בית / גליל מערבי / נהריה / אגרוף: נשאר כיתה בדרך להגשמת החלום

אגרוף: נשאר כיתה בדרך להגשמת החלום

המתאגרף הצעיר דניאל דסקלו בן 17 ממועדון כפפות הזהב בנהריה הולך ככל הנראה להיות הסיפור הפיקנטי הבא. בגלל גילו הצעיר מתחרה דניאל דסקלו במסגרת תחרויות הנוער אבל גם במסגרת של תחרויות בוגרים.

דסקלו חזר בשבוע שעבר משתי תחרויות בינלאומיות נפרדות באוקראינה ומשתיהן הוא חזר לישראל עם שתי מדליות ארד מכובדות: "תחרות בינלאומית אחת לבוגרים בדרגה א' שזו הדרגה הכי גבוהה לזכרו של מתאגרף מצטיין במשקל עד 69 ק"ג. ותחרות שנייה במסגרת הגיל שלי, לזכרם של שני אחים קליצ'קו שהיו מתאגרפים מצטיינים ניצחתי שני קרבות והפסדתי בשלישי. בתחרות לבוגרים השתתפו מתאגרפים מ-20 מדינות. בתחרות האחרונה היה לי יריב מצוין מאוקראינה".

דניאל דסקלו
לא מוכן לוותר על החלום. דניאל דסקלו (צילום: אדריאן הרבשטיין)

הצעיר האלמוני יחסית, מתאגרף, לא ייאמן, כבר מגיל 4! וכיום הוא מחזיק בתואר אלוף ישראל לנוער במשקל עד 69 ק"ג אבל לגביו ברור שהחלום שלו: האולימפיאדה הבאה.

מה התכניות כעת?

"אני עובד קשה מאוד כעת לקראת אליפות עולם שתיערך בעוד 4-3 חודשים".

יש סיכוי שנראה אותך באולימפיאדה?

"ועוד איך. זה החלום של החיים שלי. כדי לממש את החלום שלי ולא לוותר עליו נשארתי השנה כתה יא' כדי שלא יתנגש לי עם בחינות הבגרות".

איזה הישג אתה צריך לעשות כדי להגיע לאולימפיאדה הבאה?

"אני צריך להביא מדליה מאליפות עולם". דניאל דסקלו חש תודה גדולה למאמנים שעבדו איתו עד היום בראשם אביו יעקב דסקלו, וכן למנהל מועדון כפפות הזהב בנהריה בוריס רזניק, למאמן השלישי בוריס סוויאטוחה וכן לעוזר המאמן ארתור קורגיניאן. אבל דניאל רוצה לומר עוד תודה אחת חשובה מאוד: "אני חייב הרבה תודה לאמא שלי ז'ניה שתומכת בי כל הזמן ועוזרת לי מאד להגיע רחוק".

בדוק גם

חגיגה מוקדמת. שחקני אליצור כרמיאל חוגגים את הישארותם בליגת העל בסיום העונה צילומים: אלכס הובר

שרדו וירדו: אליצור כרמיאל ויתרה על ליגת העל

יו"ר האגודה יצחק קפלן, שהזהיר בסיום העונה שעברה כי ללא תקציב ראוי הוא אינו מתכוון להמשיך להחזיק את הקבוצה בליגת העל, מימש השבוע את איומו והחליט: אליצור כרמיאל תשחק בעונה הבאה בליגה הלאומית

"הרומנים של תרשיחא לא פצו פה ולא התלוננו על התנאים שבהם שיכנו אותם". היום, אחרי 60 שנה צילום: איילת קורן

אנחנו כולנו מאותו הכפר

הצד של תרשיחא של הכרתם. הידעתם שבסוף שנות ה-40, תחילת ה-50, דיברו בכפר הערבי שתי שפות? רומנית וערבית? בתחילת השבוע התקיים במושב מעונה מפגש מרגש של בני הקהילה הרומנית של תרשיחא. היו שם זקנים, ניצולי שואה, שהגיעו ארצה באונייה, וילדיהם, שחלקם נולדו בכפר, ובעיקר היו שם הרבה זיכרונות יפים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *