בית / גליל מערבי / חדשות גליל מערבי / מטה אשר: היכן יקום המתקן להתפלת מי ים?

מטה אשר: היכן יקום המתקן להתפלת מי ים?

סערה בעקבות הודעות רשות המים לאשר בהקדם את הקמתו של מתקן להתפלת מי ים בגליל המערבי, אך לא ציינה היכן.  ברשות המים מסבירים כי חסרים במקורות המים הטבעיים כ- 2.5 מיליארד קוב מים, מחסור הפוגע בעיקר בצפון הארץ, אזור אשר אינו נתמך בשלב זה במתקני ההתפלה, אך המועצה אזורית מטה אשר הופתעה לקרוא  בכלי התקשורת בדבר היציאה לדרך של  מתקן ההתפלה בגליל המערבי.
 
רשות המים ציינה  כי מתקן ההתפלה יהיה הגדול ביותר בארץ בעל כושר ייצור של  100-200 מיליון מ"ק בשנה ובמקביל, כחלק בלתי נפרד ממנו להקים את כל תשתית ההולכה הנדרשת לחיבור המתקן למערכת הארצית.
המאבק כנגד הקמת מתקן התפלה בין קיבוץ לוחמי הגטאות ורגבה נמשך זה 4 שנים. הפעילים ומובילי המאבק יחד עם ראש המועצה יורם ישראלי וסגנו משה דוידוביץ' מנסים למצוא חלופות למתקן ההתפלה שישרת את כל האזור אך ימנע פגיעה באיכות חיים התושבים.   חמש חלופות עלו על הפרק לאחרונה כשהאזור הרלוונטי מתמקד בשטח הסמוך  באזור התעשייה  בעין מפרץ. במקביל המנכ"ל החדש של רשות מים גיורא שחם אמר לפני חודש בכנסת כי המועצה בוחנת חלופה קרובה  בגב בסיס שרגא ואף פנה לשר הביטחון בעניין.
 הפעילים מסבירים כי  רשות המים מתחילה להבין כי מיקום מתקן התפלה מעבר לכביש ליד לוחמי הגטאות ולא בסמוך לים הוא בלתי אפשרי, המצריך הקמת מספר תחנות שאיבה ולחציית כביש 4 עם צנרת בקוטר 3 מטר.
 מיד עם פרסום הדברים פנה גם תושב בוסתן הגליל אל מנכ"ל משרד הביטחון; אודי אדם  והתריע כי מתקן התפלה בגב של הבסיס הצבאי יהיה בכייה לדורות. "האם מישהו חשב או התייעץ אם גורמי הצבא, או עם גורמים המקצועיים הרלוונטיים, מה המשמעות של מטרד הרעש שינבע ממפעל ההתפלה על כשירות החיילים, כאשר חיילים אלו יתקשו לקבל את שעות השינה שלהם ובמיוחד לקראת מבצע ו/או יציאה לקרב?  כתושב הישוב בוסתן הגליל, ישוב הנמצא בסמוך ל-'מחנה שרגא' מצדו הדרומי, אני יכול להעיד כי הקרקע באזורנו מעבירה רעש (לדוגמא: רעש מעבר הרכבות) בצורה טובה מאד למרחק של מאות מטרים, ובתנאים של עבודה רציפה וממושכת של מכונות.  הרעש המועבר דרך הקרקע למרחק של מאות מטרים אף מהווה מטרד רעש חמור ובלתי נסבל בתוך הבתים.
היות ולא ברור מהו המיקום המדויק של מתקן ההתפלה עליו מדבר מנהל רשות המים רק שמיקומו יהיה בגב (מאחורי) המחנה הצבאי שרגא, אבקש להצביע על כך שאחד התנאים ו/או המגבלות שהציבה רשות המים לעצמה באיתור מקום למתקני התפלה, היה, שמתקן ההתפלה לא יהיה בשטחי מערכת הביטחון, למיטב ידיעתי חצרות יסף הנו שטח התארגנות של הצבא למקרה חירום בגבול הצפון.
כך נראה מתקן התפלה (הדמית מחשב מועצה אזורית מטה אשר, ארכיון)
כך נראה מתקן התפלה (הדמית מחשב מועצה אזורית מטה אשר, ארכיון)
 
