המתח העצום, ימים ספורים לפני הגשמת חלומו של איליי פחימה משלומי, הורגש באוויר. הוריו, לילך וישראל, כמעט ולא יכלו לדבר לקראת הפקת הענק שאירגנה עמותת "משאלת לב". ביום רביעי הפך איליי לספיידרמן והגשים את משאלתו: להציל את עיירת מגוריו. פחימה סיים לפני מספר ימים חודש של טיפולי הקרנות בבית החולים רמב"ם, שלושה חודשים של טיפולים כימותרפיים, אשפוזים, בדיקות וניתוחים.
ב-28 לאוגוסט, יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים, פחימה, בן 10 וחצי, התרגש להתחיל בית ספר חדש בכיתה ד'. באותו לילה התלונן על כאבי ראש חזקים, במשך יומיים הכאבים לא פסקו. לאחר שבקופת חולים אמרו לאימו כי ככל הנראה מדובר בווירוס שגרתי, היא לא הסתפקה באבחנה ופנתה לרופא עיניים שאבחן חשש לנוזלים בראש. לילך הסיעה את בנה לבית החולים בנהריה. פחימה עבר מיד סיטי ראש והתגלה הנורא מכל: גידול בגזע המוח.
אימו מספרת שכאשר שמעה את הבשורה אצל הרופא, התעלפה. במשפחת פחימה עוד שני ילדים: האח הגדול של איליי בן 13, ואחות קטנה בת 6. משפחה נורמטיבית: לילך עבדה במפעל בשלומי והפסיקה את עבודתה לאור מצבו של בנה. פחימה היה מאושפז במשך תקופה ארוכה בבית החולים, נערך לו ניתוח להוצאת נוזלים מראשו וביופסיה מהגידול. מאז הוא שוכב בביתו, לבית הספר לא יכול ללכת ועבר כאמור סידרה של טיפולים כימותרפיים והקרנות.
"המטרה לצמצם את הגידול כמה שניתן, כי ניתוח אי אפשר לעשות בגזע המוח, זה מסוכן מאוד", מסבירה האם לילך, "הבית שלנו התהפך ביום אחד. כאבי הראש של איליי היו עזים, אך לא דמיינתי שנגיע למצב הזה. הייתי בטוחה שהוא מתרגש לקראת שנת הלימודים. בבית חולים לא חיכו ושאבו נוזלים.
"לאיליי יש שמחת חיים גדולה. הוא ילד שאוהב לשחק בלגו המון, מוכשר וחכם. במשפחה החלטנו לשתף אותו בכל דבר, כי אי אפשר לדבר מעל ראשו של ילד בן עשר וחצי ושלא יבין כלום".
פחימה לא עצרה כאן ופנתה לחוות דעת נוספת. היא נסעה לאיכילוב לפרופסור קונסטנטין שאמר לה מפורשות כי מדובר בגידול בגזע המוח. אז החלו בשלושה חודשים של טיפולי כימותרפיה במחלקה האונקולוגית בבית החולים רמב"ם.
"אחרי המקרה שהיה לאמיר פיי- גוטמן, ואבחנה מוטעית של סרטן, זה חלחל בי ורציתי לדעת שאני עושה את הצעד הנכון", מסבירה פחימה, "נפגשתי גם עם פיי-גוטמן במסיבה שאירגנו עמותת עזר לרופא לכל ההורים. הוא סייע לי המון, והיה קשוב וסבלני. אמרתי לו: 'אתה נתת לי את הכוח להבין שלא צריך לרוץ ולמהר', אך כאן לא היה מנוס. גם אני למדתי שאין זמן לעצור, לבכות או להתעלף ואני צריכה להיות חזקה לבן שלי ולכל המשפחה".
