fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

נחמה רונן שעשתה מהפכת מחזור במדינה פרשה מאל"ה

אחרי 15 שנים, נחמה רונן מבית חירות, פורשת מתפקידה כיו"ר תאגיד המיחזור אל"ה. היא התחילה כמנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה בתקופה שרפול היה שר החקלאות והצליחה להעמיד את מדינת ישראל בגאון לצידן של מדינות מובילות בתחום הקיימות. "כיום מפוזרות ברחבי הארץ כ-24 אלף מיחזוריות לבקבוקים. כאשר ילד בגן יודע להגיד את המילה מיחזורית זו ההצלחה הכי גדולה, זו מהפכה תרבותית סביבתית". אגב, פייסבוק אין לה.

נחמה רונן, תושבת בית חרות, ומי שהובילה את אג'נדת איכות הסביבה בישראל בעשורים האחרונים, פרשה מתאגיד המיחזור לאחר 15 שנים בהן כיהנה כיו"ר תאגיד המיחזור אל"ה. נציגי תעשיית המשקאות, שהם בעלי התאגיד, עשו לכבודה מסיבת פרידה. במקומה של רונן נכנס כיו"ר חדש לתאגיד, אמיר חייק.

רונן כיהנה כמנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה עוד לפני ששינה את שמו להגנת הסביבה וייסדה את עמותת צלול. בעברה כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת המרכז, וכיום היא יו"ר קבוצת ממן ודירקטורית בתמר פטרוליום.

נחמה רונן צילום יוני רייף
נחמה רונן צילום יוני רייף

לפני כחודש ביקשה רונן לסיים את תפקידה בחברת הנדל"ן ADO שבה שימשה כדירקטורית בין השנים 2018-2015. בשנת 2016, על רקע מגבלות חוק הריכוזיות, פרשה מרצון מתפקידה כדירקטורית בבנק הפועלים.

"אל"ה בשבילי הוא מפעל חיים. פרישתי מהתפקיד נובעת מתחושת מיצוי לאחר 15 שנים עשירות בעשייה ובהתמודדות יומיומית בתחום מאתגר, חדש יחסית בישראל, אשר הוכנס בו סדר תוך כדי תנועה. היום, ניתן לומר בבטחה, כי מיחזור בקבוקים בישראל הוא סיפור הצלחה, המעמיד את ישראל בגאון לצידן של מדינות רבות המובילות בתחום שמירת הסביבה".

שמה של רונן, 57, נשואה לעופר, אם לשלושה וסבתא לשני נכדים, קשור עם רפול. היא עבדה עם רפאל איתן 17 שנים. כשרפול נכנס לכנסת ברשימת צומת והיה השר לאיכות הסביבה והחקלאות הוא מינה את נחמה רונן כמנכ"לית במשרדו. באותם ימים היא הייתה לא רק המנכ"לית הראשונה של המשרד לאיכות הסביבה אלא מנכ"לית ראשונה בכלל המשרדים הממשלתיים.

נחמה רונן עם השר רפאל איתן. צילום עצמי
נחמה רונן עם השר רפאל איתן. צילום עצמי

אומרים כי מיחזור בקבוקים בישראל הוא סיפור הצלחה.

"הנושא של תאגיד המיחזור היה המשך טבעי לעיסוק שלי כמנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה. זה היה אתגר גדול להקים, לפתח ולעמוד ביעדים שהכנסת קבעה. חרב הייתה מונחת על צווארו של התאגיד והיו קשיים רבים בתחילת הדרך, קשיים אובייקטיביים וחיצוניים של התמודדות עם השוק ועם גורמי האיסוף".

בשבילך נושא המיחזור הוא מפעל חיים.

"כן. ממבט של 15 שנים, לא רק שנתתי שנים מחיי אלא את נשמתי. הייתי מחויבת למפעל הזה. זה לא רק לעמוד ביעדים. זה היה הרבה יותר מזה.

אנחנו הקמנו בארץ מפעל מחנך שכל המדינה שותפה לו. לא משנה איפה הציבור חי ובאיזה גיל הוא, חינכנו אותו שאת הבקבוקים זורקים למיחזור. בקבוקים שבעבר הושלכו לפח ומשם להטמנה, דבר שגם זיהם וגם עלה הרבה כסף. כאשר ילד בגן יודע להגיד את המילה מיחזורית זו ההצלחה הכי גדולה, זו מהפכה תרבותית סביבתית".

מה קורה בנתניה ועמק חפר?

"עמק חפר היא המועצה הממחזרת ביותר על פי תאגיד תמיר ואלה וגם הנתונים על נתניה מעודדים".

אז אולי אפשר לקחת דוגמה מההצלחה הזאת לתחומים אחרים במדינה?

"נכון. אין הרבה תחומים שהיו בהם הצלחות כאלה. לדעתי זה יכול לשמש בסיס איתן למערכות אחרות להשתמש בתשתית הזו להפרדת אשפה בבתים. המהפכה הזאת נכנסה לתודעה של הציבור, יש בה לקיחת אחריות ושינוי דפוס פעולה. המושג 'אנחנו הולכים למיחזורית' שגור בכל בית. לומדים את זה מהגנון ועד בית הספר וזה הפך לחלק ממערכת החינוך. הצלחנו לחדור למערכת החינוך בדרכים לא דרכים והיום זה מובן מאליו. הצלחנו לבנות תוכניות לימוד ודרך מפעל של תחרויות ילדים התחברו לנושא. הם למדו מה זה מחזור ולמה הוא חשוב. להורים יש כאן חלק חשוב של שיתוף פעולה עם הילד. דרך הילדים הצלחנו לחנך את ההורים כי כל ילד בגן שממחזר זה בסופו של דבר בית שלם שממחזר".

נחמה רונן עם הילדים והנכדים. צילום יוני רייף
נחמה רונן עם הילדים והנכדים. צילום יוני רייף

אנחנו זוכרים היטב שההצלחה בחינוך ילדי הגן הייתה שלא קוטפים את פרחי הבר. הצלחה שחלחלה לציבור כולו והפכה לדפוס התנהגות.

"אכן, אנשים נוטים להתרפק על העבר. זה היה בשנות השבעים, קמפיין סביבתי מוצלח. אבל אין מה להשוות, ברמת ההצלחה, לנושא מיחזור הבקבוקים. היום אוספים וממחזרים בארץ כ-80 אחוזים מבקבוקי הפיקדון בדומה למדינות רבות באירופה. צריך לזכור שחוק הפיקדון החל כחוק ניקיון ולאו דווקא כחוק מיחזור. הרעיון היה לשים תג מחיר על הבקבוקים הקטנים שהתגלגלו ביערות ובחופי הים ועל ידי כך להביא לניקיונה של המדינה. הצלחה לא פחות גדולה היא במיחזור הוולונטרי של בקבוקי הפלסטיק במיחזוריות. מעל 55 אחוזים ממיכלים אילו נאספים באופן וולונטרי, הן במיחזוריות והן באתרי המיון והמעבר. מיחזור בקבוקי הפלסטיק בישראל גבוה משמעותית מזה של ארה"ב ובין המדינות המובילות באירופה. הסקנדינביות עדיין מובילות".

אולי תגלי לנו את הסוד: מה עושים עם הבקבוקים הממוחזרים?

"בסופה של הדרך, בקבוקי הפלסטיק מגיעים למפעל מיחזור בחו"ל בטורקיה או באירופה. התאגיד חייב להוכיח לאן הבקבוקים מגיעים. בעבר סין הייתה מקבלת את המיחזור של כל מדינות העולם אך לאחרונה סגרה את שעריה. גם לארצות אירופה אין מה לעשות עם הבקבוקים אז מחפשים שווקים אחרים בהודו ובווייטנאם".

תוצרי המיחזור בחלקם הולכים לתעשיית הטקסטיל לייצור פליז וחלק לייצור בקבוקים חדשים. אם הבעיה של המיחזור כל כך מסובכת למה שלא נחזור לבקבוקי זכוכית?

"היום בכל העולם יש מכונים ומעבדות שמחפשים פתרונות לפירוק של הפלסטיק כי האלטרנטיבה, שהיא זכוכית, מייקרת את המוצר ואת השינוע וזה לא כלכלי. היום משמשים בקבוקי הזכוכית בעיקר ליין ולבירה. האלטרנטיבה למכור משקאות בקופסאות קרטון לא מתאימה לכל נוזל ולא כל קרטון ניתן למיחזור. בפרלמנט האירופאי היה ניסיון להעביר חקיקה לכלכלה מעגלית כלומר למחזר מספר פעמים את האריזה אך זה נתקל בהתנגדויות בעיקר מתעשיית המזון. היום אי אפשר למחזר אריזות חלב או אריזות מזון טרי אחרות והחוק המוצע יחייב את כל תעשיית המזון לעבור לשימוש באריזות הניתנות למיחזור. זה כרוך בהשקעות ענק של כ- 16 מיליארד יורו ובמצב הכלכלי הקשה של אירופה זה לא נראה ריאלי. הפתרון הוא להקים מתקני שריפה גם בארץ ואת האנרגיה ייצרו מהשבה של אריזות שאי אפשר למחזר".

דבק בך דימוי של אישה חזקה. עיסוקייך כל השנים היו בסביבה גברית מה שהיה די נדיר.

"בתחילת דרכי בשנת 1996 בחנו אותי בכל מעשה. הקרדיט ניתן בסימן שאלה. שאלו מי זו הילדה הזאת ומה היא מסוגלת לעשות. לא רק אני עמדתי למבחן הזה גם מנכ"לים אחרים עמדו בו. אבל זה היה מבחן שובינסטי. לקח לי שנה בתפקיד, כשהמשרד היה רק בתחילת הדרך, להוכיח מה אני מסוגלת. היום אני מכהנת בדירקטוריונים הכי גדולים ביחד עם נשים נוספות וזה הפך להיות דבר טבעי לראות נשים מנהלות שמתקדמות בהתאם לכישורים שלהן. נכון שיש עדיין מקומות בהם קיימת התנהגות שובינסטית ותפקידנו לעשות הכל כדי למגר את ההתנהגות הזאת".

בלי פוליטיקה

היא אומנם פרשה מתאגיד אל"ה אך ממשיכה לכהן כיו"ר ממ"ן שהיא חברת אחזקות ציבורית שהייתה פעם מסוף מטענים והיום יש לה עוד עשר חברות בנות בתחום התעופה והלוגיסטיקה, החל משרותי קרקע בנמל התעופה, טיפול במטוסים ובצוותי V.I.P. "כל מטען שמגיע ארצה דרך האוויר עובר דרך אחד משני מסופי מטען בנמל התעופה. ממ"ן הוא המסוף הגדול ביותר. בשנים האחרונות יש גידול קבוע במטענים המגיעים מחו"ל. מטען הקניות של הציבור גם אם באמצעות דואר ישראל נפרק כמו כל המטענים במסופי המטען".

לרונן אין פייסבוק, היא לא משתפת ולא נחשפת יותר מדי "אשראי וטוב לי", היא אומרת.

חלק מהרווחים של אל"ה עוברים לחינוך

"תאגיד אל"ה, בבעלות חברות המשקאות, עוסק מאז שנת 2001 באיסוף ומיחזור מיכלי פיקדון ומיכלים משפחתיים ופועל ללא מטרות רווח. כיום מפוזרות ברחבי הארץ כ-24 אלף מיחזוריות לבקבוקים. אל"ה מעסיקה 130 עובדים בשני מפעלי עיבוד באשדוד ובקריית אתא, בתחנות עירוניות ובהנהלה. מחזור ההכנסות של תאגיד המיחזור מוערך בכ-300 מיליון שקל בשנה. אם נשאר עודף בתקציב, אזי הוא מופנה להגברת פעילות החינוך וההסברה".

האם יש בך מחשבות ללכת שוב לפוליטיקה?

"לא ולא. אני רואה מה שקורה עכשיו במערכת הבחירות. מערכת שמוציאה את הרפש החוצה. אני את שלי עשיתי ואני שמחה מאד לראות צעירים שהולכים לפוליטיקה כי לדעתי זו שליחות".

חינוך למיחזור. רונן והנכדים
חינוך למיחזור. רונן והנכדים

מה את עושה בזמנך הפנוי?

"זמן פנוי אני תמיד מייצרת לעצמי. אני סבתא בסופי שבוע, אני עושה ספורט כבר הרבה שנים עם קבוצת בנות בקיבוץ המעפיל והמאמנת דין סער. אנחנו נשים בנות 20-60 שרוקדות סטפס דאנס שזה ריקוד אירובי".

 

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות