fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"מישהו שכח שיום כיפור ובטעות פתח רדיו, ואז הוא שומע שיש מלחמה"

צביקה גרינגולד (7) רפרודוקציה אלכס הובר
צביקה גרינגולד (7) רפרודוקציה אלכס הובר

 

יום הכיפורים מסמל לרבים מאיתנו את המלחמה ההיא שפרצה ביום המקודש ליהדות. מלחמת יום הכיפורים השאירה פצע עמוק אצל הלוחמים שהקריבו את חייהם ונפשם למען מדינת ישראל. לימים, הקרבות הקשים הצילו את המדינה באחת מנקודות השפל של מלחמות ישראל.

מאז מלחמת יום הכיפורים, נשבעתי לעצמי שבכל שנה מחדש אחזור לגיבורים של אותה מלחמה לפחות בהתקרב יום הדין. כל פעם בגזרה אחרת, סיפור אחר, גיבורים אחרים, אבל אותה מלחמה. חלק מאותם גיבורים כבר לא איתנו. חלקם פגועים וחלקם ממשיכים את חייהם.

מאז אותו יום ידעתי שמעולם לא אסכים לשכוח או להשכיח את האירוע ההיסטורי ההוא שכמעט והסתיים באסון עבור מדינת ישראל, אלמלא אותם חיילים, קצינים ומפקדים שהגנו בגופם ונשמתם, חלקם כבר לא עמנו, חלקם פגועים וחלקם ממשיכים את חייהם, על המדינה בכל החזיתות. הקרבות המרים, האבדות הכבדות, הניצחונות הגדולים כולם ביחד מהווים מארג של אנשי הארץ הזאת שבזכותם אנחנו כאן.

דרך סיפורם של הלוחמים, אני מבקשת להעלות את הנושא לסדר היום. נדמה לעתים, במיוחד בהתקרב יום כפור, כי רק קומץ מתושבי המדינה היו בשתי החזיתות. האדישות האופפת את הציבור בהתייחס למלחמה הקשה ביותר בתולדות המדינה הצעירה, מפתיעה אותי כל פעם מחדש. אנחנו מצווים להעביר את קורות המלחמה הזאת באותה מידת חשיבות שבה מלמדים את השואה, את מלחמת השחרור , כל אלו הם ציוני דרך בקיומה של המדינה.

כוח צביקה: טנק בודד מול דיוויזיה משוריינת סורית –

צביקה גרינגולד בן קיבוץ לוחמי הגטאות , תושב שכניה שבמשגב בעל עיטור הגבורה

 

צביקה גרינגולד (7) רפרודוקציה אלכס הובר
צביקה גרינגולד (7) רפרודוקציה אלכס הובר

"אני רוצה שתבטיח לי דבר אחד – שאף טנק סורי לא יעבור אותך לכיוון נפח. כוחות מילואים בדרך אליך", כך, מח"ט 188, אל"מ איציק בן~שהם, לסגן צביקה גרינגולד, ברשת הקשר בעיצומו של קרב הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, אותו ניהל גרינגולד מטנק בודד.

הכוח, בפיקודו של צביקה גרינגולד, שזכה לכינוי "כוח צביקה" ברשת הקשר, הצליח במשך 36 שעות קריטיות לבלום את הכוחות סוריים בסדר גודל של שתי חטיבות שריון מלכבוש את נפח ולהתקדם לעבר נהר הירדן. בשל תושייתו ואומץ ליבו וכן תשדורות האלחוט שיצר, חשבו הסורים וגם כוחות צה"ל כי מדובר בכוח גדול משהיה באמת. גרינגולד אלתר שלושה טנקים, תחילה מתוכם נותר רק הטנק הבודד שלו על צוותו שהחזיקו את השטח, לבדו, בעזרת מניפולציה שגרמה לסורים לחשוב שהם עומדים מול אוגדת טנקים שלמה. קרב הבלימה שלו סייע לכוחות המילואים מחטיבה 679 בפיקודו של אורי אור להתארגן. על לחימתו בקרבות אלה זכה לעיטור הגבורה.

"מישהו שכח שיום כיפור ובטעות פתח רדיו"

צבי בנדל, צביקה בפי חבריו, יליד קרית חיים, שם התגורר עד נישואיו. אז . כאן נולדו שני ילדיו. צביקה, כמו רוב חבריו הקרובים, התגייס לצנחנים לגדוד 202 המפואר. בנדל בן ה-64 הוא חייל לוחם המילואים המבוגר ביותר היום בצה"ל, נקרא ומתייצב למילואים באופן סדיר.   במלחמת צוק איתן לחם לצד אחיינו. 

צביקה בנדל המילואימניק הלוחם הכי מבוגר צילום עליזה רוזן הברמן
צביקה בנדל המילואימניק הלוחם הכי מבוגר צילום עליזה רוזן הברמן

צהריי יום כיפור תפסו אותו במחנה יוסף, הוא היה בסוף קורס מ"כים. בשיחה עימו משחזר בנדל באיזו מידה גם לדרגי הפיקוד הבכירים לא היה מושג כי עומדת לפרוץ מלחמה. "באותו סוף השבוע נשארנו במחנה, היינו אחרי סיום קורס מ"כים. ביום שישי בבוקר אסף אותנו המג"ד סא"ל מולה כהן והודיע שביום שלישי הקרוב נבצע את צניחת הראווה המסורתית. זהו. מה יותר שגרה מזה?. למחרת, ביום שבת, מישהו שכח שיום כיפור ובטעות פתח רדיו, ואז הוא שומע שיש מלחמה. הוא הסתובב בין החבר'ה וסיפר ששמע ברדיו שיש מלחמה. כמובן שאף אחד לא האמין לו. רק בערב הודיעו לנו. מהר מאוד קיבלנו פקודה להתארגן לתזוזה. הלכנו להוציא תחמושת, וכל אחד ארגן את חפציו ואת הנשק על פי תפקידו".

"אם לא המלחמה ההיא לא הייתי נשאר בצבא"

סיפור המלחמה הבלתי ייאמן של נהג טנק, שהחל את הקרבות בסיני ובהמשך נקראה יחידתו לעלות לרמת הגולן. נהג טנק שלימים הפך לאלוף בצה"ל והיום הוא חבר כנסת מטעם המחנה הציוני. תושב הגליל, במושב יודפת אחד היישובים הראשונים בגוש שגב, ח"כ האלוף במיל איל בן-ראובן.

איל בן ראובן רפרודוקציה אלכס הובר
איל בן ראובן רפרודוקציה אלכס הובר

מלחמת יום הכיפורים שפרצה בהפתעה, תפסה את החניך אייל בן ראובן בקורס מפקדי טנקים. גם 43 שנים אחרי, בן ראובן זוכר את האירועים כאילו הם קרו אתמול.

"אין תחושות. פועלים. רגע לאחר מכן המג"ד אמיר יופה אומר בקשר 'תחזיקו מעמד', וזה בדיוק הרגע שפתאום אני מרגיש שאנחנו חוטפים מטנק מצרי. הטנק שלנו בוער, אני מנסה לפתוח את המדף ולא מצליח, מסתכל אחורה, לא רואה את המפקד. אני מתחיל לאבד אוויר, מנסה לחשוב מה אני עושה. מצאתי מפתח שוודי, נתתי מכה חזקה והצלחתי לפתוח את מדף הנהג. אני יוצא ואז אני נופל על אימיק. לוקח אותו איתי, מגיע לאיזו סוללת עפר, אני שוכב איתו שם.

אי הסדר שאפיין את המלחמה כולה, היה גם שם. בעודם מנסים ליצור קשר עם הבית, בדיוק אז מגיחים טנקים מהסדנא, מה שגרם להם לתופעת "תפוס כפי יכולתך". גם בן ראובן רץ, לוקח טנק, שם הוא מוצא את אמציה המת"ק ומשם לשדה הקרב בחזרה. התחנה החדשה: רמת הגולן.

