fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

צעירי העדה הקווקזית בחדרה שומרים על מסורת הוריהם

משהו מעניין קורה במועדון קווקז בחדרה: ערבי תרבות ומורשת, פרויקט לשימור הג'והורי - שפתם של יהודי הקווקז ואפילו תיאטרון חדש של הדור הצעיר. רפאל איסייב, רכז פרויקטים לקהילה הקווקזית מטעם עיריית חדרה ומנהל המועדון, מספר לנו על כך.
רפאל איסייב. צילום: באדיבות קהילת יוצאי הקווקז בחדרה
רפאל איסייב. צילום: באדיבות קהילת יוצאי הקווקז בחדרה

משהו מעניין קורה במועדון קווקז בחדרה: ערבי תרבות ומורשת, פרויקט לשימור הג'והורי – שפתם של יהודי הקווקז ואפילו תיאטרון חדש של הדור הצעיר. רפאל איסייב, רכז פרויקטים לקהילה הקווקזית מטעם עיריית חדרה ומנהל המועדון, מספר לנו על כך.

רפאל איסייב (34) נולד בחדרה להורים שעלו מהקווקז בשנות ה-70' והכירו בארץ. בסוף שירותו הצבאי ביחידת מגלן בער בו הצורך להתחבר לשורשים שלו. "בצבא אימצתי את המשפט, 'דע מאין באת ולאן אתה הולך'. הבנתי שאני באמת רוצה לדעת יותר על המקורות שלי, על המורשת הקווקזית, התרבות, המסורת, המנהגים ולכן נסעתי עם אמא שלי לטיול שורשים בדרבנט (עיר תאומה של חדרה, ק.א), שם ההורים שלי גדלו. חרשתי ברגל את כל המקומות שעד אז הכרתי רק מהסיפורים שלהם, עליתי להרים שאבא שלי טייל בהם בנעוריו ובעיקר התפעלתי מהטבע הנדיר באזור. יש שם יערות עצומים ונוף ירוק ועוצר נשימה, יערות של עצי אגוזי לוז שגדלים סתם כך בטבע, גפנים, 'רדניקי' שזה נביעות מים טבעיים שיוצאים מההר. הייתי מאד שמח לראות את המקום מתפתח והופך לאזור תיירותי".

רפאל איסייב עם רומן גישר. צילום: באדיבות קהילת יוצאי הקווקז בחדרה
רפאל איסייב עם רומן גישר. צילום: באדיבות קהילת יוצאי הקווקז בחדרה

"לאחר השירות הצבאי התנדבתי בכל מני עמותות בחדרה, גם של יוצאי קווקז וגם במרכז הצעירים בעיר, בפרלמנט הצעירים. היינו הגרעין הראשון של פרלמנט צעירים שקם בישראל והגיעו אלינו גם מערים אחרות כדי ללמוד מאתנו. נפגשנו עם ראש העיר אחת לשלושה חודשים, פתחנו שביל אופניים, ארגנו אירועי 'שישוק' עם דוכנים ומוזיקה, ניסינו להוריד את הארנונה לסטודנטים, אבל בפועל לא היה לנו שותף אמיתי מבחינת העירייה, לכן לא הצלחנו להגיע להישגים משמעותיים", מספר רפאל.

לאחר לימודיו החל לעבוד במועצת פרדס חנה כרכור ונפתחה בפניו הזדמנות לדאוג לקליטתם של קהילת יהודי קווקז וקהילות עולים נוספות. "כשהתחלתי לעבוד כפרויקטור במחלקת הקליטה, שמתי לב שיש תקציבים לא מנוצלים לקליטה, אז ניצלתי אותם לטובת העולים ביישוב, כולל לווטרנים. אחרי פחות משנה כבר ניהלתי את מחלקת הקליטה".

