בני הזוג טיגיסט ואמבאו מסלה מנתניה הם נהגי אוטובוס. טיגיסט עובדת בחברת קווים ומסיעה אנשים לקדימה-צורן, אמבאו עובד בחברת אגד תעבורה בקווי הסעה בתוך העיר. הם הורים לארבעה, ובחמש השנים האחרונות לא פשוט לתפוס את שניהם באותה שעה בבית. טגיסט עובדת משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר הצהריים ואילו אמבאו עובד בשעות הערב והלילה.
"חלמתי להיות נהגת אוטובוס עוד בילדותי באדיס אבבה", מספרת טיגיסט, "לאחר שעליתי לארץ, בגרתי וראיתי שנהגי אוטובוס מתנהגים לא יפה אל נוסעים, זה גרם לי לרצות ללכת עם השאיפה שלי עד ההגה. ראיתי שלנהגים אין סבלנות למבוגרים, היחס לחלש הוא לא אמפתי וכלפי אנשים בעלי גוון עור שונה, ובעיקר יוצאי אתיופיה, הוא גזעני. החלטתי שאני אעשה משהו לשנות את המציאות הזאת".
טיגיסט, בת 37, עלתה בגיל 12 עם משפחתה ולאחר תקופה בטבריה ובפתח תקווה הגיעה לבקר את משפחתה באתר הקרוואנים בבארותיים, שם הכירה את מי שהפך לבעלה, אמבאו. "הכרנו בגיל 16 ונישאנו בגיל 21. גרנו באילת ועבדנו בתיירות. המרחק מבני המשפחה היה גדול, רצינו שהילדים יגדלו עם בני הדודים שלהם ומאידך רצינו להתקדם בעבודה.
"הבנו שבצפון העבודה בתיירות היא עונתית ולכן החלטתי שזה הזמן להגשים את חלום הילדות שלי. החלטתי לעשות הסבה ועברתי קורס לנהיגה ברכב ציבורי. אמבאו רצה להיות מורה לנהיגה, אבל ההכשרה הייתה ארוכה ולכן הוא החליט ללכת בעקבותיי וגם להיות נהג אוטובוס".
אמבאו זרם עם הרצונות של רעייתו: "כאשר טיגיסט אמרה שהיא רוצה להגשים את החלום שלה תמכתי בה. הבעיה היתה בסידור העבודה, כך שיתאים לנו עם גידול הילדים. החלטנו שטיגיסט תעבוד בשעות הבוקר ואני בשעות הלילה. בנהיגה ציבורית יש אחריות גדולה ולכן חשוב היה לי לאפשר לה שקט נפשי וריכוז מקסימלי בעבודה. מצד שני היה לי ברור שאני לא מוכן שהיא תעבוד בלילה. היא עושה עבודה של גבר וכנהג אני מבין את זה טוב. רציתי שתצא לעבודה באור יום וגם תשוב הביתה באור יום כדי להיות עם הילדים".
כשטיגיסט החלה לעבוד כנהגת אוטובוס לפני חמש שנים, בנם הגדול היה בן 11 והצעירה ביותר בת שנה. ההתחלה הייתה בחברת נתיב אקספרס שם עבדתה כשנתיים ובהמשך עברה לקווים. אמבאו: "הורדתי מאשתי את כל טרדות היום בגידול הילדים. אמא שלי מגיעה בבוקר לעזור לי לשלוח את הילדים לבית הספר, אני יודע לעשות את כל עבודות הבית וגם לבשל".
הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "חדשות נתניה".
