שישי בצהריים, אצל אמציה בדג על הים. ליד אחד השולחנות מתענג על פירות ים רמי סיון, דמות ססגונית בעלת רעמת שיער מתולתלת לבנה, לבוש סרבל ג'ינס, עונד עגילים, שרשראות וצמידים כבדים, חובש מגבעת בוקרים ואוחז כוס בירה ביד. את אופנוע ההארלי דווידסון שבבעלותו השאיר בבית. בשנות ה-70 הוא היה צמוד להארלי אחר, כשרכב לאורכה ורוחבה של ארה"ב במשך ארבע וחצי שנים. הלוק של האופנוען נשאר מהימים ההם.
רמי סיון, 76, לשעבר מורה להתעמלות ותיאטרון בתיכון שרת בנתניה, גר במונטריי קליפורניה בארה"ב בשנות ה-70 והתפרנס כמנהל תחזוקה בביתו של איש הטקסטיל דייב בראון. "דייב היה יצרן של בגדי גברים והיו לו הרבה חנויות בחוף המערבי. הבית היה ענק עם צוות של 12 איש. הרווחתי אצלו משכורת נדיבה שיכולתי לחיות בארה"ב במשך ארבע שנים נוספות ללא עבודה. מצאתי שלד של אופנו הארלי, שיפצתי אותו, העליתי אותו על הכביש ורכבתי ככה במשך ארבע וחצי שנים לאורכה ולרוחבה של ארה"ב לבד. מאז החל הטירוף שלי עם ההארלי".
סיון נולד בפולין בתחילת מלחמת העולם הראשונה, לאב יהודי קומוניסט ואמא פולנייה קתולית, ועד גיל שש גדל כילדה בלונדינית בשם רומקה קורנילו שכן אמו הסתירה את יהדותו. "אמא שלי היתה אשה חכמה, יזמית, וזה עזר לה לשרוד את המלחמה", מספר סיון, "אבי ברח לרוסיה ושירת בצבא הרוסי ורק בגיל שש, בסיום המלחמה, גיליתי שיש לי אבא. אמא התפרנסה כל שנות המלחמה כתופרת לנשים פולניות".
לאחר המלחמה התגלתה אמו של סיון כיזמית אמיתית. "כשאבי חזר מהמלחמה הוא סיפר שהצבא האמריקאי השאיר בבסיס מאות של שמיכות ואין מה לעשות בהן. אמא גייסה 25 תופרות פולניות למעין מפעל ותפרה לכל חיילי הבסיס מעילים לחורף. את כל שאר המעילים היא מכרה והפכנו להיות אנשים עשירים, כאשר לאחרים לא היה מה לאכול. כך היא המשיכה ופתחה בית מלאכה לבגדי נשים".
הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "חדשות נתניה".