רפאל עבד במועצת פרדס חנה כחמש שנים, עד שבעקבות שינויים פוליטיים משרד הקליטה הפסיק את התקצוב למשרה ורפאל נשאר בחוץ. לפני כשנה וחצי, הוא נכנס לעיריית חדרה כפרויקטור לקהילת יהודי קווקז. "בחדרה יש כ-18 אלף יהודים מהקווקז, זה כמעט 20% מאוכלוסיית חדרה".

https://www.youtube.com/watch?v=WRb_wb6-R4s

בנוגע לצרכי הקהילה, רפאל מסביר: "בנושא הקליטה הקהילה הקווקזית נפלה בין הכיסאות. לא ידעו לאפיין את הקהילה כמו שצריך, חשבו שהקווקזים הם כמו הרוסים, כשלמעשה ההבדלים התרבותיים עצומים. כפועל יוצא, העלייה הקווקזית לא תוקצבה בצורה נכונה ומתאימה וההתייחסות לקהילה בכל התחומים הייתה בעייתית. רק בשנים האחרונות, נוצרה איזושהי התאגדות הנהגתית של יוצאי קווקז שידעה להציג את צרכי האוכלוסייה הקווקזית למשרדי הממשלה באופן מקצועי. יחד עם זאת, עדיין יש חוסר הבנה גדול לגבי התרבות הקווקזית ואין ייצוג הולם של העדה הקווקזית במשרדי הממשלה ולכן יש צורך אדיר בפיתוח מנהיגות".

רפאל לקח על עצמו את נושא קידום הקהילה הקווקזית ברמה מקומית, ארצית ועולמית, את שימור השפה והמורשת בעיקר בקרב האוכלוסייה הצעירה, ואת פיתוח המנהיגות בקרבם, והוא מלא ברעיונות. "הקהילה הקווקזית היא קהילה חמה של אנשים טובים שאוהבים לארח וגאים במסורת הנפלאה שלהם. יש לנו היסטוריה מרתקת, תרבות עשירה ומיוחדת, מאכלים מצוינים והרבה שמחה ופולקלור. חשוב לי לשמר את הידע הקיים אצל ותיקי הקהילה, כיוון שאם לא נעשה זאת עכשיו, בעוד עשור או שניים כבר לא יישאר ממי לקחת את הידע ולהעבירו לדורות הבאים. אחרי שנמסד את כלל החומר והמידע שאנו אוגרים, כשילדינו ירצו ללמוד על השורשים שלהם, כל המידע יהיה נגיש עבורם."

אחד הפרויקטים המשמעותיים שיצאו מתוך כתלי מועדון קווקז בחדרה, השוכן ברחוב הרב קוק, קרוב לבית הספר תחכמוני, הוא התיאטרון הקווקזי של הצעירים אותו מנהל רפאל. התיאטרון קם במאמץ משותף של הבמאית והמנהלת האמנותית של התיאטרון אביטל מנשירוב, רפי אגרונוב (יו"ר עמותת עמי – עולים למען יישוב והגוף הרשמי והמתקצב של התיאטרון), הבמאי משה יוחננוב, סגן ראש העיר רומן גישר ומנכ"ל הקרן לפיתוח חדרה לירון גולדנברג.

בעבודה משותפת אספה הנהלת התיאטרון גרעין של אנשי תיאטרון מרחבי הארץ. ההצגה הראשונה של תיאטרון זה, "סופ"ש בסלון הקווקזי", נכתבה בידי משה יוחננוב ותעלה בחודשים הקרובים על הבמה. "השחקנים בתיאטרון הם חבר'ה צעירים שאוהבים את המשחק ומאד שמחים לשלב בין המשחק לבין המורשת והפולקלור הקווקזי. החזון והיעדים שהצבנו לעצמנו, לקדם את התרבות הקווקזית ולא רק בחדרה, נותנים להם דרייב, בייחוד כשהם רואים את התמיכה הגדולה שהתיאטרון מקבל. סגן ראש העיר רומן גישר תומך בנו ומאד עוזר לנו לקדם את התיאטרון. רפי אגרונוב הוא איש חזון שמנהל, מתקצב ומקדם את התיאטרון (עמ"י היא עמותה שקמה בשביל לקדם את תרבות, מורשת וההיסטוריה של יהדות קווקז). השחקנים עושים את החזרות למחזה במשרדי הקרן לפיתוח חדרה, להם מגיעה תודה מיוחדת ושהינם שותפים מהרגע הראשון. התיאטרון יחשוף את התרבות והפולקלור של יהדות קווקז בפני החברה הישראלית ואת ההצגות יוכלו לראות כולם כי ההצגה תעלה עם תרגום סימולטני".

לצד התיאטרון של הצעירים פועל בחדרה תיאטרון "רמבם", בו מופיעים ותיקי העדה הקווקזית בעיר והוא מהיחידים בעולם שמעלה הצגות בשפת הג'והורי. לאחרונה זכה התיאטרון להצלחה רבה בהופעותיו במוסקבה, ובחודש יולי השנה צפוי להופיע בדרבנט.

התיאטרון לצעירים יעלה הצגות שישלבו בתוכן את השפה העברית, הרוסית וגם את הג'והורי. רפאל מציין שאחד האתגרים הגדולים הוא שימור השפה ולימוד השפה בקרב צעירים. "בקווקז יש עשרות שפות והן לאו דווקא דומות אחת לשנייה, אבל לקהילה היהודית הייתה את הג'והורי, שנוצרה עם השנים באזור הקווקז הדרומי ובעיר ראשת (כיום באיראן). הג'והורי אמנם מדוברת על ידי עשרות אלפי יהודים אך לימוד השפה במגמת ירידה. ניסיתי לקדם חוג ללימוד ג'והורי לצעירים, אך ההיענות הייתה נמוכה ולא הצדיקה את קיומו. כיום אנו עובדים על פרויקט של קורס אינטרנטי ללימוד ג'והורי".

במשך שעות היום מתרכזים במועדון ותיקים מהקהילה, שמגיעים בבקרים ובשעות אחר הצהריים ונהנים מחברה, מאזינים למוזיקה, משחקים שש בש ובעיקר משוחחים בג'והורי. כמו כן, מתקיים בו חוג ריקודי לזגינקה, ריקוד קווקזי עממי הדורש קואורדינציה גבוהה ועבודת רגליים מאומצת. "אני גם מאד רוצה לקדם הקמת תזמורת קווקזית, עם לפחות 20 נגנים על במה אחת, בסגנון התזמורת האנדלוסית, עם כלי הנגינה הייחודיים כמו הטאר, קמנצ'ה, דודוק וזורנה".

מנהיגי העדה הקווקזית בחדרה. צילום: באדיבות הקהילה
מנהיגי העדה הקווקזית בחדרה. צילום: באדיבות הקהילה

"בנוסף, יש את קהילת האמנים יהודי קווקז המונים כ-200 חברים, אותם מרכזת עמותת עמ"י, ומתוכם כ-90 אמנים בארץ. אחד האמנים, רבשי פנחסוב, הכין יצירה גדולה (5X1.2 מ') בנושא יהדות קווקז שתלויה בגאווה על קיר המועדון ובקרוב צוות אמנים יצייר ציור קיר גדול (3X13 מ') בנושא סיפור הקהילה. כרגע אנחנו עובדים על מציאת מקום שיוכל להיות ה'בייס' שלהם ובו הם יעבדו ויציגו את היצירות שלהם, במיוחד יצירות בעלות מוטיבים קווקזיים שיספרו את הסיפור על הגלות, העלייה לארץ ועל החיים פה".

לצד חיזוק התרבות הקווקזית האותנטית, חשוב לרפאל להדק את הזיקה של הקהילה לסביבה ולמדינה. "התחלתי לעבוד על נושא קבוצת מנהיגות יישובית ולפתח בקרב התושבים את הרצון לשנות ולתרום לסביבת מגוריהם. חשוב לי גם לחזק את הזיקה לצה"ל בקרב בני הנוער ממוצא קווקזי ולעודד אותם להתגייס לשירות משמעותי ואיכותי. זה אפיין את יהודי קווקז לאורך ההיסטוריה. ארגון השומר שהוא הסבא של צה"ל הוקם ע"י ארגון מחתרתי סודי בשם בר גיורא, ומי היו אנשי בר גיורא? מחצית מהם היו יהודי קווקז! הם לימדו את החבר'ה כיצד להילחם במטרה ליצור גרעין של כוח יהודי לוחם ושומר. וכמובן, חשוב לפתח את המלגות לקידום הצעירים בעיר. הלימודים וההשכלה הגבוהה היא הדרך הכי טובה להשתלב במארג החברה הישראלית".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות