בית / דעות / פצצת זמן

פצצת זמן

בכדורגל הישראלי מתרחש מדי עונה מפגש כפול בין בני סכנין לבית"ר ירושלים. המציאות בשנים האחרונות מוכיחה שאין פה שום דבר שקשור לספורט ולאהבת המשחק.

זהו מפגש אלים, רווי מתח דתי ועדתי בין שוליים קיצוניים בשני המחנות. עולם כאוטי מנוכר וגועש, שבו נפרצים כל הסכרים וכל הרוע משתלט על היציעים. המשטרה אובדת עצות ולא יודעת איך בדיוק לטפל בהר הגעש האלים הזה, שסכנות רבות אורבות לפתחו. אני בטוח שהשחקנים רוצים לשחק בשקט וברוגע, וכשזה לא בנמצא, הם מבקשים לעצמם רק שייגמר קרנבל הביבים הזה בשלום.

צילום: פוטוליה
צילום: פוטוליה

 

אני חושב שבמשחק הזה טמונות סכנות רבות, שגם המודיעין המשטרתי לא יכול להכיל אותן, ולכן צריכים גישה שונה. פשוט לקבוע שהמשחק ישוחק ללא קהל ובמגרש ניטרלי עד יעבור זעם, עד שניתן יהיה לנטרל את פוטנציאל השנאה שמנביט פעמיים בעונה. המשחק הזה הוא תמרור אזהרה, מעין הר הבית הספורטיבי. פוטנציאל הנפץ מחייב גישה שונה והחלטית, וכדאי מאוד לתת את הדעת על כך כאן ועכשיו, לפני שיהיה מאוחר. לא חייבים לשחק בכל תנאי ובכל מצב. אני יודע שיש גם אוהדים אחרים בירושלים ובסכנין, והם אלו שסובלים מהמצב הנוכחי. אבל אסור לקחת סיכונים מיותרים וצריך לעצור את הרוע בעודו באיבו.

היו מדינות בדרום אמריקה שפרצה בהן מלחמה בגלל משחק כדורגל. הדבר האחרון שאנו צריכים במתח היומיומי שעובר עלינו במדינה, הוא לקבל כדור נפץ ישר בפנים בשם רוח הספורט והאחווה.

בדוק גם

ברצלונה כמשל (צילום: פוטוליה)

משטרים דמוקרטיים מול מתקפות טרור

דעה / סמדר אדלר בשבוע שעבר שטף גל טרור נוסף את אירופה, כשבמרכזו מככבת ברצלונה, …

זכות בסיסית. אחת ההפגנות בפתח תקווה צילום: Danny Gershoni, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

העם דורש צדק מוסרי

האיום הגדול על מדינת ישראל איננו איראן וגם לא החמאס והחיזבאללה. האויב הוא מבית. הריקבון הפנימי והשחיתות הם מקור הרע שלנו, וביום שלא נוכל להפגין ולדרוש לא לטייח דברים, נהיה כולנו אבודים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *