לפעמים קריאה של ספר פותרת לך הבנה של תפיסת עולם חברתית ופוליטית. רק אחרי כשקראתי את "הבן" של פיליפ מאייר, סיפור על חמישה דורות במשפחה אמריקאית ששורשיה בתחילת המאה ה-19 בערבות טקסס, הבנתי למה אמריקה הפכה למצבור ענק של נשק. למה אחזקת נשק נתפסת כזכות בסיסית בחברה האמריקאית, ולמה קשה היום לנשיא אובמה להילחם בלובי החזק של תעשיית הנשק.
נשק ללא פיקוח יוצר מוות ברחובות. מדי יום נרצחים אנשים בגלל שימוש לא ראוי בנשק חם. הסיפור נעוץ בתקופת המלחמות באינדיאנים ובמקסיקנים. בחוות הבקר, במצב שכל אדם היה צריך להגן על עצמו ועל בני ביתו, אנשים נרצחו בגלל שוד בקר, גניבות סוסים, ילדים נלקחו לעבדות בערבות של שבטי האינדיאנים, הפחד יצר את תודעת ההגנה הפרטית בארצות הברית, תודעה שעדיין חיה ונושמת בכל רגע, וקשה לפרק אותה מנשקה.
היום, הנשק, שפעם היה הגנתי והישרדותי, הפך בארצות הברית לסכנה פנימית מוחשית, אבל תודעה קשה לשנות, במיוחד שהיא מתחברת לכסף גדול ולפוליטיקאים מושחתים.
