fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

סיפור שמתחיל בתפוח אדמה

לילה אחת צפתה איילת לבן בתוכנית של הכוהנת מרתה סטיוארט, וראתה אשה שיוצרת חותמות לבגדים מתפוחי אדמה. התוכנית הזו, מתברר, שינתה את חייה, והפכה אותה לאחת המעצבות היותר מעניינות בפרדס חנה
איילת לבן וילדיה
איילת לבן וילדיה (צילום: נעה זני)

איילת לבן (בן דוד) בכלל לא התכוונה להיות מעצבת בגדי ילדים. כמו הרבה סיפורי הצלחה, גם כאן הכל החל ממש במקרה. לבן, בת 42, נשואה לג'קי, מהנדס אווירונאוטיקה בטכניון ואמא לשלוש בנות: ליאה בת שמונה, בת בת השש וים בת השלוש. היא עבדה בהפקת ירידים ובמשרדי פרסום שונים כתקציבאית, אבל לפני כחמש שנים החליטה לצאת מהמעגל האינטנסיבי והשוחק ולמצוא את הדבר הבא שבו תעסוק. "באותה תקופה הייתי בסוג של חופשת לידה ארוכה במיוחד, בת היתה בת שנה בערך. ישבתי בלילה וראיתי טלוויזיה, על המסך הוקרנה התוכנית של מרתה סטיוארט. התארחה שם אשה שגילפה צורות בתפוחי אדמה, צבעה אותן והטביעה אותן כחותמות על בגדים וזהו. הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, לעבודה במשרדי פרסום כבר לא חזרתי", אומרת לבן.

איילת לבן וילדיה
איילת לבן וילדיה (צילום: נעה זני)

לילה לבן

לבן, טיפוס חרוץ, קמה בבוקר שלמחרת, אספה את כל הבגדים הלבנים בבית והתחילה לגלף צורות בתפוחי אדמה. "לקחתי חולצה לבנה, גילפתי על תפוח אדמה צורה של חיפושית, צבעתי אותה באדום והופ -היתה לי חותמת. עשיתי לילדות חותמות על הבגדים, ומהר מאוד אנשים התחילו לשאול אותי איפה קניתי. הסברתי שאני עושה לבד וההזמנות התחילו לזרום", היא מספרת, "קניתי בגדי גוף והטבעתי עליהם חותמות ומאותו הרגע זה היה העסק שלי. ישבתי בבית שעות וציירתי. את רוב הדברים עשיתי כשהבנות ישנו בלילות. אנשים קנו את בגדי הגוף המוטבעים כמתנה ללידה או לימי הולדת".

עצרת לחשוב איך כל זה קרה?

"האמת שלא, לא חשבתי בכלל. לא האמנתי שזה יתגלגל ויהפוך לעסק שזה הפך להיות. ידעתי שאין דבר כזה בארץ והאמת, חיכיתי הרבה זמן שייפול לי הדבר הזה שאני ממש רוצה לעשות וגם ייצא מזה עסק. כבר בהתחלה הבנתי שזה פשוט זה".

בנוסף לעיסוקיה, לבן למדה לימודי דולה ומסאז' לנשים בהריון. "ליוויתי נשים בהריון, ליוויתי כדולה עשרות לידות", היא מספרת, "הלכתי ללמוד להיות דולה אחרי הלידה של הבת הבכורה שלי, הגעתי למסקנה שאני לא יודעת מספיק על הנושא וגם כדי להתגבר על הטראומה ללידות הבאות שלי. כיום אני לא מתפרנסת מזה, אבל אם אני מזהה אשה שזקוקה לדולה, אני אהיה איתה ואלווה אותה בחינם כי דולה זה סוג של שליחות".

לבן היא אמא טוטאלית שמגדלת את הבנות לפחות עד גיל ארבע בבית. "לא סומכת על אף אחד. רוצה אותן לידי כל הזמן, הן גם חלק מהעסק", היא אומרת. לפרדס חנה היא עברה עם בני משפחתה לפני כשמונה חודשים. לפני זה גרו בחיפה ובחוף הכרמל ואפילו ניסו את קיבוץ בית השיטה. "אני מאוהבת בפרדס חנה. הלוואי ונגור כאן כל החיים. מצאתי פה קהילת נשים מדהימה ורגישה עם נתינה אין סופית. אני ממש מרגישה כאן שאני חיה".

עברו לכתבה המלאה במהדורה הדיגיטלית של "כל הפרדס"

כתבה: ענבר דותן

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות