"האחריות על חיינו היא בידינו", אומר ערן אביבי מפרדס חנה, מדריך לנהיגה מתקדמת ומרצה בנושא צמיחה מתוך אובדן ובחירה בחיים. "אנחנו לא לבד פה. יש סביבנו משפחה, חברים ואנשי מקצוע, אך הבחירה בידינו". אביבי יודע היטב על מה הוא מדבר.
עיסוקיו של אביבי, בן 41, נשוי ואב לשלושה, סובבים סביב הנהיגה והנסיעה: בנוסף להדרכת נהיגה מתקדמת, הוא נותן הרצאות על נהיגה לחברות וגופים גדולים, כותב מאמרים בנושא רכב (כיום כותב באינטרנט, בעבר כתב במגזין הרכב של "הארץ") ועושה סרטוני וידאו בתחום. כמו כן הוא מנחה אירועים כמו תחרויות ספורט אקסטרים, אירועי חברה, השקות, מסעות אופנועים, אופניים וריצה. למשל, היום, שישי, הוא ינחה את "סובב ירושלים". הכל תחת הלוגו האישי שלו, "לגעת באדם – להתחבר למכונה".
ההרצאות בנושא צמיחה מתוך אובדן ובחירה בחיים שהוא נותן בהתנדבות באנדרטת הנח"ל בפרדס חנה בחמש השנים האחרונות, לחיילים ולתלמידים, קשורות גם הן לנושא הנהיגה ממקום של טרגדיה משפחתית. בהרצאות הוא משתף את המאזינים בסיפורו האישי: הוא איבד שני אחים בתאונות דרכים, את ניר ב-1991 כשהיה בן 17 ואת עידו ב-1996 כשהיה בן 22. "אני מספר על הכל, מהרגע הראשון שבו הודיעו לי על מותו של אחי הראשון, על מה שהיה אחר כך, על מות אחי השני ועל הבחירות שלי בחיים לאור הסיטואציה, ואנחנו מנהלים דיון".
אביבי מספר על התגובה שלו למות שני אחיו בתאונות דרכים: "הבחירה שלי בשני מקרי המוות הייתה לברוח, להתנתק מהסובבים אותי, משפחה, חברים. לא סיפרתי מה עובר עלי, הסתגרתי פנימה. אחרי מותו של ניר הניתוק היה חלקי. נפרדתי מהחברה שהייתה לי אז, החלפתי חברים והמשכתי ללמוד ואחר כך שירתי בצבא. כתבתי שירים על מה שקרה והראיתי לאנשים, אך לא דיברתי".
כשנראה היה שהחיים ממשיכים בכל זאת במסלולם פחות או יותר, בא מותו של עידו. "אז תהליך ההתנתקות שלי היה יותר חריף, כי הסיטואציה הייתה כזאת. זה קרה פעם שנייה, והבור היה יותר עמוק. היה חוסר אמון בעולם ובחיים: איך ייתכן שזה קורה שוב? עידו נהרג בגרמניה והגיע לארץ בתוך ארון מתכת. כשעמדתי בבית הלוויות, פתחו את הארון כדי שנוכל להיפרד ממנו, והוא שכב שם נקי, ללא פצע, בגדיו שלמים. ברגע ההוא סגרתי את כל הדלתות וננעלתי. לא יכולתי להכיל את הכאב, החזקתי הכול חזק בפנים."
בהרצאות בפני ארגונים וחברות הוא מראה סרטונים מטלטלים שמוכרים לחלקנו מהרשת, ומעביר את המסר שמול הצופים עומד מישהו שחווה את הדברים באופן אישי. "אני מקבל אחר כך תגובות מאנשים שכותבים שהצלתי להם את החיים". בנהיגה המתקדמת הוא מלמד אנשים אחד על אחד איך להתמודד עם סיטואציות לא צפויות. "חלק מהדברים האלה לומדים בשיעורי הנהיגה, אבל ללמוד זה לא כמו לתרגל. אנשים שוכחים את הדברים במרוץ החיים ולא זוכרים איך להתנהל בכביש בצורה חכמה".
הסיפור המלא יתפרסם ביום שישי הקרוב ב:"כל הפרדס"
