בית / קריות / חדשות קריות / קרית חיים: הלך לעולמו יחזקאל ויג

קרית חיים: הלך לעולמו יחזקאל ויג

נפטר יחזקאל ויג, מי ששימש עשרות שנים סגנו של יו"ר אגודת קרית חיים גיורא פישר ז"ל.

ויג הגיע לקרית חיים בשנת 1958 יחד עם רעייתו מרים ובנה בה את ביתו. הוא עבד כמדריך מתכנן חקלאי וריכז את גושי ההתיישבות מטעם הסוכנות היהודית. במקביל לעבודתו, בשנת 1965, החל את פעילותו הציבורית בקריה.

הכל מאהבה. ויג ז"ל  [צילום: גיא ניצני]
יחזקאל ויג ז"ל צילום: גיא ניצני
בשנת 1978, כשגיורא פישר נבחר לראשות הוועד, נבחר ויג בפעם הראשונה לכהן כסגנו. הוא כיהן בתפקיד לצידו של פישר במשך כארבעה עשורים. החל משנת 1980 שימש ויג כמזכיר ערב בהתנדבות של ההסתדרות, ומתוקף תפקידו, עסק רבות בקליטת העולים החדשים שהשתקעו בקרית חיים וליווה אותם במשך שנים רבות.

גם לאחר שיצא לגמלאות, המשיך ויג לכהן בתפקיד מזכיר ההסתדרות בקרית חיים בהתנדבות מלאה אך עסק בפעילויות נוספות. בין השאר עסק בארגון פעילות תרבות, חברה וספורט בקרית חיים. הוא טיפח את אגודת הספורט הייצוגי הפועל קרית חיים וטיפל בענפי הספורט השונים בקריה. במקביל, כיהן כחבר הנהלה בבית היינה, בהנהלת קואופ צפון וחבר הנהלה בוועד קרית חיים וחבר באגודת ידידי המרכז הרפואי של קופת חולים כללית זבולון, שם עזר לגייס תרומות.

בשנת 2010 קיבל ויג את אות יקיר העיר חיפה. באותו מעמד הוא אמר: "שנים רבות עסקתי בעשייה שאין שכר בצידה, וגם לא תמורה, אלא רק שכר מצווה וכולה למען הקהילה, רווחת משפחות, לצעירים ולוותיקים, לקליטת עולים ולרבים אחרים אשר נזקקו לעזרתי, והכל מאהבה".

ויג נפטר בסוף השבוע שעבר, בן 83. השאיר אחריו אשה, שני בנים ומספר נכדים. הוא השתייך לאחרון דור הוותיקים שהנהיגו את ועד קרית חיים במשך שנים רבות. בהקשר זה אמר עליו השבוע מנכ"ל ועד קרית חיים, חיים סגל: "כמי שעבד עם לא מעט אנשי ציבור, אני יכול לומר שויג היה אחרון דור הפוליטיקאים שהקהילה והאכפתיות הוא בראש סדר העדיפויות הציבוריות שלהם".

בדוק גם

שני ילדים נחבלו, ופארק החבלים נסגר

הפארק בבית הספר בגין בקרית מוצקין נסגר בהחלטה משותפת של ההנהלה וועד ההורים. העירייה: "פארק החבלים החדש עומד בכל התקנים הבטיחותיים הנדרשים"

אילוסטרציה (PantherMedia)

עיריית קרית ביאליק תקים מגרשי חנייה חדשים בעיר

כדי להקל על מצוקת החנייה ברחבי קרית ביאליק, הניח ראש העירייה אלי דוקורסקי, על שולחן …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *