את שירו של אסי רוז, "זיכרונות מהודו", אפשר לשמוע תכופות ברדיו ממש בימי אלה, וכן לצפות בקליפ המרהיב של השיר ביוטיוב. בשבוע שעבר הוא זכה להיות שיר השבוע ברשת ג'. גם שיר קודם שהוציא לא מזמן, "שוואיה שוואיה", זכה לחשיפה ברדיו והיה שיר השבוע. עכשיו רוז עובד על אלבום בכורה, שמתוכנן לצאת אחרי החגים, עם להקתו, "אסי רוז והכוכבים", שתשעת חבריה באים מפרדס חנה ומתל אביב.
את הסגנון המוזיקלי שלו הוא מגדיר כמוזיקת עולם, והוא משלב סגנון הודי, רגאיי, אפריקני, קובני צועני, דיסקו פאנק וג'יפסי ג'יימס. בהופעות הוא משלב מוזיקה משני ז'אנרים: מוזיקה מאוד שמחה לצד מוזיקה מאוד עמוקה בסגנון תפילה, כמעט קדושה. "אני מתחיל בשירים היותר מדיטטיביים, מגיע לשירים השמחים של ריקוד, שחרור ושמחת חיים ומסיים שוב בשירים מדיטטיביים עם מסרים עמוקים. הקהל עובר דרך קשת של רגשות, סוג של מסע".
ברדיו הישראלי הוא אולי הפציע רק עכשיו, אך עבור אנשים רבים בארץ ובעולם רוז אינו שם אלמוני בשנים האחרונות. לאחר ששב לארץ משהות של שנים ארוכות ברחבי העולם, הוא ממשיך לנהל בארץ פעילות מוזיקלית שאין לה גבולות גיאוגרפיים.
רוז, בן 44, חי בפרדס חנה בזוגיות ואב לבת מזוגיות קודמת, מעביר סדנאות גיטרה למבוגרים ולילדים, החל מהגיל הרך. הוא המציא שיטת לימוד מיוחדת בשם "נגינה בצבעי הקשת", שאותה הוא מעביר באופן פיזי לתלמידים בארץ, וגם לתלמידים בכל העולם דרך האינטרנט. הוא מלמד בסקייפ ובסרטי וידאו להורדות. הוא מוכר גם כמפיק מוזיקלי שמתמחה במוזיקת עולם, אותה למד בשיטוטיו בעולם. "הסתובבתי בארצות עולם שלישי, כמו אינדונזיה, הודו ומקסיקו, וגם באירופה של הצוענים – ספרד, דרום צרפת, שם למדתי מוזיקה צוענית". כמפיק התבסס בלונדון והפיק הופעות של אמנים, עבד עם יוסי פיין והביא להופעות בארץ כמה מהאמנים המוזיקליים הבולטים במוזיקת עולם, כמו נקו בר האינדיאני, טינה מאליה ופנטוזי.
הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "כל הפרדס".
