fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

תשמעו סיפור

במועדון מספרי הסיפורים "קפה וסיפור" מנגישים לתושבי פרדס חנה כרכור אמנות עתיקה שסוחפת את הארץ
המספרים באירוע (צילום: נירית שפאץ)
המספרים באירוע (צילום: נירית שפאץ)

השבוע נפתח "קפה וסיפור", מועדון מספרי הסיפורים של פרדס חנה כרכור, שיתארח פעם בחודשיים בספריה המרכזית של היישוב. המספרים, תושבי פרדס חנה כרכור והסביבה, מכירים לתושבים את האמנות שעולה ופורחת בעשור האחרון, סיפור סיפורים. הפעם, האירוע הראשון התנהל סביב הנושא 'להדליק את האור', כשכל אחד ממספרי הסיפורים סיפר סיפור שהדליק לו את האור. כולם בוגרי "גולם", בית ספר למספרי סיפורים שהקימה לפני יותר משני עשורים שרון אביב, תושבת פרדס חנה, שיזמה את האירוע ביחד עם איתי שופל. "לפני 22 שנים הקמתי את המרכז שלי למספרי סיפורים, 'גולם', הכולל קורסים, סדנאות, הופעות ופרויקטים סביב סיפור סיפורים", מספרת שרון אביב. "גיליתי שזה מאוד מתחבר עם עולמות תוכן אחרים, והתחלתי לעבוד במרכז גם עם מורים, מטפלים, אנשי ניהול ותקשורת ועוד, פתחתי עוד ועוד מעגלים בארץ ואני בוועד המנהל של העמותה לקידום מספרי סיפורים

גל גיברשטיין, תושב פרדס חנה, בן 48, נשוי + 3, הוא אחד המספרים שהופיעו באירוע, וכתב וביצע בו את המוזיקה. הוא מוזיקאי, ב-2012 הוציא דיסק של שירים והגיע לתחום הסיפורים אחרי שנחשף באינטרנט לאמנות שלפני כן לא ידע על קיומה. לפני 5 שנים התחיל להופיע כמספר סיפורים: בגני ילדים, בבית הספר הבית העגול, בפסטיבלים כמו פסטיבל יערות מנשה ופסטיבל מספרי סיפורים במדבר, ובמועדון היוניקורן, שם הופיע בערב סיפורים לפני כשנה. "הסיפורים הם סיפורי השראה, סיפורים מיסטיים. אני כותב גם בלדות ושירים, ומשלב אותם במופע, מספר, מנגן בגיטרה ושר. בלדות הן שירים שמספרים סיפורים, והבלדות שאני כותב הן רק לאירועים של מבוגרים ועוסקות בנושאים מורכבים יותר. למשל, 'שיר אהבה על-זמני', בלדה שמספרת על זוג שקובע להיפגש על הר באפריקה, בזמן שכדור הארץ מתחיל להאט את מסלולו, והם במירוץ נגד הזמן, להגיע לנקודת המפגש לפני שייעצר. הבלדות לילדם מבוססות יותר על סיפור היתולי. למשל, 'האיש שלא ידע לבכות', על מישהו שיש לו בכי תקוע וזה גורם להצפה בכל העולם".

אנשים מתרגשים במיוחד מהבלדות? –"אני חושב שכן. השילוב של מוזיקה וסיפור נוגע באנשים. לאחרונה אני מעדיף לספר סיפורים אישיים יותר, ודרך הבלדות אני יכול לעשות גם את זה".

מהאירוע (צילום: נירית שפאץ)

הסיפור הולך עם חן רכטמן, תושבת עין עירון, בת 35, מנעוריה. "מאז שהייתי נערה בצופים, דרך השירות בגרעין הנח"ל של החברה להגנת הטבע, שם הייתי מספרת סיפורים כמדריכה. זה כלי מדהים. אחר כך התחלתי לעבוד בשומרי הגן, דרכם עשיתי את הקורס של שרון אביב לפני למעלה מעשר שנים. למדתי בו לעבד סיפורים ולספר אותם עם כל הדגשים הנכונים. זה הפך לכלי מאוד חשוב בשבילי. היום, בכל הדרכה שלי בסטודיו יער שאני מלמדת בו מלאכות קדומות אני מספרת". לערב הסיפורים בספרייה היא הגיעה עם גלימת סיפורים שהכינה בעצמה, וזו הפעם הראשונה שהיא מספרת סיפור בתוך מבנה ולא בחוץ, בטבע. "לצורך הסיפורים בטבע הכנתי לי גם בגדי הסוואה שהם תחפושת השראה, איתה אני מסתובבת ביערות כחלק מעבודתי עם ילדים במסגרת שומרי הגן. אני נראית בבגדים האלה כחלק מהטבע, וילד שמוצא אותי מקבל סיפור. אני מסתובבת ככה ביערות בכל הארץ, וילדם מכירים אותי כ'מספרת הסיפורים הנודדת' או 'אשת הזאב'. אני מספרת בעיקר סיפורי עמים ושבטים שונים. ביליתי חורף שלם פעם בספריה הציבורית, שם חיפשתי סיפורים ועיבדתי אותם לסיפורים שאני מספרת. אני גם מוזיקאית ויש לי מופע בו אני משלבת סיפורים".

