fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

סם ההתחלה החדשה

העזיבה של ניר קלינגר עשתה טוב להפועל חיפה. שרון מימר הביא תנופה חדשה והתלהבות והוא שינה את הסגנון ואת השיטה. בכל הקבוצות אליהן מימר הגיע במהלך העונה הוא ניצח בפתיחה, עכשיו הוא צריך ליצור המשכיות
כוכב המשחק. ראדו גינסארי צילומים: אדריאן הרבשטיין
כוכב המשחק. ראדו גינסארי צילומים: אדריאן הרבשטיין

 

להתחלות חדשות יש קסם ממכר. המוטיבציה גדלה, האנרגיות מחודשות, התחושה היא שהכל אפשרי, הכל יכול להיות אחרת הפעם. זה לא מקרה שקבוצות רבות בליגת העל זקוקות להתחלה או שתיים חדשות כל שנה, זה הסם שמרפא לרגע את חוסר התכליתיות של הקיום היום-יומי בכדורגל הישראלי. אם אין יכולת לקיים תהליכים ארוכי טווח, לפחות ניתן להזריק אנרגיות מדי פעם.

החיוניות המחודשת של הפועל חיפה באשדוד הבהירה שהעזיבה של ניר קלינגר הייתה מתבקשת ועשתה טוב למועדון, כאשר גם קלינגר עצמו חזר למתכונת החילופים המנצחים המוכרת שלו. הבעיה לא הייתה בעצם העזיבה, אלא במה שהוביל אליה, בכך שקלינגר איבד כל כך מהר את העניין בהפועל וביכולת לקיים בה תהליך, להפוך למזוהה עם מועדון ולבנות קבוצה בצלמו שתרוץ לאורך שנים. המשיכה שלו לקבוצת האינסטנט שנבנתה בבית"ר ירושלים, לנסיון לרפא גוף רקוב בעזרת תכשיטים נוצצים, מעידה יותר מכל על חוסר הסבלנות שמקשה על קלינגר להישאר באותו מקום תקופה ממושכת.

הרושם שמימר רוצה להשתקע

בצד השני של המשוואה ישנו שרון מימר. המאמן החדש של הפועל חיפה מבסס בינתיים את הקריירה שלו כמאמן ראשי על אפקט הראשוניות, על סם ההתחלה החדשה. הוא ניצח בכל משחקי הבכורה שלו, באחד מהמקרים אפילו החל סדרת נצחונות, אך עדיין לא שרד לאורך זמן בשום מקום. מימר מותיר רושם של מישהו שדווקא היה רוצה להשתקע, ברזומה שלו יש גם תקופה קצרה לצד ברק בכר שבנה בהפועל ב"ש משהו ממושך, אבל בינתיים הוא מצטיין בעיקר בדחיפה הראשונית שהוא מספק.

במצב אליו נקלעה, הפועל חיפה תיקח בשמחה את הדחיפה הראשונית בלי לשאול יותר מדי שאלות. הנצחון באשדוד הזכיר את הנצחון על מכבי נתניה, וביחד הם הופכים את הפועל לקבוצה מרגיזה מאוד: כשהיא מנצחת זה נראה כל כך קל, אז למה זה קרה רק פעמיים? זו הייתה תזכורת לפוטנציאל שבהחלט יש בסגל הזה, בטח ביחס לתוצאות עד כה, מה שהופך את הסיטואציה הנוכחית להזדמנות גם עבור מאמן שמנסה להיות יותר מעוד שם בבורסה.

מימר נתן באשדוד סיבות לקוות שהוא יוכל לספק לקבוצה משהו מעבר לדחיפה הראשונית ולמאמן שמעוניין להיות בקבוצה. הפועל חיפה שינתה בשבת גם סגנון וגם שיטה. נתחיל בסגנון. קלינגר הוא קודם כל מאמן שחושב על הגנה ומסגרת קבוצתית, הקבוצה שלו לחצה על כל המגרש רק בהזדמנויות מאוד מסוימות והשחקנים חשבו בעיקר על העמדות ההגנתיות שלהם.

מימר עושה רושם של מאמן עם דגשים שונים מאוד. הוא שלח את השחקנים שלו ללחוץ גבוה עם הרבה מאוד שחקנים באופן די עקבי ואפשר לשחקנים לנוע לעמדות קדמיות ולהישאר בהן. לעומת הנטייה ההרפתקנית של אוהדים ופרשנים רבים, זה לא בהכרח נכון יותר לחשוב באופן התקפי. אבל להפועל חיפה הנוכחית, מול רוב יריבות ליגת העל, זה מאוד מתאים. יש לאדומים מערכי חיפוי מוצלחים שכוללים שוער בכיר, קשר אחורי נהדר ובלמים שמצטיינים בתחום החיפוי יותר מאשר במשחק עומד. יש להם גם כמה שחקנים שיודעים לבצע לחץ מוצלח וכמה שחקנים שיודעים להצטרף לרחבה בתזמון נכון במהלך התקפות.