עם קבלת הבשורה, כל הקהילה בשלומי נרתמה לעזרה. לפחימה מגיעה מורה הביתה ללמד את החומר הנלמד בכיתה וחונך של האגודה למלחמה בסרטן. אימו לילך מוסיפה: "איליי לא היה פנוי כל כך ללמידה, היה עייף מההקרנות ורצה רק לישון. הוא אומר 'מה יהיה המצב שלי'? 'את מבטיחה שיהיה בסדר'? אני רואה שיפור והתקדמות ותמיד יש שמחה בבית. התייעצתי עם רבנים צמודים, כולם מתפללים. בהתחלה היה שוק אך יצאנו ממנו".
לילך מספרת שרק השבוע הצליחה לסדר את כל משלוחי המנות שאיליי קיבל בפורים מכל תושבי היישוב. "המקום הזה מאוד מחבק. אנחנו לא ילידי המקום והגענו לשלומי דרך פרסום של בית למכירה, והתאהבנו כאן. האנשים פה חמים ועוזרים, בטוב וברע, וזה באמת עוזר ברגעים קשים".
הגשמת המשאלה
ביום רביעי האחרןן כל תושבי שלומי, תלמידי בית הספר, חברים ובני משפחה נרתמו להפקת הענק שארגנה עמותת "משאלת לב" (Make a wish) עבור פחימה. את הפקת האירוע לקח בעצמו מייסד העמותה אבי בר-אהרון מנתניה.
עמותת משאלת להב הוקמה לפני 20 שנה על ידי בר אהרון ורעייתו דניס וכיום היא חלק מארגון בינלאומי עם 50 סניפים בעולם. העמותה הוקמה לזכרו של דיויד ספירו, אחיה של דניס, שחלה במחלת הסרטן ונפטר בגיל 28 ומגשימה חלומות לילדים שחולים במחלות שמסכנות חיים בגילאי 3 עד 18.
בר-אהרון: "דיויד – גיסי, לא הספיק לחוות המון דברים בחיים. היו לו המון חלומות והוא ביקש מאיתנו לשמח ולעבוד עם ילדים שנמצאים במצבים קשים. בעצם המטרה של העמותה היא להגשים משאלות לילדים ולהעניק לילד ולמשפחה חוויה מטיבה של תקווה וכוח. אנחנו מאמינים שברגע שילד ניצב במצב מאוד קשה, חשוב לתת לו את התקווה והכוחות שיהיה לו למה לצפות, כי זה חלק לנפש. המתנדבים, הרופאים והצוות הרפואי מבינים שכדי שהם יזכו בשיתוף פעולה של ילד חולה, הרפואה צריכה את חיזוק הנפש, על ידי חוויה. דרך התהליך של הבעת משאלה והגשמתה, הילד חווה חוויה מעצימה שכל יעד ניתן להשגה".
בר-אהרון מספר כי העמותה מגשימה את כל החלומות. כך למשל לפני יותר מעשור הגישו חלום ליוני דותן – בנו של דודו דותן ז"ל, שנפגש עם נשיא ארצות הברית ביל קלינטון.
"יש ילדים שרוצים להיות משהו בחייהם כמו מלך או נסיכה, צלמים או שף. אנחנו מחליפים את הדמעות בחיוך, מעצב לצחוק. הזיכרון של הגשמת המשאלה נשאר לעולם וכל משאלה היא הפקה שלמה מסביב לה, כדי להעצים את הסיפור הזה. לשמחתנו במהלך 20 שנה הגשמנו מעל 3000 משאלות וראינו את הניצוצות של הילדים לאחר הגשמת המשאלה. אנחנו רואים אחוזים גבוהים מאוד של ילדים שניצחו את המחלה והם הנציגים שלנו".
בר-אהרון הוא איש עסקים בחייו הפרטים ומפנה זמן יקר בכל יום להגשמת המשאלה. במשך חודשיים הוא מתכנן את הפקת המשאלה של פחימה: "פגשתי את איליי והתאהבתי בו ברגע אחד. שאלתי אותו מה ירצה להיות והוא אמר "ספיידרמן". איליי יכול לבקש כל דבר, לנסוע לחו"ל או מתנה גדולה, אבל בגלל שכל שגרת חייו השתנתה והוא לא הולך לבית הספר, מנותק מחבריו, הוא רצה להיות דמות של גיבור על שרוצה להציל את העולם. כאדם בוגר זה מפתיע אותי כי מבחינתי הוא הגיבור שנמצא בטיפולים לא פשוטים. פגשתי ילד עם המון אופטימיות, ילד מחייך ואוהב".
מרגע הבעת המשאלה, ההפקה יצאה לדרך. במהלך הפגישות בין בן -אהרון לפחימה הוא שאל אותו את מי אתה מעריך? אולי שחקן, כוכב ספורט. פחימה השיב שהוא מעריך את הרופא שלו, ד"ר סרגיי אבזגאוז, שכיום מנהל את המחלקה הנוירוכירורגית ילדים בבית החולים בנהריה.
"איליי אמר לי: 'אני כל כך סמכתי עליו, שהוא האדם שאני מעריך ומעריץ, הוא ניתח אותי'. כשילד בן עשר מתבטא כך, הוא ידע להבין ולהעריך את הדמות שבעצם הטיל בה תקווה שתציל את חייו. התקשרתי לרופא וסיפרתי לו וביקשתי שיגיע למשאלה".
הציל את הד"ר
בהפקה הגדולה יצרו בשלומי ' קרב' בתוך היישוב. מישהו השאיר פצצה והדליק אש וחטף את הרופא. איליי מקבל שיחת טלפון מהמועצה (ראש המועצה גבי נעמן היה צפוי לערוך את השיחה, אך הוא יושב שבעה על אימו, ר"כ) ונאמר לו שהוא חייב להציל את היישוב.
יחידת יס"מ של משטרת ישראל הגיעה לביתו של פחימה וחיכתה שייצא מהבית, לבוש בבגדי ספיידרמן, וייצא יחד איתם למתחם שנבנה בשטח המועצה עם קיר טיפוס ואומגה. איליי גלש בסנפלינג ושיחרר את הרופא השבוי עם השוטרים, בדרך הוא גם פירק חפץ חשוד, ובשיתוף עם כבאות והצלה מחוז חוף כיבה שריפה מתוך כבאית עם זרנוק.
בן-אהרון: "זו הייתה הצגה שלמה שבה צופים תושבים וילדים. ספיידרמן הציל אותנו. באופן אישי לקחתי את הפרויקט והמושכות על ההפקה. יצרתי קשר עם מנהל אגף החינוך במועצת שלומי יוחאי כמיסה ושאר הצוות ולא הייתי צריך להשלים את המשפט. כל דבר שרציתי עזרו לי בגיוס משטרה וכיבוי אש. כולם נרתמו ואף יותר. בסופו של דבר, לכל מי שהיה מעורב בזה, זו זכות בלתי רגילה להיות חלק ממשהו כל כך קטן ועוצמתי לילד ולמשפחה שלו".
לילך מוסיפה: "איליי הגיבור לא פחד, ועשה את המשימה בגבורה. אני גאה בבן שלי. למרות החיים בדאגה מתמשכת הוא עשה משימה שיזכור אותה לטובה. אנחנו רק חולמים שיהיה בריא".
בסוף האירוע איליי קיבל מהמועצה תעודת הערכה ועוד עיטור יקיר היישוב שלומי.
ממועצת שלומי נמסר בשם ראש המועצה גבי נעמן: "יום הגשמת המשאלה היה גדוש בקרבות ומאבקים להצלת היישוב שלומי, בשם ראש המועצה אות תודה והוקרה על גבורתו. המועצה איננה רק הגוף הנותן שירותים, אלא כתובת מקצועית ואוהדת לתושבים. קהילת שלומי היא קהילה אכפתית, חמה ומלוכדת, שתושביה נרתמים ומתנדבים לכל קריאה. לראות את התושבים הרבים שהגיעו כדי להיות שותפים ומעורבים באירוע המרגש מחמם את הלב. איליי גיבור אמיתי מהחיים. הייתה לי הזכות לסייע בהוצאת היוזמה המבורכת לפועל ואני שולח לו איחולי החלמה מהירה ומחזק את ידי משפחתו".
