ליחיאל (חיליק) עומר מהיישוב קורנית היה חלום. לפני כעשרים שנה הפעילה אשתו רחל ז"ל משאית צהובה ישנה שחנתה דרך קבע בצומת משגב ומכרה לתושבי האזור עוף בגריל, כריכים וארוחות קלות. שמה של המשאית שזכתה לשם אתנחתא יצא למרחוק כשאלפים מכל האזור היו מגיעים אליה.
בימי שישי, למשל, השתרך לידה תור בן עשרות מטרים של קונים המבקשים לקנות עוף בגריל לשבת. לימים, הושבתה המשאית ורחל פנתה לעיסוקים אחרים. חיליק לא ויתר על החלום וייחל שביום מן הימים הוא ישוב להפעיל את אתנחתא.
חיליק ורחל היו שני בני קיבוץ שכנים האחד מעין המפרץ והיא מכפר מסריק. לאחר נישואיהם עזבו את הקיבוץ ונדדו בין מספר מקומות מגורים עד שהתיישבו עם שלושת ילדיהם ביישוב קורנית שבמשגב. חיליק היה באותם ימים קצין בדרגה בכירה במשטרת ישראל, בתוקף תפקידיו נעדר מהבית ימים רבים, וכך רחל שהייתה אישה מאוד מיוחדת מצאה עצמה עובדת במגוון עבודות בעיקר כאלה שאינן אופייניות לנשים.
חיליק: " רחל הייתה אשה עם נפש של אומן, בעלת יכולות מימוש עצמי גבוהות. תמיד עבדה בעבודות לא שגרתיות, כמו רפת, בדיקת מזיקים עוד".
כאשר עזבו את הקיבוץ החליטה לעשות רישיון נהיגה, החלה ללמוד על חיפושית. אחרי שיעור או שניים התלוננה בפניו שזה לא מתאים לה, שכן הייתה רגילה לנהוג בטרקטורים ומכונות חקלאיות ועכשיו מצאה עצמה בתוך קופסה קטנה. חיליק המליץ לה לעשות רישיון על משאית, באופן לא מפתיע היא עברה בהצלחה את הטסט כבר בפעם הראשונה.
מכאן הדרך להקים עסק עם משאית שבו תביא לידי מיצוי את שאר יכולותיה, בתוספת המקוריות שלה הביאו אותה לגנות משאית ולהעמידה בצומת משגב, שם בישלה והכינה עוף בגריל, לצד מטעמים אחרים. היו מי שהגיעו ואכלו במקום והיו גם מי שבאו, בעיקר בימי שישי לקנות אוכל מוכן הביתה.
לפני שלוש שנים, נפטרה רחל אחרי מחלה קשה אך החלום לא נגוז. אחרי חיפושים נרחבים, הוא מצא אוטובוס ישן, במשך כשנה שיפץ והכשיר אותו כמזנון נע. לפני שבוע הוא הציב אותו בפארק התעשיות בר לב והחל להפעילו. הראשונים שכבר ביקרו במקום מספרים בהתלהבות כי זהו האוטובוס הכי טעים בצפון.
