רבותי ההיסטוריה חוזרת. לפני שנתיים שנים נסגר בקול תרועה רמה מועדון הג'ייקובס באזור התעשייה בנצרת עילית, שבמשך חמש שנים היה מוקד הבילוי העיקרי, ואולי היחיד עבור תושבי נצרת עילית. שמו של המקום יצא למרחקים, ומכל רחבי העמק בילו בו. בימי השיא נחשב הג'ייקובס למקום הכי פופולרי.
ביום בהיר החליט בעל הבית, יעקב ממן, שנמאס לו, וסגר את שערי המקום. בשקט בשקט, ממש בימים אלה, הג'ייקובס קם לתחייה. אומנם לא אותו קהל יעד, מקום סולידי יותר, אינטימי יותר, שלא מזכיר במאום את חיי הלילה ההם, אלא בסך הכל בית קפה-מסעדה, במתחם הקאנטרי קלאב בנצרת עילית, במקום בו פעל בשנים האחרונות קפה אקווה.
ממן, אחד שמבין בהלכות חיי הלילה של נצרת עילית, או יותר נכון באין חיי לילה של העיר, נשמע השבוע מפוכח יותר, מציאותי יותר, לא אחד שרוצה לשנות סדרי עולם."פתחתי מקום שלאנשים יהיה כיף להגיע אליו. רוצה ארוחת בוקר טובה? ארוחת צהרים טובה? אנחנו הכתובה. גם אם יש לך פגישה עסקית, אצלנו יש קפה טוב ואוירה מצוינת", הוא אומר.
בימים היפים של המועדון שלו הוא נלחם נגד כל העולם. נלחם נגד השתיינים, שאיימו להרוס לו את העסק. הוא נלחם במשטרה שהוציאה מידי שבוע צווי סגירה למקום, עקב הקטטות החוזרות שפרצו במקום. הוא אפילו נלחם בקהל הבליינים הנצרתי. לא פעם הוא טען כי הם אינם יודעים לפרגן לבן המקום שפועל למענם. גם כאשר סגר את שערי הג'ייקובס, חזר שוב ושוב על טענה זו. השבוע הוא נשמע מפוכח יותר. "אני מאמין בפוטנציאל הבילוי של תושבי נצרת עילית בכלל והאזור בפרט. אם לא הייתי מאמין, לא הייתי כאן".