רשות המים מסרה כי פעלה זה מספר שנים במטרה לאשר תוכנית להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי מתוך ראיה ואחריות תכנונית רחבה, כדי להבטיח לתושבי הגליל המערבי וצפון הארץ קבלת מים בכמות, באמינות ובאיכות הראויים. ההערכות שנעשתה בשנים האחרונות נתקלת בהתנגדות תושבי האזור המתנגדים להקמת המתקן באזורים הקרובים לישובים באזור.
כוונת רשות המים הייתה ועודנה למקם את המתקן באזור אשר "יפריע" לתושבים במידה הפחותה ביותר – תוך שיח והבנות עם תושבי הסביבה, ובתוך כך נבחנו בשנים האחרונות עשרות חלופות אפשריות, ובכלל זה החלופות המועדפות על ידי נציגי המועצה האזורית מטה אשר ואחרים, אך המקומות שאותרו כאפשריים להקמת המתקן נתקלו בסירוב מוחלט של התושבים.
ולמרות אישור המועצה והצורך האקוטי בהקמת המתקן בגליל המערבי, גיורא שחם, מנהל הרשות החדש מבקש לנסות ולהגיע להבנות עם תושבי הגליל המערבי – תוך הדגשת הדחיפות הנובעת מהמחסור החמור  במים באזור..
"החלטת מועצת רשות המים מאפשרת למוסדות התכנון להיכנס למהלך מואץ של הכנת התוכנית הסטטוטורית ליעוד הקרקע למתקן ותשתית הולכת המים ממנו. החלטת המועצה גם מאפשרת לוועדת המכרזים במשרד האוצר להתחיל בהליכי הכנת מכרז ההקמה של המתקן ותשתית חיבורו למערכת הארצית".
ממועצת מטה אשר נמסר: "בשבועות החולפים חלה התקדמות עצומה באיתור חלופות קרקעיות זמינות וישימות להקמת מתקן ההתפלה, אשר יעמדו בדרישות כל הצדדים. החלופות, אשר חלקן בתחום השיפוט של המועצה האזורית מטה אשר, וחלקן בתחום השיפוט של העיר עכו, זמינות ופנויות, מצב המאפשר, הקמת המתקן בלוחות זמנים המהירים ביותר. התקדמות משמעותית נוספת שהושגה לאחרונה היא הסכמה עקרונית  בכתב מצד משרד הבריאות לשאיבת מי גלם לטובת הפעלת מתקן ההתפלה מאזור מפרץ עכו מחוץ למשטר הזרימה של המפרץ.
 דוידוביץ הוסיף: "ההתלהמות המיותרת והכוונת הזרקור שלא לצורך כלפי תושבי מטה אשר הינה בבחינת הטלת דופי. המועצה ותושבי האזור פועלים במשנה תוקף לקידום מתקן ההתפלה. אנחנו אזרחי המדינה, וחקלאים, נושא מצוקת המים בישראל בכלל ובאזור הגליל המערבי בפרט חשוב ומשפיע על כולנו. איננו שוקטים על שמרינו, ועושים כל מאמץ למציאת מקום מוסכם לשם הקמת המתקן".

בדוק גם

קרדיט צילום: מארק ניימן/ לע"מ

ריבלין: "הגליל הוא הבטחה גדולה, ואהבה גדולה כמו ירושלים"

               "מעלות-תרשיחא היא התגלמותו של חזון ארצישראלי שצריך לשמש השראה לכולנו. מודל לשכנות טובה ודוגמה נהדרת לערים מעורבות נוספות - אל מול האיומים מולנו לא נשכח גם ברגעים אלה את רגעי אסונה של מעלות-תרשיחא והשנים הרבות שבהן אתם הייתם העורף הקשה והאיתן של מדינת ישראל"

שירלי עודד-דורן (צילום: שלומי גבאי)

קובלנה פלילית הוגשה נגד ראש עיירית חדרה צביקה גנדלמן

שירלי עודד, חברת מועצת העיר חדרה, יו"ר סיעת שקיפות, הגישה קובלנה פלילית, שהיא למעשה כתב …

תגובה אחת

  1. יובל הדר

    המתקן המיועד במיקומו הנוכחית הינו נזק עצום להתיישבות בגליל, לטבע, לאקיופרים והרס החוף שהינו אחד משמורות הטבע הבתלות והפסטרוליות.

    מנגד – במקום לא רחוק קיבל היזם העיתידי למטרה זו ! שטח תעשייתי סמוך לים ומתאים למשימה.

    היזם השאיר את השטח בידיו והוא מתכנן לגזור קופון רווח עצום עי בניית מסיבית אשר תניב לו סכומי עתק של רווח עי הציבור.

    ושוב היזם יקבל שטח עצום בלב הטבע ויקים בונאזור תעשייה במקום זה הנטיש והמבוזבז. לא חבל?!

    חסרונות ההתפלה בישראל הם עצומים, כמות ההתפלה חסרת פרופרוציות וסמוכי העתק שהיזמים יגבו יגיעו צוך מספר שנים לכ 75 מילארד שח.
    ובסכומים כאלו כמובן פעילות של הון – שלטון מעורבת בעצימות גבוהה:

    כל משפחה בישראל :
    תשלם אלפי שקלים נוספים לשנה עבור הוצאות המים.

    מים בלי מגנזיום – מוות המוני של מאות חולי לב (רמדיה ב׳?) , כן מוות כמו מתאונות דרכים ישר מהברז!!

    הרס הים – המלחת החופים שווה ים מוות! ים מלח שאין בו דגים ואין בו שוניות הרס אקולוגי.

    עד 2010 לא היו מתקנים – הינו שותים מי אקיופר כמו אבותינו הקדמונים עם מינרליים חיונים – מתנת הטבעי ההתחלתי , רשות המים הזניחה במכוון את מערכות איסוף המים , מתוך גישה שמים יהפכו להיות תעשייה, ובכך למעשה הפכנו ממדינה מערבית מתקדמת כמו באירופה למדינה יחודית בשיטות סיניות ! – אני קורא לחזור ולשקם את תשתיות האיסוף ולהקים חדשות כמו במערב ולא לתת לטייקון רעב להשתלט על התעשייה – לא נצא מזה גם כשיהיה גשם.

    המדינה ותעשיין מרווחים האזרח כרגיל מפסיד בגדול – הוא מקבל הוצאות ותחלואה לעומת רווחה , בריאות וטבע.

    חלופות :
    אם להקים אז באזור תעשייה או באי מלאכותי או באוניות התפלה- לשמור על הטבע!

    לדאוג לשקם את האיסוף הטבעי – ממש כמו בירושלים לפני אלפי שנים , הנדסה נכונה לא הנדסה תעשייתית.

    אפשר להשפיע זו חובתנו , הגיבו ושתפו!

    אל תתנו להון השלטון שהשתלטה על רשות המים הרקובה להרוס את חיי תושבי המדינה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *