"אמא, מה זה? איך זה שאבא לא בא?"

תכירו את רותם שלאוזר, תושבת פרדס חנה, מטפלת נטורופתית, נשואה לאיש צבא בכיר בחיל הים. בדרגת סגן אלוף. מלחמה, סבירה שלאוזר, משפיעה על כולם  ברמה הרגשית.
"בעלי עוסק עכשיו כל הזמן במלחמה וכבר שבועיים איננו בבית. לפעמים הוא מגיע לישון כמה שעות בלילה, הילדים ישנים כשהוא בא וישנים כשהוא יוצא. אני די רגילה למציאות הזאת, אבל עכשיו מתווספים לה הרגשות הקשים שבמצב חירום ובמלחמה. התחושה הקשה היא על כל האומה, ולא רק המצב האישי שאני רגילה להתמודד איתו ולהביא עזרה.  זה לא תחליף לאבא שנמצא ונוכח, אבל זה מאוד עוזר להעביר את היום עם פחות תסכול ופחות איבוד הדעת.

במשפחת שלאוזר ארבעה ילדים:  9, 7 , 5 ושנה וחצי, רותם שלאוזר מספרת כי  העבודה האינטנסיביות מאוד גדולה, וגם הדאגה והסיטואציה שבה אין מישהו בערב שיבוא ויוריד ממך עומס וייתן תשומת לב לילדים.

"בעלי עובד סביב השעון. משמרת בוקר, צהריים, ערב ולילה, אין לי משפחה בסביבה שתעזור. ההורים שלי גרים באשקלון, ולצד הקושי של בעל בצבא, אני חיה בידיעה שהמשפחה שלי שם חוטפת כל הזמן". תכנים מפורטים של מלחמה כמעט שאינם מגיעים לבית, כי האב מקפיד למדר אותם: "כשהבת הגדולה שואלת אתו שאלות, הוא עונה שאנחנו בעד השלום ומגינים על המדינה, וכל מה שאנחנו רוצים זה שקט. כשהיא שואלת "כמה נפגעו אצלנו וכמה נפגעו אצלם?" אנחנו כל הזמן אומרים שאנחנו לא רוצים להרוג אף אחד ולא רוצים שייפגעו אנשים טובים, אבל הילדים מרגישים, כמובן, את היעדרות האב. בני בן ה-5 התחיל להגיד לי השבוע "אמא, מה זה? איך זה שאבא לא בא? הוא צריך להיות איתנו, להכין לנו חביתה וסלט, ואם יש אזעקה, להיכנס איתנו למרחב המוגן." הילדים מרגישים שקורה משהו, מרגישים שאמא עצובה, זה לא מצב קל".

ייעוץ לנשות קבע
שלאוזר מסבירה כי מה שמקל עליה בזמנים קשים אלה הוא השיתוף, מהמשפחה החוצה ובתוך המשפחה: "אם אוכל לייעץ משהו לנשות הקבע שחוות את זה גם הן, ואפילו עם עוד יותר דאגות, זה: לא להישאר לבד, להיעזר. פתחתי לי קבוצת תמיכה משלי בוואטסאפ, כדי שתהיה לי קלות ונגישות לבקש עזרה. לפעמים, בנוסף לריבים השגרתיים, הילדים פורקים כל עול ועולה כל מה שבפנים. חשוב לדעת את זה ולתת לגיטימציה לרגשות שעולים, להכין ציור לאבא, כמה שיותר לאפשר את הביטוי. לדבר עם הילדים על מה שכן אפשר ולא למדר אותם לגמרי, כי הם מרגישים שכן קורים דברים מתחת לפני השטח. ועם זאת, אני גם לא מאמינה שצריך להביא את כל הכאב ולחשוף להם כל יום את החדשות".