"אוהב אתכם משפחה, מצטער על הרגעים הקשים שסבלתם אותי ומקווה שתזכרו אותי כמו שאני", כתב סמל ראשון שחר דאובר ז"ל לבני משפחתו, במעין צוואה, לפני שנכנס להילחם בעזה. שחר דאובר, לוחם צנחנים בן 20 מקיבוץ גניגר, נפל ביום רביעי שעבר מפיצוץ מטען ברצועת עזה יחד עם סגן פז אליהו מקיבוץ עברון וסמל ראשון לי מט מאילת. ביום חמישי התקיימה הלווייתו.
דאובר כתב במכתב שהותיר למשפחתו: "אני נרגש כי לראשונה אני מרגיש שאני עושה משהו בשביל המדינה, הלחץ השורר בי הוא לא רק בגלל הפחד, אלא גם מהתרגשות של הכניסה". עוד כתב במסמך המרגש, שמקבל משמעות חזקה לאחר מותו: "אני רוצה להגיד שאני חושב שהשארתי חלק ממני מאחור, חלק שיזכרו אותי כמו שהייתי, אני מתגעגע למשפחה, לאמא, לאבא, לאחי הגדול, וכמובן לחתולה קיצי… יש לי רק דבר אחד לבקש, וזה לזכור אותי".
שחר הוא בנם של אורלי ובוריס שעלו ארצה מברית המועצות בשנת 1991 ונקלטו בקיבוץ השוכן בעמק יזרעאל. הוא למד בבית הספר היסודי עמק יזרעאל ובתיכון העמק המערבי בקיבוץ יפעת.
אבי מורד, תושב הקיבוץ וידיד קרוב של המשפחה אמר: "המשפחה וכל הקיבוץ בהלם, לא מאמינים, לא מעכלים. שחר היה ילד אהוב ואהוד, בולט בכל תחום, הכרתי אותו מאז היה ילד, הוא היה עבורי כמו בן קטן, האובדן הוא עצום והכאב גדול".
ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר: "אנו מבכים את מותו של שחר ומשתתפים בצערה העמוק של המשפחה ושל קיבוץ גניגר".
