כמעט 30 שנה שכנסיית השכל נמצאת בפלייליסט הישראלי, להקה שאחראית לכל כך הרבה להיטים והמציאה את עצמה מחדש פעם אחר פעם עם "למיה יש אקדח", "שום דבר לא יפגע בי", "היינו עושים אהבה", "תנו לי לשתות", וזוהי רשימה חלקית ביותר.
הלהקה הוקמה בשנות ה-90 בשדרות על ידי רן אלמליח ויורם חזן. לאחרונה יצאו לסיבוב הופעות חורפי במסגרתו אף יגיעו לאזורנו, אל הברלה מיוזיק קלאב בקיבוץ להבות חביבה.
יורם, איך אתה מסכם כמעט 30 שנה על הבמה?
"אני לא מסכם, אם הייתי מסכם הייתי צריך לעבור לדבר הבא בחיי ואני לא שם. אנחנו כל הזמן חושבים על שיר חדש, אנחנו פחות חושבים על מה עשינו ולא נחים על זרי הדפנה, אין לנו את האופי הזה. אנחנו תמיד מרגישים כאילו הרגע התחלנו את העשייה, כל פעם שפרויקט מסתיים יש חשש של מה עכשיו, יש פה עבודה אמיתית על מוזיקה, של חיפוש מה מרגש ומעניין אותנו, וחשוב לנו שהדרך תהיה מעניינת ולאו דווקא התוצאה".
קרה שהופתעתם מהצלחה של שיר? יודעים כבר לזהות מה ילך?
"זו תמיד הפתעה, כלום לא מובן, לפעמים יש הרגשה שיש להיט ביד ואז זה פלופ רציני, 'למיה יש אקדח' לדוגמה, זה שיר ללא פזמון וזה לא דבר רגיל, ולמרות זאת הוא מאוד הצליח. זה הפתיע אותנו".
בחודש שעבר שיתפתם פעולה עם ליאור נרקיס כשהוא עשה גרסה לשיר "היינו עושים אהבה"
"נכון, זה התחיל מהופעה שלו בה התארחנו והיה חיבור טוב. הוא מאוד התחבר לשיר ורצה לבצע אותו בגרסה שלו, חשבנו שזה ייקח כמה חודשים אבל תוך שבועיים זה קרה. יש לו אינטרפרטציה מעניינת ועכשיו אנשים מגלים את השיר מחדש ונהנים. זה צבעוני וזה מגניב, ליאור הוא אמן מוערך ומבחינתנו אנחנו משתדלים שלא לקבע את עצמנו עם סגנון מסוים".
אתם בנוף הרבה שנים – מה השתנה במוזיקה הישראלית?
"אין כיום מעורבות של חברות התקליטים, אדם יכול להקליט נאמבר ולשלוח לרדיו, ולכן יש הצפה של חומרים. פעם חברות התקליטים היו מסננות מה מתאים, הכמויות היו הגיוניות וגם התחרות בהתאם. מצד שני זה יכול להיות מדהים כי תמיד יכול להגיע לרדיו איזה סיפור סינדרלה. כדי לשמוע מוזיקה חדשה צריך לחפש אותה באמת. היום הרדיו פחות מכתיב מה לשמוע, פעם לרדיו היה תפקיד משמעותי מבחינת בשורות מוזיקליות.
"מבחינת מוזיקאים, היום כמעט ואין להקות. לא צריך לחפש נגנים, אפשר לעשות הכל בבית לבד בעזרת המחשב, וזה חבל כי זה תמיד מעניין לעבוד עם אנשי מקצוע, זה הופך ליותר גדול. זה עידן של אנשים שעובדים לבד. הדבר המרכזי אצלנו זה שהתחלנו יחד, נכנסנו לחדר ופשוט ניגנו. היום זו תקופה אחרת. בעיני חסרות להקות".
הרוק הישראלי בועט? נעלם?
"הוא קצת נעלם למרות שפתאום רואים את פורטיס והיהודים בפרסומות אז אולי הם יחזרו. אני לא בטוח שאנחנו חלק מהרוק. אנחנו להקה ללא טייטל, אנחנו עושים הרבה דברים. אפשר להכניס לקטגוריה של רוק ישראלי אבל אנחנו גם מזרחיים, האלבום הראשון היה אלקטרוני, כל פעם אנחנו משהו אחר. אנחנו אוהבים גיוון ותמיד מחפשים איך לעשות מוזיקה חדשה".
לא רואים אתכם בתכניות הריאליטי מוזיקה
"אני חושב שאנחנו לא מתאימים לזה, אנחנו לא ממש דברנים, אנחנו פה כדי לעשות מוזיקה".
ובשבוע הבא אתם מגיעים לברלה מיוזיק קלאב
"נכון, ואנחנו מאוד שמחים. הופענו בו מלא פעמים ויצא שהרבה זמן לא היינו. אנחנו מאוד אוהבים את המקום וכיף לנו לחזור, תענוג להופיע מחוץ לתל אביב, לפגוש אנשים אחרים, ואני מזמין את כולם להגיע.
כנסיית השכל בברלה מיוזיק קלאב, מוצ"ש, 18/1, לרכישת כרטיסים: 04-6369993