2:4:4 עם יהלום במרכז השדה

שינוי השיטה עזר לסגנון החדש לבוא לידי ביטוי. מימר בחר בשיטה שלא מרבים להשתמש בה בארץ: 2:4:4 עם יהלום במרכז השדה. השיטה הזאת עובדת נהדר למכבי נתניה בשנה וחצי האחרונות, והפועל חיפה כנראה תהיה הקבוצה השנייה שתנסה אותה בליגת העל. זו שיטה שמאפשרת גם מרכז שדה מעובה וגם שני חלוצים, על חשבון האגפים בהם אף שחקן לא מצוות באופן קבוע פרט למגנים.

היהלום יושב נהדר על הסגל הנוכחי של הפועל חיפה. הגמישות שהוא מאפשר מתאימה מאוד לשחקנים שהיכולת החשובה ביותר שלהם היא איכות התנועה ללא כדור. המרוויח המרכזי הוא כוכב הנצחון באשדוד: ראדו גינסארי. מימר מיקם את המולדובי בקצה הקדמי של היהלום, מתחת לחלוצים. זו עמדה ממנה הוא יכול גם לנהל את החלק הקדמי של הלחץ וגם להביא לידי ביטוי את תנועות העומק שלו, כאשר הוא מספיק טכני גם כדי להשתלב בהנעת הכדור ולמסור בעצמו כדורי עומק מעניינים.

 

התחלה מצוינת. שרון מימר  צילומים: אדריאן הרבשטיין
התחלה מצוינת. שרון מימר צילומים: אדריאן הרבשטיין

 

כוכב המשחק. ראדו גינסארי  צילומים: אדריאן הרבשטיין
כוכב המשחק. ראדו גינסארי צילומים: אדריאן הרבשטיין

גם זמיר, אלבז ואראל הרוויחו

המרוויח השני הוא נס זמיר, שכשהוא משחק כאחד משני חלוצים הוא יכול לנוע בחופשיות שאינה מתאפשרת כשהוא מתופקד באגף. ככל שהמשחקים מתקדמים ברור שזמיר צריך להתבסס על תנועה ללא כדור ונגיעות מינימליות בכדור, הוא לא הדריבליסט שמשום מה הוא ממשיך לחשוב שהוא. החופש שלו בא לידי ביטוי בולט בשער הראשון, כאשר הוא זיהה חור בצד שמאל של ההגנה ונע ימינה. מקסים פלקושצ'נקו, שברוב שאר הזמן לא היה מדויק, מצא אותו בנגיעה אחת גאונית שאפשרה לזמיר זמן להעביר את כדור הרוחב הנכון.

במקרה של גל אראל, השינוי היה קשור יותר לסגנון מאשר לשיטה, העמדה שלו די דומה לעמדת ה-50:50 המוכרת לו, פרט לכך שביהלום יש לו יותר מקום לנוע הצידה כי אין שחקן באגף. אראל קיבל את החופש להיכנס לעומק והיה מעורב כמעט בכל התקפה טובה של הפועל חיפה. הוא גם מסתמן כפנדליסט רגוע ומוצלח.

בהמשך נוכל לראות איך משתלבים בשיטה שחקנים נוספים. כאשר גילי ורמוט נכנס מימר עבר ל-3:3:4, אולי כדי לסגור את המגנים של אשדוד, אבל גם ורמוט יוכל להשתלב בעמדה של השחקן מאחוריי החלוצים, בין אם בהרכב או כמחליף. זו שיטה שיכולה להתאים גם לפאפאזוגלו, שיהיו יותר שחקנים קרובים אליו שהוא יוכל להוריד להם כדורים. כרגע נראה שאחד המרוויחים מהגעת מימר הוא אלי אלבז, שהתקופה הטובה שלו בכפר סבא הייתה כשמימר אימן שם, אבל בסופו של דבר יש הרבה חלוצים והוא לא יוכל לצפות לקרדיט רחב בלי לספק קבלות.

בהמשך נוכל להתעמק בדקויות של השיטה וגם בחסרונות שלה. כרגע מימר יצטרך לעבוד בעיקר על העבודה מול מגנים יריבים, לקראת כמה משחקים מול יריבות עם מגנים תוקפים (תהיה לו פגרה ארוכה אחרי המחזור הקרוב כדי לעבוד על זה). קשרי ה-50:50 הם אלה שנושאים בעיקר נטל ההגנה על מגנים תוקפים, זה לא משהו שהם רגילים לעשות והם יצטרכו להבין איך לתמרן בין התפקיד הזה לשאר עבודת מרכז השדה שלהם.

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות