בעת קורונה. שוש ויג מינפה את השירה לקשרים בעולם

שוש ויג שהיא סופרת, משוררת ובעלת הוצאת ספרים פרטית בשם "פיוטית", מקיימת מפגשי שירה ושיח ספרותי בנתניה בכיכר העצמאות, בגלריה העירונית, במדרחוב תל חי בגלריה של מזל קוטי ועוד. בתקופת הקורונה היא מוצאת את עצמה די מושבתת מפעילות זו אבל את השירה היא לא עוזבת.

שוש ויג: עודדתי משוררים ישראלים בארץ ובחו"ל לכתוב בעת קורונה

"במהלך הקורונה כתבתי שירים גם בעברית וגם באנגלית. גיליתי בפייסבוק קבוצות כותבים מרחבי העולם, נוצרו חברויות בין יוצרים ממדינות שונות והשתתפתי בתחרויות בינלאומיות. עודדתי משוררים ישראלים בארץ ובחו"ל לכתוב שירה וכך קיבלנו הכרה. בקבוצות האלה קיים מנגנון פנימי לניהול, הן מקיימות דיונים וגם מפגשי זום ותחרויות שירה בשפות זרות, בקבוצות תחרויות כתיבה יומיים, שבועיים, ואף חודשיים. מציינים לשבח שירים מסוימים ואף ומחלקים תעודות. הכרתי משוררים מרחבי העולם ותרגמתי שירים של המשוררים לעברית, לפעמים הפניות הגיעו מיוזמתם. הם מתרגשים מאד לראות את השיר שלהם בשפה העברית. כל תרגום לשפה נוספת יוצר חשיפה עבורם ועל כן הם מעודדים ומעוניינים בתרגומים. עבור חלקם השפה העברית שפת קודש והדבר מסב להם תחושת הישג. האתר 'קול ההמון' שמנהל ד"ר ניקולא אורבך משתף עימי פעולה בפרסום שירת עולם עכשווית."

קשר עם משוררים מארצות שאין לנו קשרים דיפלומטיים

וכך הכירה שוש ויג משוררים ממקסיקו, ממרוקו, מצרפת, מאיטליה, מהודו, מארה"ב, מאורוגואי ומטורקיה. מפקיסטן, מבנגלדש ממדינות שקיים עמן קשר דיפלומטי וגם מארצות שאין לנו קשרים דיפלומטיים. "הקשר הוא על רקע עולם השירה שהוא אוניברסאלי, כולנו צמאים לשלום, לאחווה, להומניות. אנחנו לא מדברים על פוליטיקה רק מחכים להיפגש בפסטיבל לשירה אחרי הקורונה. קיימת פתיחות ורצון של אנשים מרחבי העולם ולא משנה מאין הם לשוחח ולדבר אלה עם אלה."

והיא מתכוונת למשוררים מאוד ייחודיים ממרוקו ד״ר עזיז מונטסייר ממרוקו וגם ד״ד  ג׳אנט אירוקה טיברסיו ממקסיקו שמנהלים פורום משוררים בינלאומי להומניות וליצירתיות  ומעניקים תעודות של כבוד בעיקר מטעם אוניברסיטאות במקסיקו. "המטרה היא הומנית. לצד משוררים אלה הכרתי משוררים מאיטליה בזמן הגל הראשון של הקורונה, מטורקיה מפולין, מדנמרק. השירה היא שמחברת בינינו. פשוט אהבה למילה ולא משנה באיזו שפה היא. וכשאני חושבת על המפגשים שאנחנו מקיימים ברשת, אני מתארת לעצמי שאנו מדלגים על כל הבירוקרטיה והתיווך של משרדי קשרי החוץ. אנחנו מתכוונים לייצר  מפגשים אמיתיים, אנחנו לא זקוקים לאף אחד. הקשר נוצר ישירות ואנו חוצים גבולות ליצור אווירה חדשה של אחדות וסולידריות ללא צורך בבקשת רשות מהשלטונות".

שוש ויג: מכבדים את המשורר ולא משנה מאין בא

"בפורומים האלה קיים משהו יפה במיוחד, יש פלורליזם, מכבדים את המשורר ולא משנה מאין הוא בא. אותי כישראלית מכבדים וגם מתרגשים מההופעה שלי. זו הרגשה טובה לעצמי וגם כישראלית אני מייצגת את מדינתי ביודעין ושלא ביודעין. זה עושה טוב למדינה. הוזמנתי להשתתף בפסטיבל שירה מטעם משורר מבנגלדש ששמו מסעוד אוזמן, בפאנל היו משוררים מפולין וגם מרומניה. פסטיבל שהמשורר קיים עד שחלה בקורונה והיא הופסקה לעת עתה.

המעמד המרגש ביותר היה במפגש זום בינלאומי שבו השתתפו משוררים רבים מרחבי העולם שבו הזמינו אותי לשאת דברים באנגלית.  המשורר טרנספיר סימפטרו מרומניה העניק לי  תעודה מטעם האיחוד האירופאי. הוא הזמין אותי לפסטיבל שיתקיים באביב ברומניה. הקשר עם משוררים מארצות שאין לנו יחסים דיפלומטים מציג אותנו באורח הומניטארי וסולידריות. משוררים פונים בפרטי אליי ולא תמיד מעוניינים בחשיפה על הקיר שלי. כך נוצר קשר עם משורר מפקיסטן או משורר פלשתינאי. אני סבורה שזה קשור להיותו בעל מעמד עולמי ואי רצונו לחשוף את הקשר עם ישראל שעדיין אינה מקיימת קשרים עם ארצו, אף שהוא מכחיש זאת. בשיחות עימו אני לומדת על מצב העם, על הקורונה בארצו וגם על החיים שהם שונים מאוד משלנו. רבים מספרים לי בפרטי על שחיתות שלטונית וגם על התקפות אלימות וביזה. ואף שולחים סרטים שממחישים את הימים שבהם הסגר הטיל עליהם הגבלות נוראיות."

המטרה שעומדת מאחורי הקשרים הווירטואליים 

"הצורך המיידי הוא לשתף את השירים. היוצר מחכה לפידבק, והקהל זמין תמיד. המטרה הגדולה היא שאחרי הקורונה נקיים פסטיבלים בינלאומיים בהם נקריא שירים בשפות שונות. אם נזקקנו בעבר לארגון ולתיווך הרי כעת הכול נעשה דרך הפייסבוק בקלות רבה. לאחרונה התראיינתי לבלוגרית מבנגלה דש והיא סיפרה שאנשים נהנו מאד לראות את הישראלית. אם בעבר רק משוררים מוכרים ובעלי שם יכלו לייצר קשרים ומיזמים עם משוררים מהעולם, הרי שעכשיו הקורונה יצרה מיזמים שבהם אנשים מכל העולם נפגשים ויוצרים ביחד תקשורת שמניבה יצירתיות. בקורונה הופקו אנתולוגיות רבות שהועלו לאמזון. השתתפתי באנתולוגיה שערכה מרילין פסיני ממקסיקו עם ד"ר עזיז מונטסייר ממרוקו. השתתפתי גם באנתולוגיה של סיפורים קצרצרים, וגם בשירי שיתוף. זהו שיר בו כל אחד כותב בית מהשיר עד שמתהווה השיר. פרסום השירים הוא באנגלית. לא משנה עד כמה השירים איכותיים, עצם החיבור והעניין המשותף, התעסוקה הזמינה שממלאה חלל ריק שנפער בנפש."

חברים מכל ארצות העולם

שוש ויג: "כשיפתחו השמיים אפשרות לפגישות היא בהחלט יכולה להפוך למציאות. כל העולם מצפה להתניע לעולם חדש. השירה היא עולם חדש וגם ישן כי זוהי האומנות הראשונית הבסיסית שחיברה בני אדם מימי ראשית הציוויליזציה."

האם את מתכוונת להוציא אסופת שירי משוררי העולם מעת הקורונה?

האמת שכבר הוצאתי אסופת שירים בימי הקורונה, כך בהתנדבות ללא מימון וסיוע מאף גוף. משורר ניגרי צעיר, אוואל אחמד איברהים  בן 33 כתב עימי שירים בתקופת הגל הראשון. כנראה, שהעולם החדש הוא גם לתת מעצמך לאחר. הספר שנכתב מכיל שירים בשפה העברית ובשפה האנגלית. רוב השירים הם של המשורר הניגרי, שאותם תרגמתי מאנגלית לעברית. שירים פשוטים של אדם שלמד תקשורת המונים בקאדונה, והוא בעצמו מורה במכללה שסגורה כעת. הספר הודפס וגם נשלח לניגריה וזכיתי לקבל מכתב תודה מהספרייה הלאומית שם. הוא קיווה לטקס מכובד עם נכבדים מבית הספר לתקשורת והקהילה. הספר רומם את מעמדו, אך בשל התנאים בימים האלה לא נערך הטקס. הקורונה עדיין מכה גם שם."

שוש ויג אינה נחה לרגע בתחום השירה בארץ. היא יסדה ביחד עם המשוררת התל אביבית ציפי שחרור את "ערוץ השירה בישראל" שהוא אתר גדול על עולם השירה העכשווי.

"שירה מחברת עולמות, היא שייכת לאמנות אליטיסטית וגם מיועדת ליחידי סגולה, אך בימינו רבים חוטאים בכתיבת שירה,  והיא המפלט שאליו התנקזו רבים בעולם התרבות והאומנות. למשורר אין צורך בבמה, הוא יכול להשמיע את קולו כל עת, וזה מה שעושים כעת משוררים יוצרים ברחבי הגלובוס, כותבים והדף מנחם אותם עד ליציאה מן הסגרים".