ועדה מיוחדת בראשות פרופ' ירון זליכה לבחינת העלאת קצבאות הנכות מונתה על ידי הכנסת והגישה את המלצותיה בחודש מאי 2017 בפעם השנייה, לאחר שספגה ביקורת על פרסום ההמלצות הראשונות.
עם זאת, הביקורת לא שככה גם אחרי הפרסום השני של ההמלצות ובגינן אף החלו להיערך הפגנות של ארגוני הנכים בכל רחבי הארץ.
מה היו המלצות הועדה ומהי דרישת ארגוני הנכים?
הזעם העיקרי של ארגוני הנכים הוא על המלצות הועדה שמונתה על ידי הכנסת. לפי ההמלצות המעודכנות, תתבצע הגדלה של קצבאות הנכות בהיקף של עד 4.5 מיליארד ש"ח אך מתוכם 3 מיליארד יופנו להעלאת כל קצבת נכות לסכום של 4,000 ש"ח בחודש ויתר הסכום לאפיקים אחרים. בעזרת שאר הסכום אמורים הגופים המסייעים לדאוג לשכר דירה, הגדלת ניידות ושירותים מקבילים. כמו כן, הועדה ממליצה להצמיד את הקצבה למדד והמשמעות היא דינאמיות בכל קצבת נכות שמשולמת מדי חודש לנכים ברחבי הארץ.
דרישת הנגד של ארגוני הנכים היא להעלאת הקצבאות החודשיות לסכום של שכר המינימום, שגבוה בערך ב-1,000 ש"ח מהסכום שנקבע על ידי הועדה. לפי פרופ' זליכה שאחראי כאמור על הגשת הממצאים, דרישה זו אינה מציאותית כי היא לא עולה בקנה אחד עם מסגרת התקציב.
לפי נתוני הביטוח הלאומי יש בישראל כ-230 אלף נכים. אם מחשבים שכר מינימום של 5,300 ש"ח בחודש, לפי הצפי לשנת 2018, מגיעים להערכת תוספת של 7.6 מיליארד ש"ח עבור התקציב. זהו סלע המחלוקת וכן למעשה הצדדים לא מסכימים.
מהי קצבת נכות?
ארגוני הנכים דורשים קצבת נכות בגובה שכר מינימום ולא מוכנים להתפשר על פחות מכך. לפי הטענה של ארגוני הנכים, הקצבה שעליה הוחלט בוועדת הכנסת לא מאפשרת לנכים לחיות בכבוד ולמעשה מגבילה אותם. עוד טוענים הנכים שהקצבה לא מספיקה לצרכים בסיסיים של אנשים עם מוגבלות כי בניגוד לאחרים, הם נזקקים לרכישת תרופות ולעיתים גם להעסקת מלווה סיעודי.
ישנם כמובן תנאים מסוימים שבהם צריך לעמוד על מנת לקבל קצבת נכות. לפי הנחיות המוסד לביטוח לאומי, את הקצבה יכולים לקבל רק תושבי ישראל מעל גיל 18, שעדיין לא הגיעו לגיל פרישה ועקב ליקוי שנובע ממחלה, תאונה או מום מלידה. תנאים אחרים מתייחסים להכנסות ולדרגת אי-כושר עבודה.
במילים אחרות, קצבת נכות אמורה לאפשר לנכים לשמור על רמת חיים גבוהה ולקבל את כל השירותים שמגיעים להם מתוקף החוק. הוויכוח הנוכחי הוא לא על עצם חלוקת הקצבה או אפילו על הקריטריונים, אלא על הסכום.