בן ראובן לא עוצר: "ביום חמישי בבוקר הפכנו לכוח שמוביל את הפריצה בצפון רמת הגולן . מלחמת יום כיפור הייתה גורם מכריע עבורי. אלמלא המלחמה לא הייתי נשאר בצבא. קרוב לוודאי שהייתי עוסק במוזיקה, המוזיקה הייתה אצלי שם תמיד".

יצחק (איסו) רז מקבל מידי הרמטכל מוטה גור עיטור העוז רפרודוקציה עליזה רוזן הברמן
יצחק (איסו) רז מקבל מידי הרמטכל מוטה גור עיטור העוז רפרודוקציה עליזה רוזן הברמן

 

אחד נגד 140 

יום כיפור עבור איציק רז הוא לא עוד יום מנוחה של צום וכפרה. בדיוק בשבת, לפני 45 שנה, לחם רז במלחמה וניצח בגבורה כוח קומנדו מצרי תוך סיכון חיים ובלי לוותר על אף פצוע בשטח. על גבורתו ופועלו הוא קיבל את עיטור העוז. סיפורו של לוחם

45 שנים אחרי המלחמה שתפסה את ישראל לא מוכנה, חוזר רז לאותו יום ארור שבו חייו השתנו. גם השנה, כמו כל שנה ולמעשה כל יום, רז זוכר את הרגע שבו המתפללים נטשו את בתי הכנסת במהלך התפילות, כאשר הידיעה על הגיוס עוברת מפה לאוזן. רז, מוותיקי כרמיאל, מהנדס, נשוי לענת, אב לארבעה וסב לעשרה נכדים .

את רז, בשמו המקורי יצחק רוזנגרטן, ובפי חבריו איסו, עולה חדש מאורוגוואי, תפסה הבשורה כשהוא במועדון של קיבוצו אז, קיבוץ אדמית שעל גבול הלבנון.

על מה שעבר עליו וחבריו , בזכות גבורתו עוטר בעיטור העוז: "הכוח שלנו נכנס לוואדי סודר. המקום הזה בסך הכל 20 מטר רוחב – צרורות, טילים ורימונים נורים לעברנו, השיירה, שכוללת ג'יפ ושלושה זחל"מים, נקלעת למקום ומיד משותקת. הזחל"מ שלי נפגע מפגז אר פי ג'י, הנהג נפצע קשה וגם אני חטפתי כמה רסיסים, אבל ידעתי שאני חייב לצאת משם, כך שקמתי, דילגתי מעל הנהג. הצלחתי לקפוץ ואז התחלתי לרוץ חמוש לרמה השמאלית. כשהגעתי למעלה נתקלתי בעמדה דו רובאית ראשונה, לא הייתה ברירה חיסלתי את שני החיילים. אבל אז התברר לי שהמצרים פרושים בזוגות לאורך שתי הרמות, אם כי עדיין לא היה לי מושג כמה חיילים מונה כוח הקומנדו".

המשכו של הקרב מתואר בנימוקים להענקת עיטור העוז: "סמ"ר רוזנגרטן יצחק גילה גבורה, במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש, ביום 10 באוקטובר 1973 נפגע קשה, בוואדי סודר, הכוח שסמ"ר יצחק רוזנגרטן שימש בו חובש. בכל משך הקרב, על אף האש הכבדה, עסק סמ"ר רוזנגרטן בחילוץ הנפגעים, בחבישתם ובעידודם. בהעדר כמות מספקת של חומרי חבישה, אלתר חומרים מלבני החיילים והצליח לתת לכל הפצועים טיפול רפואי מעולה. כשפחת מספר הלוחמים, לא היסס גם הוא להילחם, וכך החזיק מעמד ארבע שעות, כשהוא נלחם ומטפל בפצועים, עד שהגיעה התגבורת. במעשיו אלה גילה אומץ לב רב, קור רוח, תושייה דבקות למשימה".

 

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות