בית / גליל מערבי / נהריה / "הסיפור של גל בק הוא גם הסיפור שלנו"

"הסיפור של גל בק הוא גם הסיפור שלנו"

יום שישי, 22 ביולי, שנת 2000, 04:00 לפנות בוקר. על הכביש סמוך לקיבוץ מצובה צועדות שירן מנצר ז"ל ומור גולן ז"ל יחד עם עוד עשרות בני נוער, כולם תושבי נהריה, שמייחלים למונית שתעצור ותסיע אותם לעיר. צעיר בן 19, שנוהג מכיוון שלומי פוגע בגולן ומנצר, והשתיים נהרגות במקום.

זה אולי התיאור הכי קצר לטרגדיה האיומה של המשפחות. 12 בני אדם נהרגו באותו סוף השבוע בתאונות דרכים ברחבי הארץ. ב-2 באוגוסט השנה, שירן מנצר הייתה אמורה לחגוג יום הולדת 31.

לפני כחודש פורסמה בערוץ הראשון הכתבה על גל בק. הנהגת, שני פלטי, שגרמה למותו, מעולם לא הועמדה לדין ולא נענשה. אווה מנצר, אמה של שירן, לא יכולה שלא להשוות בין הטרגדיות. הלילה הנורא ההוא שבו נהרגה בתה, אזלת היד של המערכת וחוסר הצדק, כשלא הוגש כתב אישום כנגד הנהג – כל אלה עולים וצפים ולא מרפים.

לאחר שידור הכתבה החליטה אווה מנצר לכתוב סטטוס בפייסבוק: "הסיפור של גל בק הוא גם הסיפור שלנו". מבול התגובות שזרם, חיזק אותה שהיא פועלת נכון.

"הכתבה על גל בק הציפה בי הכל", היא אומרת השבוע, "שנת 2000 הוכרזה כשנה שחורה של תאונות דרכים ולא הייתה מודעות לתאונות כפי שיש כיום. בסיפור שלנו לא היה מעולם כתב אישום, רק שלילת רשיון למספר חודשים במקום. מאז הנהג התחתן, הקים משפחה, והבת שלי נקברה בגיל 16.

"מעולם לא התנהל משפט. לא ראינו חומרי חקירה. מעולם לא הגיע גורם מוסמך ואמר 'אנחנו מצטערים'. אני הולכת 15 שנה עם גרון חנוק שלא נעשה צדק. ישבה מולנו קצינת נפגעים בתום השבעה ואמרה 'אין מה לעשות במצב כזה. הן הסתובבו בחושך'.

"'הן היו אשמות' זה משפט שמלווה אותי כל החיים', כי אני יודעת שהוא לא נכון. לא הייתה כאן חקירה יסודית. היו צריכים לחקור את בוחני התנועה בשטח, את 40 הילדים שחיכו שם למונית יחד עם הבנות. כיום יש לי כוחות לדבר על זה, אבל אז הייתי שבר כלי. קיבלתי מתנה לגיל 40 – ילדה מתה שגידלתי. ניסיתי להילחם, הופעתי בתוכנית בוקר, אבל לא היו לי כוחות להמשיך הלאה. הגענו לעורכי הדין הגדולים ביותר, לא עזר כלום, זו הייתה מלחמה באוויר".

הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "צפון 1".

מעולם לא התנהל משפט. אווה מנצר ותמונתה של ביתה שירן ז"ל (צילום: אדריאן הרבשטיין)
מעולם לא התנהל משפט. אווה מנצר ותמונתה של ביתה שירן ז"ל (צילום: אדריאן הרבשטיין)

 

בדוק גם

"הרומנים של תרשיחא לא פצו פה ולא התלוננו על התנאים שבהם שיכנו אותם". היום, אחרי 60 שנה צילום: איילת קורן

אנחנו כולנו מאותו הכפר

הצד של תרשיחא של הכרתם. הידעתם שבסוף שנות ה-40, תחילת ה-50, דיברו בכפר הערבי שתי שפות? רומנית וערבית? בתחילת השבוע התקיים במושב מעונה מפגש מרגש של בני הקהילה הרומנית של תרשיחא. היו שם זקנים, ניצולי שואה, שהגיעו ארצה באונייה, וילדיהם, שחלקם נולדו בכפר, ובעיקר היו שם הרבה זיכרונות יפים

עיריית נהריה. צילום: דורון גולן

לשכת רשות האוכלוסין וההגירה סוגרת את השלוחה בעיריית נהריה

דחיפות, קללות, המתנה  מעל שעתיים, אזרחים שממתינים על המדרגות, חדר אחד צפוף והיעדר תנאים אנושיים. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *