fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

מנצח גם מחוץ למגרש

לפני חמש שנים כשהיה תלמיד כיתה י"ב, נפצע קשה ברגליו איתי חי חג'ג' מבת חפר, הוא התעקש, נלחם בכל כוחו והיום הוא תלמיד לראיית חשבון בקולג' גרין ביי בויסקונסין ארצות הברית, באמצעות מלגה שאותה קיבל כשחקן בנבחרת הקולג'. סיפור של ניצחון
איתי חג'ג (צילום: רפאל עדיאל)
איתי חג'ג (צילום: רפאל עדיאל)

מחר ב"חדשות נתניה"

לפני חמש שנים כשהיה תלמיד כיתה י"ב בבית הספר רמות חפר ושחקן כדורגל בקבוצת הנוער של הפועל רעננה, השתנו חייו של איתי חי חג'ג' מבת חפר. איתי, בן 22, היום תלמיד לראיית חשבון בקולג' גרין ביי בויסקונסין ארצות הברית, ושחקן בנבחרת הכדרוגל (soccer) של הקולג' עשה מהפך בחייו לאחר שנפצע קשה ברגליו בתאונת דרכים. הוא התעקש בדרכו לא לוותר, סיים את בחינות הבגרות והמשיך גם לשחק כדורגל. היום הוא רוצה להמליץ בפני צעירים המתחילים בקריירה של כדורגל לא לוותר על הלימודים. להשלים בגרות, ומסביר שהבחינות פותחות דלתות גם בכדורגל.

 הכעסים עוברים לצד

"זה קרה ביום הראשון ללימודים בכיתה י"ב בית הספר רמות חפר. קבעתי להיפגש באותו ערב עם בחורה בנתניה. אני זוכר שהיא היתה הילדה הכי יפה שראיתי בחיי. הייתי נלהב ואמרתי לעצמי איזה יום נפלא פגשתי את האחת של חיי. בדרכי הביתה לבת חפר עליתי על מונית ובשעה 03:50 ירדתי בצומת בית ליד כי לא היה לי מספיק כסף לשלם עד בת חפר. למרות שאמא שלי אמרה לי לבקש מאחי שיאסוף אותי, אמרתי לה שאני מספיק גדול להסתדר לבד", הוא מספר, "לאחר כמה דקות עליתי על טרמפ שנראה בטוח כי ישבו כמה בנות שאני מכיר. לאחר יום עמוס פיזית ורגשית נרדמתי מיד עם חיוך מתוק על הפנים. יומיים אחר כך התעוררתי בבית החולים הלל יפה, ראיתי את אחי וחשבתי שאני מתעורר מחלום".

איתי חג'ג (צילום: רפאל עדיאל)
איתי חג'ג (צילום: רפאל עדיאל)

איתי עבר תאונת דרכים קשה. שתי רגליו נשברו, היה לו קרע בטחול ופצעים בראש. שעה וחצי הוא היה לכוד בין המושבים כשהוא מדמם. הוא חש שחלום חייו להיות שחקן מצליח ולהרוויח כסף כדי ללמוד ולבנות חיי משפחה התרסק. "לא ידעתי מה לעשות הייתי בדיכאון שבועיים. במשך חודש ירדתי 27 ק"ג. לא רציתי לאכול הייתי עצוב לא האמנתי למה שקרה לי. הבנתי מה קרה לי והבשורה הכי רעה ששמעתי בחיי לא איחרה לבוא: 'איתי אתה והכדורגל גמרתם. יהיה לך קשה מאוד לחזור למגרש. הרגלים שלך עברו טראומה קשה. יש לך שנתיים של עבודה קשה בשביל לחזור ללכת', אמר לי הרופא. אבל אני שחקן כדורגל, אני רוצה לרוץ על המגרש. אני זוכר שגם הרופא היה עצוב. אמא שלי לא הפסיקה לבכות, כל המשפחה היתה בדיכאון, הסתכלתי לקיר למעלה ואמרתי 'למה אני למה אלוהים?'".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות