את רני אלוש מכירים במוסדות התכנון והבניה בעיריית נתניה. מכירים אותו תושבי עין התכלת בה גדל ומכירים אותו כלוחם בלתי נלאה בשחיתות העירונית בתחומי התכנון והבניה.
הוא בן 51, נשוי ואב לשניים. לומד עצמאית בתחומי המדע והפילוסופיה, במקצועו הוא מעצב פנים ובעל תואר ראשון ותעודת הוראה בהצטיינות מ- HIT חולון, הוא גם מרצה שם במכון הטכנולוגי בחולון בעיצוב פנים ותוכנות, מורה לעיצוב בתיכון. יש לו ידע רב באדריכלות, בתוכניות העיר ובחוק התכנון והבניה והוא מנהל עסק של הדמיות אדריכליות לפרויקטים.
מתי התחלת להתעניין בחוק התכנון והבניה ותוכניות העיר?
"אדריכלות תמיד אהבתי, ולתומי חשבתי שחוק זה חוק, עד שהועדה המקומית 'דרכה לי על הרגל'. כשאפשרה לשכן של הוריי לבנות על קו אפס, לכאורה ללא כל הגיון וחוק. לאחר שנכנסתי לעובי הקורה גיליתי לתדהמתי תיבת פנדורה שהבניה בקו האפס היא רק קצה חוט. הייתי בהלם מהקלות שזה אפשרי למרות מוסדות התכנון העירוניים. במקרה כזה אמור להיות מנגנון של ועדה מקומית וועדת ערר מקצועית, מבקר עירייה אך אף אחד לא עצר את זה והכי מדהים שלא טרחו לדון בגוף הטענות החמורות ואף לא סתרו אותן, למרות שזה המינימום המצופה מהם".
הוא נולד בעין התכלת וגדל בה. למד בתיכון שרת ובמבואות ים במכמורת, התגייס לחיל הים לקורס חובלים ובהמשך שירת ביחידה המוטסת של החייל. כמי שנולד בעין התכלת, בילה בחופים ובצלילה בים הוא מצא את עצמו מעורב בתכניות להגנה על החוף, אך לא רק בעין התכלת. לדוגמא הוא היחיד בעיר שהגיש התנגדות לתכנית מרתפים גורפת לכל העיר והצליח לבטלה, תוכנית שאם היתה עוברת כלשונה, אין אולי בעל דירה בעיר שלא היה מחויב בהיטל השבחה רק בשל האפשרות התיאורטית שהיתה לבניית מרתף במגרש שלו, גם אם יש עליו כבר בניין. הכל מתוך דאגה בעיקר לשטחים הפתוחים, לאזור החוף והמצוקים היפים.
"לדעתי שטחי הציבור בנתניה, הכוללים שטחים לבנייני ציבור, מלונאות ושטחים פתוחים, הפכו הפקר בשנים האחרונות והם הולכים ונגזלים מידי הציבור באופן כמעט שיטתי. למשל, בתכנית הבניה בצמוד לבלו ביי יצרו באמצעות מנגנון דורסני שנקרא ותמ"ל (ועדה למתחמים מועדפים לדיור) את המתחם הצפוף בישראל ביחס לתוכניות דומות, יותר מפי שלוש מהממוצע הארצי. והכל תוך רמיסת שטחים פתוחים, שטחי מלונאות, ושטח כפרי ובמקומו יצרו תכנון מעוות למגדלי ענק בצמידות לשכונת צמודי קרקע. למרות ההתנגדות שלי ושל עוד מאות, התעלמו מהכל ומבדיקה תחבורתית שיזמה המדינה, ובה אזהרה שהתכנית תהווה סכנה תחבורתית לרחובות בעין התכלת".
אתה מתנהג כמו דון קישוט. נלחם את מלחמת הציבור מול העיריה הגדולה. מה מניע אותך? פוליטיקה? בבחירות היית ברשימה של יוני שטבון.
קודם כל אהבת הטבע, האדם והים מניעה אותי. כל עץ שנעקר בעיר הזאת וכל שטח פתוח שמתבטל והופך למגדל זהו נזק בלתי הפיך לסביבה (וזה נעשה לצערי בסיטונאות וכנראה בניגוד לחוק). אני ממשיך לעשות את המאבקים שלי. בהתחלה הייתי לבד, וכעת עם קבוצה הולכת וגדלה של תומכים. יוני שטבון פנה אלי לפני הבחירות כשכבר הייתי פעיל בתכנון ובניה בעיר. חשבתי שזו יכולה להיות דרך לחזק את המהלכים שאני עושה, ואני עדיין מקווה. כרגע לא נראה שזה אפשרי בקואליציה של צייתנים וכנראה חסרי השכלה בתכנון ואהבת הסביבה. המטרה היא לעשות שינוי חיובי בעיר, לא עוד עירייה שמשועבדת ליזמים, אלא נציגים שמשרתים את טובת הציבור הרחב. עד שזה יקרה, חשוב להניע אנשים בעיר לקום ולהגן בעצמם על הנכס הציבורי כאילו היה הנכס הפרטי שלהם. אני משתדל בכל דרך אפשרית להסביר ששטח פתוח עם עצים, או תכנון כולל וחכם לעיר זה לא מחווה שעושים לנו, זוהי חובתם החוקית. תראו את רעננה, כפר סבא וסביון, שם משלמים כחצי מהארנונה בנתניה, והעיר כולה פורחת עם גנים ועצים ואין שם מגדלים."
למה צריך מאבקים כשיש חוקים?
"שאלה טובה, לדעתי יש אכן מספיק הגנות בחוק התכנון והבניה ותקנותיו ויש תכניות מתאר 'מחייבות'. אך זה שווה כקליפת השום אם הועדות בעצמן לכאורה לא שומרות על החוק ואין באמת אכיפה של החוקים ברמה הארצית. לדוגמא אם הועדה המחוזית והארצית עוצמות עיניהן לרווחה כשבונים מגדלי מגורים על שטחי ציבור ועוד בחריגה של אלפי מטרים וקומות רבות, אז איפה החוק והיכן האכיפה? מדוע שאזרח יוציא מכיסו וילך לערכאות משפטיות כשהוא משלם מיסים כבדים כדי שיהיו מנגנוני אכיפה וחוק?
ואי אפשר בלי להזכיר את השטחים החומים שהגשת התנגדות נגד התכנית לאשר בהם בניה בהיקפים כה נרחבים.
מבדיקה שעשיתי הבנתי שאין באמת חוסר בשטחים לבנייני ציבור. שטחים חומים מיועדים לשטחי ציבור כלומר: למתנ"ס, גן ילדים, בית כנסת בתי נוער מרפאות וספורט קהילתי. חשוב להבין, הציבור הפקיד בידי העירייה את הנכס הציבורי. עליה לשמור עליו ורק לנהל אותו לטובת צרכי הציבור בהווה ובעתיד. לא למכור ולא חלילה לספסר, הנכסים הרי אינם שלהם. אך לצערי המציאות מראה שהעירייה רוצה כנראה לעשות משטחים אלה עוד ועוד כסף והועדה המחוזית מתבקשת בתוכנית זו לאפשר לעירייה להוסיף אחוזי בניה בצורה לא מידתית (פי 10 מהקיים!) לכל אחד מהשטחים הללו ולהוסיף בהם שימושים מסחריים פרטיים. חלק מהדרישה לבניה היא על גנים ירוקים ממש, כמו מטרתם להרוס חצי מגן נרקיס בעין התכלת ולבנות שם מגדל של חמש קומות לפחות ללא שהתושבים יוכלו להתנגד. אנו מבקשים שזכות ההתנגדות תעמוד לתושבים לפני בניית כל מגדל כזה בלב שכונה ודורשים שקודם יממשו זכויות בניה קיימות במאות אלפי המטרים הפנויים, לגני ילדים ושירותים קהילתיים שכונתיים חד קומתיים או דו קומתיים בפיזור שווה בעיר. שיהיה נח לציבור הרחב ללא צורך להתנייד מצד אחד של העיר לצד השני לביה"ס חוג או גן כפי שקורה כיום וגורם לנסיעה מיותרת בעיר שממילא פקוקה עד אפס מקום. וכל זה עוד לפני הכוונה להרחיבה בעוד כ- 100 אלף תושבים שיצטרפו איתנו לפקקים. בנוסף לכך, יש חשש כבד (כפי שכבר קרה בעבר בעיר) שיבנו בשטחים ציבוריים אלה מגדלים , כולל על המצוק החופי, בצפיפות איומה שלא ברורה מטרתם ולאיזה שימוש יתגלגלו, כולל למגורים.
אז מה לדעתך הסיבה לפקקים שהלכו והתרבו בנתניה ובאו לידי ביטוי חריף עם התחלת נתיב פלוס.
במילה אחת: העדר תכנון כוללני לנתניה. יש בחוק התכנון והבניה הירארכיה ברורה של סדר התכנון המחייב, החל מתכנית מתאר ארצית, דרך תכנית לכל המחוז ועד מושג שנקרא 'תכנית בניין ערים' או בקיצור תב"ע, שכל בר דעת יחשוב (בצדק) שהתכנון הוא לכלל העיר. התכנית מחייבת כי היא רואה את התמונה הכוללת בעיר. ממנה גוזרים הוראות לתכנית מפורטת, המתייחסת נניח לשכונה או מתחם, ומהתכנית המפורטת את היתר הבניה, שהוא הכי מפורט, עד רמת המדרכה והמעקה.
ההירארכיה הנ"ל לא מקרית כלל, האחת נובעת ומחויבת מהשנייה. עד כאן החוק, אך בנתניה, למרות דוח ביקורת חריף ממבקר המדינה ב 2008, כאן המציאו פטנט אחר…
אצלנו בנתניה, כמעט לכל בניין יש 'תכנית בניין עיר' תכנית המתייחסת אל הבניין עצמו בלבד, דבר שלא נתפס מאחר שברוב המקרים אין לו כל קשר לתכניות שמעליו ולהוראות המחייבות שם, ובכך הבניין למעשה מפר את עיקר חוק התכנון והבניה והוא החובה לתכנון כולל, מהכלל לפרט. מהעיר לבניין, ולא ההיפך.
כשנוקטים בגישה זו לגבי בניין אחד, ניחא, כי לא מרגישים זאת עדיין בסביבה, ממש כמו אדם שמשתין בבריכה ציבורית ואיש לא מרגיש (והדוגמא לא מקרית בכלל)…אך כשצץ לו עוד מגדל שמנותק מהתכנון הכולל, ועוד אחד, ובעקבותיהם עשרות ומאות מגדלים שיוצרים למעשה מציאות תכנונית של טלאי על טלאי שמנתקים כבר כל קשר לתכנון העיר.
מאות המגדלים הוסיפו עשרות אלפי יחידות דיור ומאות אלפי כלי רכב שצצו להם ללא שנעשתה התאמה תחבורתית עבורם. כשלא מחויבים לתכנון הכולל מחד ומאידך גם לא יצרו תכנית כוללנית חדשה לעיר, התחיל להיווצר "חוב ציבורי" שגדל וגדל ממגדל למגדל. המשמעות של התעלמות מתכנית כללית לעיר פירושה התעלמות מפתרונות תשתית המתאימים לתוספת היחידות (תחבורה, שטחים פתוחים, מוסדות ציבור, רווחה, פנאי ונופש)
עצים נכרתים, כי זה מפנה שטח לנדל"ן… לא רק שלא הוסיפו שטחים פתוחים בהתאם לגידול, גם גינות וחופי ים הפכו לבניינים. ולא רק שלא הוסיפו מבני ציבור במיקומים הרלוונטיים, אלא שמכרו את חלקם ליזמים שהקימו שם עוד מגדלים, והמחנק הלך וגדל.
עיר זה כמו ייצור חי המתפקד עם כל האיברים כמו רומא, ברצלונה, פאריס ואפילו תל אביב. עיר כיף ובטוח להסתובב בה רגלית ויש בה גם תחבורה ציבורית וחניונים למי שבוחר לנוע ברכב. נתניה הפכה מעיר קיט יפה ל"מפלצת נדל"ן" מתכנון כוללני למקבץ של שכונות סביב גינה במקרה הטוב ועד גיבוב מגדלים, המזניח את הלב של העיר הישנה והותרת אלפי אלפי בניינים נמוכים מוזנחים ומתפוררים. נתניה התעלמה מהתכנון המתארי שלה, וכעת מהווה לדעתי "חוסר תכנון מושלם" עם דגש לרצועת החוף שהלכה ונאטמה מעיני הציבור עם מגדלי-טיל המפנים גבם לעיר.
הגיבוב המגדלי יצר כאוס תחבורתי שרק הלך והחמיר תוך התעלמות מפורשת מהתכניות החלות במקום ומבדיקות ההיתכנות התחבורתית בפרויקטים. ואז, בוקר אחד, בא שר התחבורה עם הנת"צ (הנתיב הציבורי) וניתץ את האשליה, וכעת כל ההזנחה וחוסר התכנון מתנקזים לפקק אחד גדול כמו במשל עם הקש ששבר את גב הגמל.
לדעתי הנזק הוא לא רק תחבורתי. העדר שטחים פתוחים עם עצים והעדר שירותי ציבור בפיזור בכל רחבי העיר הוא כמו "רעל" המפוזר ברחובות. הפקקים ומרבצי הבטון בימים אלו, על אף חומרתם, הם לפני בניה ואכלוס של עוד עשרות אלפי יחידות דיור שכבר "תוכננו". העיר ידעה ימים יפים יותר.
