא של עטר מול רעננה, הוא משחק רע מאוד כבר חודש. בסופו של דבר מכבי מסיימת משחק, שאותו הייתה חייבת לנצח, בתיקו 1:1, אבל בניגוד לשני המשחקים הקודמים, בהם היא הפסידה בבית ובצדק, כאן הסיפור היה שונה לחלוטין ואם מכבי תמשיך להגיע לכל כך הרבה הזדמנויות היא גם תכבוש.
שבוע סופר מעניין
מחר מכבי תשחק שוב בבית באצטדיון סמי עופר אבל הפעם במסגרת הגביע מול מכבי פתח תקווה. הקבוצה של קובי רפואה ממשיכה לרוץ בצורה מכובדת מאוד בצמרת הטבלה, וגידי קניוק ממשיך להבקיע ולאותת לכל הליגה שהמקום שלו הוא בקבוצה גדולה יותר. מכבי תעלה בהרכב חסר אם כי גם ההרכב ששיחק מול בני יהודה, בהנחה ונטע לביא יחזור להרכב במקומו של בריק, יכול וצריך לעבור את פתח תקווה. אבל הגביע הוא רק החלק הראשון. ביום שלישי בערב תשחק מכבי במשחק מסקרן בבאר שבע מול האלופה. אם נלך לפי התוצאות עד עכשיו בסיבוב הזה, מכבי אמורה לנצח את באר שבע, בדיוק כמו בסיבוב הקודם, אבל נדמה לי שהפעם, ולמרות שמולנסטיין כבר הוכיח שהוא מגיב מצוין כשמכבי מגיעה כאנדרדוג, זה הולך להיות הרבה יותר קשה. מה שיכול לעזור למכבי לעבור את המשחק לפחות ללא הפסד הוא הלחץ שבאר שבע נמצאת בו אחרי שלושה משחקים רצופים ללא ניצחון, וגם משחק טוב של עטר שיפגוש את שיר צדק ולואי טהה ולא את מיגל ויטור הפצוע בוודאי שלא יזיק.
הלך הגביע, לפחות נשארה הליגה.
מכבי סל החמיצה הזדמנות גדולה מאוד להעפיל לחצי גמר הגביע, כשהפסידה באשדוד 95:90 לקבוצה המקומית. מכבי קבוצה יותר טובה מאשדוד, אבל כשמשחקים בלי הגנה, וסופגים 95 נקודות, אי אפשר לנצח. אשדוד הובילה במחצית 50:38, ועלתה להפרש שיא של 17 נקודות במהלך הרבע השלישי, מנדז ובלייזר צמצמו ברבע הרביעי, ומכבי כבר הורידה את ההפרש לשתי נקודות, אבל בסופו של דבר חוץ מוויל גרייבס אף אחד לא ממש הגיע ליותר מכמה דקות, ומכבי סיימה את דרכה בגביע. ההפסד הזה מאכזב במיוחד, מכיוון שכמה ימים קודם ראינו שמכבי מסוגלת לשמור ועוד איך, כשאחרי הניצחון הנאה באילת מכבי יצאה למשחק חוץ קשה מול הפועל תל אביב וחזרה עם ניצחון פשוט ענק מהדרייב אין, בעזרת משחק יוצא מהכלל של גרייבס, שמחון ואלכס פרז. מכבי מתקדמת לאט לאט למרכז הטבלה והמאזן שלה עומד כרגע על חמישה נצחונות ושבעה הפסדים, אוטוטו גרגורי וארגאס יחזור, ובקבוצה מקווים שהוא יוסיף את הקשיחות והמנהיגות שלו, בעיקר במצבים של משחק צמוד.
