בית / גליל מערבי / חדשות גליל מערבי / אשת השנה של המחנה הציוני

אשת השנה של המחנה הציוני

כשעופרה כהןְְְְְְ-אלקיים נבחרה לפני חמש שנים ליו"ר נעמ"ת במרחב גליל מערבי של הסתדרות העובדים, היא הבטיחה לעצמה שתיצור מהפך בגישה לנשים העובדות במשק. השבוע היא נבחרה לאשת השנה מבין חמש נשים של המחנה הציוני. כבר בשיחה הראשונה שניהלה עם יו"ר המרחב אשר שמואלי, היא אמרה: "אני לא אהיה ועדת תרבות, אני שותפה לקבלת החלטות, ליעדים, להסכמים קיבוציים' להפגנות בעד הנשים העובדות".

כהןְְְ-אלקיים ושמואלי צועדים יד ביד זה חמש שנים. רואים אותם יחד בכל פעילות' בכל הסכם מהפכני והתאגדויות עובדים שהצליחו למנף למען העובדים, במפעלים, קונצרנים, חברות וארגונים פרטים. בעוד שלושה חודשים יתקיימו בחירות ליו"ר ההסתדרות הארצית. כהן- אלקיים מתמודדת על קדנציה שנייה יחד עם שמואלי.

כהן- אלקיים מגלה שכניסתה לתפקיד הייתה לא פשוטה. המושג העצמה נשית היה עבורה מובן מאליו ופתאום נחשפה למקרים רבים של התעמרות, אלימות כלכלית, נפשית ועוד. מיד היא עודדה את המחלקה המשפטית והאיגוד המקצועי ליזום יותר נגישות והסברה כדי שהעובדות יידעו שנעמ"ת פועלת עבורן בכל עת ומשבר ויש להן לאן לפנות.

חמש שנים אחרי, כהן-אלקיים קוטפת את הפירות. בשבוע שעבר קיבלה כהן-אלקיים טלפון מעובדת שבורת לב ובוכייה על פיטוריה מהאגודה למען הקשיש בעכו. היא עודדה אותה לא לוותר, תוך שעתיים איגדה את כל העובדות שכינסו ועד פעולה.

בדיון שהתקיים השבוע בבית הדין לעבודה הוכרו התארגנות העובדים וועד הפעולה של האגודה למען הקשיש בעכו. עוד קבע השופט כי פיטוריה של עובדת האגודה שפוטרה מעבודתה עקב ההתארגנות יבוטלו לאלתר וכל תקופת שהייתה בביתה תשולם לה במלואה. בנוסף קבע בית המשפט כי משך תשעה חודשים לא תוכל הנהלת האגודה לפטר או לפגוע בזכויות העובדים.

זה רק מקרה אחד מיני רבים. לפני שנה נכנסה אלקיים לביקורת במפעל מתכת גדול בגליל המערבי, בשליטה בינלאומית, ונדהמה מהמלתחה המאולתרת שבנו לעובדות. "כי מי צריך יותר מווילון אמבטיה בפינת חדר חשוכה כדי להחליף לבגדי עבודה"… היא אומרת בציניות וכעס. אלקיים-כהן  פנתה להנהלת החברה ודרשה להטיב את התנאים ואכן נבנו מלתחות לנשים.

עופרה כהן אלקיים צילום: דורית ריטבו
עופרה כהן אלקיים צילום: דורית ריטבו

מודל של נשים חזקות

כהן-אלקיים, בת 44, נשואה לאמנון ואם לשתי בנות: אופיר ונויה. היא נולדה, גדלה ומתגוררת עד היום במושב מעונה, בת זקונים בין ארבע אחיות ואח אחד. אחיותיה מחזיקות בתפקידי מפתח. המוכרות ביניהן: שפרה בן דוד _ מנכ"ל רשות הניקוז בגליל המערבי, וד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך.

המשפחתיות מאוד חשובה לה, נר לרגליה לצד עבודה מאתגרת ואינטנסיבית. זה המסר והבקשה של אמה סימי, שנפטרה לפני שנתיים, לשמור על אחדות המשפחה.

"התחתני בגיל 28, זה היה יחסית מאוחר לימים שלנו וגם למודל המשפחתיות שגדלתי בו. תמיד הייתה בי מחשבה שהחיים נגמרים, שמתבייתים, ורציתי לטייל וללמוד, עברתי תהליך של בשלות. גדלתי בבית מאוד מכיל וחם.  אמא שלי הייתה אישה חזקה, מלאה בעוצמה ולמעשה גם כל אחיותיי גידלו אותי. גם ההורים השתנו מתקופה לתקופה. דברים שאורנה ושפרה נלחמו להשיג כמו בילויים אני קיבלתי ללא בעיה, כיאה לבת זקונים. הן, יחד עם אחיותיי דניאלה וענת ואחי סמי סללו לי את הדרך. אמא תמיד נתנה את הטון בבית, הייתה אישה עם נתינה אינסופית, והאחיות שלי היוו מודל לחיקוי עבורי, עד עצם היום הזה. שאבתי את הכוח שלהן להיכנס לתפקידים בכירים והיה ברור לי שגם אני אהיה שם".

בשנת 1993 התקבלה כהן-אלקיים לעבודה כרכזת תרבות של מרחב גליל מערבי, במעלות. אחרי שנתיים נעשה איחוד במרחבים, ושמואלי הציע לה לנהל את היכל התרבות. "הייתי רק בת 22, קפצתי למים מאוד עמוקים. עד היום היכל התרבות בנהריה זה הבייבי שלי, אני מנהלת אותו בהתנדבות מלאה לצד תפקידי כיו"ר נעמ"ת. כל המטרה שלי הייתה להנגיש את התרבות לפריפריה, להביא הצגות ומופעים ממרכז הארץ למען תושבי הצפון ואני עדיין נלחמת שעה, שעה.

"בתפקיד שלי נחשפתי להמון מקרים וסיפורי נשים, יזמתי במפעלים קורסים ואירועים ושמתי לב שהסביבה קצת מנותקת ויש נשים חלשות והפערים עצומים. מקרים של התעללות כלכלית, התעללות גופנית, נפשית והסיפורים ששמעתי גרמו לי להשתנות, להצמיח נשים חזקות שיתנו את הטון".

כהן-אלקיים יישמה מודל שלא קיים בארץ. היא יושבת בכל הסכם קיבוצי שנחתם בין ועד עובדים להנהלות, מקפידה שכולם ידונו בפרק נשים בעבודה. אולי למראית העין תפקיד יו"ר נעמ"ת נחשב לייצוגי, או כי ראשי מרחבים אחרים לא כל כך ששים לפרגן לנשים שעומדות לצידן. לעומת זאת, במרחב גליל מערבי הסיפור הוא אחר. שמואלי נתן לכהן-אלקיים לגדול ולהתעצם.

"אמרתי לאשר שמואלי שבאתי לעשות מהפכה תפישתית, יותר מקומות עבודה לנשים בעבודה מאורגנת, לשבת בהסכמי שכר ומשא ומתן, לדון בזכויות הנשים על השולחן מעבר למאות ימי כיף שאנחנו מוציאים בכל שנה והצלחנו להביא להישגים. למעשה הפערים המגדריים מתעצמים כשאישה הופכת לאמא, אך אינם צריכים להיות חסם לפיתוח קריירה. מעבר לזה נשים צריכות תנאים הולמים לעבודה ולא להגיע לרמת אחזקה מחפירה. היום לא מתייחסים לדרישות שלנו בהינף יד, המפעלים מכבדים, ויודעים בעיקר שלא נוותר. כן אני מודה, אני נודניקית".

תפיסה שובינסטית

כהן-אלקיים מייחלת שאולי יגיע יום ולא יצטרכו להיאבק למען זכויות נשים בעבודה. הדרך, לדבריה, עוד ארוכה, ארוכה, והיא משילה חסמים. "התפיסה בעבודה עדיין שוביניסטית והדעות הקדומות הן אסון לחברה הישראלית. לצערי הטלפון עדיין מצלצל עם המון תלונות על התעמרות בעבודה, פערי שכר, הטרדות מיניות כי המודעות גדלה  ויותר נשים מתמודדות. נשים מתחבטות מדי יום האם לצאת למעגל העבודה. צריך מערך תומך למשפחה עובדת ומרוויחה והיום מעסיקים צריכים לאפשר גם לעבוד מהבית. לכן אני מעודדת במעונות היום של נעמ"ת במרחב חינוך לשוויון מגיל לידה. למרות שאנחנו עדיין חיים בעולם שנשים דואגות לבית, נשים צריכות גם לשחרר מעט את השליטה, ולאזן בין הקריירה לחיים בבית. התמיכה צריכה להיות גם מבן הזוג למען שוויון מגדרי".

בדוק גם

"הארון הוא אסון". גל בוימן (צילום: רותי ברמן)

"ההחלטה של המדינה מונעת מדעות קדומות"

גם גל בוימן מרמת פולג היה השבוע בהפגנה של הקהילה הלהט"בית נגד החלטת הממשלה לא לאפשר לבני מין מאותו זוג לאמץ ילד בארץ. והוא לא היה שם לבד. כל בני משפחתו ליוו אותו ותמכו בו, בדיוק כפי שהם נוהגים לעשות מאז שיצא מהארון בגיל 17. אביו, אבי, אף כתב בפייסבוק: "בושה למדינה, אין להם אלוהים"

ויטלי גנון (צילום: שלומי גבאי)

ויטלי גנון: "הצלחה העונה תהיה פלייאוף עליון וכישלון כמובן יהיה ירידת ליגה"

הפועל חדרה יצאה השבוע למחנה אימונים בבולגריה ורק בסמוך למחנה סגרו בצוות המקצועי את הסגל …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *