שבוע אחרי הבחירות, לאחר שנספרו קולות החיילים, חיים געש, שנבחר ברוב קולות לראשות המועצה ועומד בראש הסיעה בעלת מספר המקומות הגדול ביותר במועצה, עומד בפני הרכבת קואליציה מתוך מגוון רחב של סיעות שהקולות ביניהן מפוזרים באורח קיצוני: כל אחת מהן מונה חבר מועצה אחד, או לכל היותר שניים. משימה מסובכת? מדבריו של געש עולה כי עם כל המורכבות, הקמת הקואליציה היא לאו דווקא המסובכת במשימותיו בזמן הקרוב.
"זה חלק מתופעה ארצית", סבור געש. "פרט להישג של רוביק דנילוביץ' בבאר שבע, יתר ראשי הרשויות מתמודדים עם מצב דומה. אולי חוכמת הציבור מכוונת עכשיו להימנע מלתת כוח רב בידי אדם אחד. בבחירות הקודמות התמודדו לחברות במועצה שמונה סיעות, וכולן נכנסו. הפעם התמודדו אחת עשרה, סיעות, ועשר מתוכן נכנסו. יש כאן אמירה נוספת בכך שהציבור נתן לי תמיכה בלתי מסויגת: מבין שלושה מתמודדים לראשות, קיבלתי כ-65% מהקולות. העובדה שהציבור בחר בי בפעם הרביעית ברציפות בשתי הרמות, מראה שחלק גדול ממנו חושב שאני מוליך את המושבה הנהדרת הזאת לכיוון נכון וקובע סדרי עדיפויות נכונים".
מה עושים עכשיו?
"אנחנו נמצאים בתחילת המו"מ לקראת קואליציה. תוצאות הבחירות נכנסות לתוקף 21 ימים אחרי הבחירות, ורק אז יוצא הפרסום הרשמי. ניפגש עם כולם, נשמע את החלומות של כולם, ואז נלך ליוסף, פותר החלומות", הוא אומר בחיוך, "נתמודד עם זה. זה תהליך מעניין ומתחייב, ואני מקווה לסיימו במהרה. הצעד הבא יהיה הקמת מערכת פוליטית שאפשר יהיה להעביר איתה החלטות: צו ארנונה, תקציב, חוקי עזר, חוקי עזר. יש סדר עדיפויות. החיים נמשכים, עם או בלי בחירות, ואיתם הפעולות השגרתיות של ניהול המועצה. בשנים הקרובות זה כולל את יישום תכנית המתאר, שעליה הרכבנו את תכנית החינוך, תכנית הספורט, תכנית הגמלאים."
איך אתה רואה את הנושאים שעלו במהלך הבחירות?
"בלטה בחודשים האחרונים עוצמת רעש גבוהה מצד מיעוט. כשאני בודק את התוצאות בקלפיות, הציבור חשב אחרת. במהלך הקמפיין הצגתי מה עשיתי עד כה ומה בכוונתי לעשות בשנים הבאות. המתמודדים האחרים הציעו מצע, אני הצעתי תכנית עבודה. לאנשים יש רוויה מרעיונות והם רוצים לשמוע תכניות. יש לי ניסיון מוכח. אני מסתכל על המצעים של המתמודדים, לפעמים יש בם רעיונות נחמדים ולפעמים אלה הצעות שאין להן קשר למטרייה. אבל גם זה לפעמים כובש לבבות, ועובדה היא שחלק מהבוחרים בחרו בזה."
מה מעניין באמת את רוב הציבור לדעתך?
"רוב האנשים רוצים שיהיה כאן מקום שנעים לחיות בו, מקום נקי, מסודר. שהילדים ילכו לבית הספר ולגן ויחזרו מרוצים. יש פה מורכבויות רבות ויש התמודדות עם מגוון של צרכים ואוכלוסיות, וחלק מהעבודה היא לנסות למצוא כל הזמן את נקודת האיזון ולענות על הצרכים הנכונים. כך למשל, לפני עשר שנים היה כאן רצון עז במתקני שעשועים ומגרשי משחקים לבני הנוער. עכשיו, כשיש גני משחקים, מפריע לשכנים הרעש העולה מהם, ועולות קריאות לסגור אותם בלילה. את אוכלוסיית הגמלאים, למשל, לא כל כך מעניין נושא החינוך, ולגביהם החלטנו לפני כמה שנים להשקיע באפשרויות לפעילויות פנאי ולתת להם אופציות לפעילות מחוץ לבית. ראשות מקומית היא עולם ומלואו".
אילו יכולות דרושות כדי לנהל את הראשות המקומית?
"דרושים כישורים מורכבים. זאת מערכת שהיא לא כלכלית נטו ולא חברתית נטו, אלא שילוב בין השניים. דרוש ניסיון בניהול מערכות דומות. תקציב מועצת פרדס חנה כרכור הוא כ-220 מיליון שקלים, ומועסקים בה כ-300 עובדים ממגוון עצום של תחומים, החל מסייעות בגני הילדים, דרך הצוות המנהלי של בתי הספר וכלה בצוות התפעולי של המושבה. נדרשות יכולות משא ומתן גבוהות. בעבודה הזאת אתה מתמודד עם משרדי ממשלה מצד אחד, ועם העובדים שלך מצד שני. התפקיד הזה דורש סבלנות ואורך רוח."
"רק על עצמי לספר ידעתי", הוא מסכם, "בכל בוקר אני משתדל לראות במה עשיתי טוב לתושבים, ומשתדל שיהיה כך גם מחר. ה'כאן ועכשיו' מתרחשים כל הזמן, ויש צורך לראות את ה'כאן והעכשיו' של המחר, להימצא עם רגל אחת בהווה ורגל שניה בעתיד. אם אתה אופטימי, אתה רואה את העתיד צבוע בוורוד, ואם אתה פסימי, אתה רואה אותו בשחור. אני אופטימי, ואני רואה ורוד מול עיני".