הילדים, הא מספרת, מגיבים בצורה מדהימה לסיפורים. "יש ילדים שמחכים, אולי ימצאו אותי שוב ביער, ומחפשים אותי במיוחד. ילדים מזדהים במיוחד עם סיפור, במידה שממש משנה את חייהם. היו קבוצות שעבדתי איתן וסיפרתי גם על הילדים עצמם. נתתי להם לבחור דמויות וכל פעם סיפרתי לפי זה – עליהם כלהקה של תנים, עליהם כאנשי הצפון הרחוק ועוד. זו ברכה גדולה וגם אחריות גדולה, כי הילדים כל כך מזדהים עם זה שאני חייבת להיות רגישה וזהירה בבחירת הסיפורים".

איתי שופל מפרדס חנה, הצעיר שבמספרי הסיפורים, הוא בן 23, והגיע לבית הספר של שרון אביב דרך אמו, תמר שופל, שגם היא מספרת סיפורים. והוא גם קוסם. הוא הנחה את האירוע השבוע והציג בו קסם. "אני כותב ומספר סיפורים", הוא מתאר. "אני מופיע כקוסם, ובשנה וחצי האחרונות התחלתי לתבל את מופע הקסמים שלי בסיפורים, כדי להרחיב את נוכחותי על הבמה כקוסם. כשאני מציג קסם, לפעמים אני מציג אותו כסיפור. אני מופיע בהזמנה, בימי הולדת, אירועי חברות, ימי גיבוש. מדי פעם אני מופיע בבית אריאלה בתל אביב, בפסטיבל דרך הנדיב הנחיתי את המופע 'סיפורים בדרך'. סיפור שאני מספר יכול לעסוק בכל דבר: סיפור עם, סיפור בן ימינו, אגדה, סיפור אישי, שיר. לספר סיפורם זה לקחת כל סיפור ולהציגו בדרך מושכת לב. אצלי זה נע בן ספורים מוכרים לסיפורים אישיים. אני מספר גם על הדרך שלי כקוסם, ויצא לי גם לספר את סיפור היציאה שלי מהארון. לפני שנתיים וחצי הגעתי למועדון של העמותה לקידום מספרי ספורים בבית אריאלה. התלהבתי מערבי הסיפורים ורציתי להביא את זה קרוב, לפרדס חנה כרכור.  לא ידעתי אם זה יצלח כאן, אבל אחרי שבפסטיבל דרך הנדיב הרמתי את המופע 'סיפורים בדרך', בו כיכבו מספר מספרות סיפורים, ביניהן אמי, וזו הייתה הצלחה, שהביאה לרעיון של המופע הזה. יצרנו קשר עם הספרייה, שאהבה את המופעים שהפקתי, והחלטנו להרים את המופע הזה, מופע סיפורים של קפה וסיפור פעם בחודשיים".

תמר שופל, אמו של איתי, היא מורה ותמיד שילבה סיפורים בעבודתה. לפני שנים רבות עשתה את הקורס אצל שרון אביב, וכיום היא רוצה להיכנס לתחום באופן מקצועי יותר. "סיפרתי סיפורים יותר כתחביב, בפאבים, בספריות. אני מספרת ספורי עם או סיפורים מחיי האישיים". באירוע השבוע היא סיפרה סיפור על מלך שנותן לבניו אתגר שמי מהם שיעמוד בו יירש את הממלכה, והאתגר קשור לאור. "אני מאוד נהנית כשהמבטים צופים בי וחיוכי התלהבות עולים, צחוק, ומחיאות כפיים בסוף הן תמיד דבר נעים".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות