fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

מאור צרפתי ואביעד בן סעדון מפרדס חנה, 22, פתחו מסעדה באמצע הקורונה

המסעדה, "דודא לפיתה", פתוחה חמישה חודשים בלבד. מאור צרפתי: אנחנו לא פוחדים, הפרנסה משמיים"
מימין: אביעד בן סעדון, משמאל: מאור צרפתי \ צילום: איילת קדם
מימין: אביעד בן סעדון, משמאל: מאור צרפתי צילום: איילת קדם

סגר. אחר צהריים אפור. בפרדס חנה, התנועה דלילה למדי. במסעדה של מאור צרפתי והשותף שלו, אביעד בן סעדון, התריס מורד. אי אפשר להיכנס. אבל יש מי שממתינים ומבקשים ממרחק, פיתה עם קציצות, או קבאב, או וואט אבר. בינתיים, עד סוף הסגר, יש משלוחים במסעדה, שנפתחה בחודש אוגוסט האחרון, ממש בשיא הקורונה. ויש להם סלטים טעימים העשויים במקום, פיתות טריות וקציצות של בית. שמכינה עבורם איריס, אימו של אביעד סעדון. בשלנית בפני עצמה.

"רק בגלל הקציצות של אימא של אביעד, פתחנו את המקום", מחייך מאור צרפתי. ומוסיף: "לשנינו היה תמיד חלום להיות עצמאים. אז החלטנו לעשות את זה עכשיו. אנחנו לא פוחדים, הפרנסה משמיים. ואנחנו נהנים, זה הכי חשוב".

 

בית של אוכל

אני מגיעה רעבה. ותיכף על ההתחלה, מקבלת פיתה שוברת דיאטה. שבתוכה, איך לא, הקציצות המיתולוגיות של איריס. טעים, חם ונוטף. קצת מזכיר איזה מקום שאכלתי בו פעם, לפני עידן ועידנים.  בחיפה. מסעדונת קטנה של איש זקן, מאחרוני הפנתרים השחורים. טעם של פעם. ואחרי הזלילה שלי, מגיעים הדיבורים.

"באנו מבתים של אוכל", אומר מאור צרפתי, הדומיננטי מבין השניים. "לאבא שלי הייתה מסעדה בחדרה לפני הרבה שנים. ואימא של אביעד, היא בעסקי הקייטרינג. בהתחלה, ההורים שלנו בהחלט נתנו יד ועזרו לנו להרים את העסק. ועכשיו, אנחנו לבד. ידענו שאם לא נפתח עכשיו, אז כבר לא נעשה כלום. צריך להכות על הברזל כשהוא חם, ולבוא עם כל הרצון והכוח. ויש לנו אותם".

יש משהו יפה, קצת תמים, בגישה של השניים. צעירים ונחושים, בלי חרטות. "אנחנו מניחים תפילין כל יום", מסביר לי מאור צרפתי. כשמגיע למקום אדם חרדי ושניהם מתפללים איתו, לפי התור. "הוא בא לכאן כל יום, הרב שלנו". ומוסיף: "המשפחות שלנו, שומרות מסורת. אנחנו-התחזקנו עם השנים".

 

מאור צרפתי ואביעד בן סעדון \ צילום: איילת קדם
מאור צרפתי ואביעד בן סעדון \ צילום: איילת קדם

חברי ילדות

שניהם גדלו יחד, בפרדס חנה. ומכירים זה את זה מגיל תשע. והם גם די דומים פיסית, בנקל ניתן להתבלבל ביניהם. "מי שנמצאים יחד כל כך הרבה שנים" אומר מאור צרפתי בחיוך, "נראים קצת דומים במשך הזמן". ועוד הוא מוסיף: "אנחנו ממש כמו אחים, אז אנחנו כאן ביחד, בספור הזה של פתיחת העסק, סומכים בעיניים עצומות האחד על השני. כי אם אתה רוצה לעשות משהו-תעז. תן את כל כולך. כי אם תרים ידיים, שום דבר לא יילך. בהתחלה, עדיין לא היינו בטוחים. חשבנו על פיצוצייה וגם על מאפייה. עד שנפל האסימון: בשר על האש. ואנחנו מאמינים שגם נצליח".

 

הישארו מעודכנים באתר ובפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס

 

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות