מרינה בנתניה: אסון או זריקת עידוד

המחסור במקומות עגינה הוביל לתוכנית מתאר ארצית עבור חמש מעגנות לאורך החופים. אחת מהן מתוכננת בחוף המזבלה עם 700 מקומות עגינה. החברה להגנת הטבע מתנגדת: "המרינה תצמצם את שטחי החוף ותפגע באוכלוסיית הצבים ושמורות הטבע. החלופה: מרינה קטנה בחוף האמפי". האדריכלים רואים במרינה ברכה כלכלית לתיירות ולחיזוק היבשתי בדמות ברצלונה, הפתרון: מרינה בקרבת מרכז העיר. היאכטונרים והעירייה מעדיפים את אזור המזבלה, מעודדים את החינוך הימי ורואים במרינה אטרקציה. התושבים מוזמנים להביע דעה

מנהל התכנון הארצי מקדם בימים אלה במרץ את תמ"א 13/ב/3 תוכנית מתאר ארצית למעגנות לחופי הים התיכון. אחת המרינות לכ- 700 מקומות עגינה תוקם בחוף המזבלה בנת 620. התוכנית אמורה להגיע בתאריך 21.2 לשיתוף הציבור ותושבי נתניה מוזמנים לבוא ולהביע דעתם.

המעגנה בנתניה היא אחת מחמש מעגנות חדשות שיוקמו לחופי הארץ. החברה להגנת הטבע מתנגדת לתוכנית: "החופים הם משאב ציבורי, צריכים לתת מענה לשימוש כלל הציבור כמו מבנים קטנים לחינוך, לספורט ימי, ושימוש במתקנים קיימים ואת החופים להשאיר חופשיים לציבור. המאבק הציבורי נגד הקמת המרינה בנתניה, כפי שהיא מתוכננת, צריך להתחיל עכשיו. צריך לעצור את התוכנית הקטלנית", אמר משה פרלמוטר, רכז שמירת טבע ותכנון באזור המרכז של החברה להגנת הטבע. משה הציג את התוכנית בפגישה שיזמה החברה להגנת הטבע לקהילת נתניה וחדרה השבוע במלון גליל.

לדבריו, המרינות הקיימות בארץ פוגעות קשה בסביבה החופית. "הבעיה במרינות חדשות שהן באות על חשבון החופים הפתוחים. מרינה תופסת קילומטר חוף. המרינות משרתות קבוצה מצומצמת של אנשים לעומת חופי רחצה שמשמשים את כל הקהל. המרינות פוגעות בהסעת החול החופי ולכן מצמצמת את שטחי החוף מצפון ומדרום להן. בנתניה יש פגיעה מובהקת כי זרם החול מגיע מצפון. כמו כן, קיימת סכנה לקיומה של אוכלוסיית הצבים הרכים ושל ערכי טבע נוספים. העירייה מתכננת בנייתם של 11 שוברי גלים עד לחוף הארגמן כדי לעצור חול, אבל דרומה מחוף ארגמן לא יהיה פתרון והבליה בדרום תימשך. מרינה זה שובר גלים באורך 500 מטר והוא משפיע על 2.5 ק"מ חוף שילך ויהיה צר בכיוון דרום. ברור לנו שצריך לתת מענה לחינוך הימי ולספורט הימי וזה ייתכן במבנים ימיים קטנים".

החברה להגנת הטבע אף העלתה הצעה חלופית להקמת מרינה קטנה בחוף האמפי מצפון לחוף קונטיקי. "מרינה בגודל של 200 מטר, שלא תהיה לה השפעה על הסעת החול מצד אחד ומאידך היא נותנת מענה לצרכים הציבוריים, אבל לא פוגעת בחוף לשנים".

מרינה בנתניה הייתה מתוכננת בעבר בצמוד לעיר ימים, אך היה ברור שההתנגדות לתוכנית המרינה הייתה מעכבת את הקמת עיר ימים. "בחודשים האחרונים זה הבשיל ומנהל התכנון הארצי מקדם את התמ"א ומציג חלופות של פיתוח מרינות כאשר נקודת המוצא של המנהל היא הביקושים הגוברים למקומות עגינה. על פי מנהל התכנון, בישראל של 2040 יידרשו 10 אלפים מקומות עגינה כשהיום יש רק 3000 מקומות.

צבי הים בסכנה

נראה שאת כלל הציבור בנתניה הקמתה של מרינה מעניינת כקליפת השום. במפגש ציבור שהתקיים השבוע במלון גליל, אותו יזמה החברה להגנת הטבע קהילת חדרה נתניה, נראו מעט מאד נתנייתים. בין הנוכחים המעטים, כשלושים איש, נכחה חברת מועצת העיר ציפי קפל, האדריכל יעקב גיל עד, עופרה גל, הדר ליבק, אלן רוז ועוד בלטו מספר תושבי עיר ימים ורמת פולג.

האדריכל יעקב גיל עד מעיר ימים, מתכנן מזה 20 שנה מבנים לתעסוקה ומפעלים באזור התעשייה פולג ומעורב בייזום, בהבאת חברות חדשות ובבנייה: בית א.ד.ר של דלק. קמפוס אלביט, מתחם עוגן נדל״ן, בית אריאל, סיטקו, אלכס אוריג׳ינל, טמפו ועוד: "במשך שנות פעילותי בעיר נחשפתי לעיר נפלאה בעלת חוף ים מדהים, שמורות טבע ופוטנציאל תכנוני שאין כדוגמתו בארץ. מימשתי את חלומי ועברתי לפני שנה מהרצליה לגור בעיר ימים מול שמורת האירוסים. לפי מיטב ידיעתי, מרינה המיועדת למאות סירות תגזול לפחות 1000 מטר מהחוף ותפלוש כ- 500 מ׳ אל תוך הים ותגרום להרס החופים הן צפונית והן דרומית לה, עקב שינוי משטר איסוף החול שמגיע מהנילוס. הגעת החול כבר התמעטה עקב שקיעתו באגם נאצר, בשילוב סערות החורף יש נגיסה מתמדת במצוקים וכך רצועת החוף מצטמצמת ופוגעת בתנועת בעלי חיים והטלה של צבי ים. ההקמה במיקום זה תגרום להרס החופים ופגיעה בשמורות. פרנסי העיר ואנשים פרטיים עמלו שנים לשמר את הטבע, לצמצם בינוי מיותר ומפגעים ועל כך יישר כח. אינני מתנגד להקמת מרינה. להיפך, לדעתי בנתניה עם חוף של 11 ק״מ בדומה לתל אביב או ברצלונה יש מקום למרינה. התוכנית הארצית להקמת מספר מרינות עקב המצוקה במעגנות מציעה מספר מיקומים לאורך החופים ולא תפסח על נתניה. ההכתבה של המיקום ואפיון הפרוגרמה ושימושי הקרקע נדרשת מפרנסי העיר ובשילוב רצון התושבים. ללא הכוונה של העיר תאושר התוכנית סטוטורית ע״י מינהל התכנון הארצי ונעמוד לפני שוקת שבורה.

"מרינה, בתכנון נכון, הינה חלק בלתי נפרד, מעיר עם חוף ים. מעבר לעמדות לסירות אמורה המרינה לכלול שטחי איכות לתושבים, שטחים לפעילות ספורט ים, מועדון ספורט לתחרויות שיט בינלאומיות, מוזיאון ימי, מרחצאות, שטחי מסעדות ובתי קפה משולבים במלונות ואולמות כנסים. מרינה איכותית תהיה אבן שואבת לשייטים זרים שיגיעו לארץ לשהות בנתניה בנוסף לתיירות משפחתית הקיימת היום. מרינה איכותית הינה אחד ממקורות ההכנסה של העיר, תוספת  תעסוקה וקידום תשתיות ושירותים באזור. לדעתי, נידרש לחפש מיקום בקרבת מרכז העיר, המשך רחוב הרצל וככר העצמאות. אזור המשווע להתפתחות מחודשת שתוספת של אטרקציה ימית תחזק ותגרום ליזמים נוספים להשקיע בפיתוח מואץ של רבי קומות למגורים, מלונאות ומסחר איכותי. דוגמאות רבות קיימות בעולם לכך שפיתוח אורבני נכון של מרינות גרם לחיזוק ופיתוח משמעותי של העורף היבשתי. הדוגמא המובילה היא העיר ברצלונה ששינוי אסטרטגי מהותי העלה אותה על מפת התיירות העולמית".

שילובים אורבניים מתאימים

בנו של יעקב, האדריכל לידור גילעד, שותף היום במשרד אדריכלים ומהנדסים בשוויץ והיה במשך חמש שנים שותף מלא במשרד אדריכלות פרטי יחד אדריכל העיר ברצלונה Proff.J.Acebillo   הנחשב לאחד מהאדריכלים המובילים בעולם בתכנון עיר. לידור זכה ביחד איתו בתחרות הבינלאומית לתכנון המסטרפלאן של העיר BAR במונטנגרו הכוללת מרינה גדולה ואיכותית.

יעקב: "ביוזמתנו הבאנו לנתניה בשנת 2011 את אדריכל העיר של ברצלונה. האדריכל התלהב מהפוטנציאל של העיר, החופים והטיילות. בפגישה עם ראש העירייה מרים פיירברג-איכר פרט האדריכל של ברצלונה את האסטרטגיה של יכולת העיר להשתדרג בהקמת מלונאות נכונה, מרכזי כנסים, מתקני ספורט אולימפיים ומרינה. התיירות הים תיכונית מתעוררת ומחפשת שילובים אורבניים מתאימים. נתניה מאוד מתאימה לכך. הרשות המקומית נדרשת להוביל את מהלך התכנון של פיתוח מרינה, לגייס את המומחים לכך בכדי להוביל פתרון נכון שימזער את הפגיעה בטבע הקיים, ייצר פתרונות אקולוגיים נכונים, ישמש את התושבים, יעשיר את חייהם, ימקסם הכנסה לעיר ויקדם את העיר למקום הראוי לה".

לעניין הפגיעה בסביבה החופית, מספר גיל עד, כי בחוף בת גלים חיפה תוכננה מרינה גרנדיוזית בפלישה לעומק הים הכוללת בינוי רב שנפסלה במועצה הארצית לתכנון ובניה: "אדריכל העיר ברצלונה ובני לידור הוזמנו על ידי החברה הכלכלית חיפה והציעו חלופה שכמעט אינה פולשת לים, שומרת על ערכי טבע והייחודיות של מפגש הר עם ים".

מעיריית נתניה נמסר כי: "לנתניה יש 9 חופי רחצה מוכרזים ועל פי תוכניות עתידיות, צפויים להיות לנתניה 11 חופי רחצה מוכרזים. מלבדם יהיו עוד 4 ק"מ של חוף טבעי .מרינה צריכה ירידה לים והירידה היותר נוחה לים תהיה בחזית הים הדרומית לאחר פינוי אתר האשפה. המרינה תשמש לצרכי תיירות פנים וחוץ, כאשר בעלי יאכטות מהארץ ומחו"ל יוכלו לעגון בה. מרכיב קריטי בה יהיה לספורט הימי ולחינוך ימי לבני הנוער של נתניה. חשוב לזכור כי מרינה הינה עוגן כלכלי ותיירותי חשוב, כך שמרינה בנתניה תסייע לחזק את העיר ולמצב אותה כעיר תיירות מובילה."

היאכטה עוגנת היום ביוון

אבישי יזרעאלי מרמת פולג משיט יאכטות כבר שלושים שנה. היום הוא בעליה של יאכטה באורך 14 מטר אותה קנה עם חברו, רמי גוברניק, מי שהיה דובר עיריית נתניה. יזרעאלי לא מחזיק את היאכטה שלו בארץ. עכשיו היא עוגנת ביוון.

"אני לא מחזיק אותה כאן משתי סיבות: עלויות העגינה כאן גבוהות ואין כאן אטרקציות לאן להפליג. לפני שנתיים עגנתי בהרצליה עם סירה של 12 מטר ושילמתי 3000 שקלים לחודש בלי מים וחשמל. כמו כן, כשחותמים הסכם עגינה בהרצליה מתחייבים שהיאכטה לא תשמש למגורי קבע וזאת מאחר והיו אנשים שקנו גרוטאות והיה להם זול יותר לגור בהן מאשר בדירה. במרינה ביוון ליד אתונה אני משלם 300 יורו לחודש כולל מים וחשמל ואפשר לישון ביאכטה. אני משיט את היאכטה לחופי יוון, קרואטיה ובשנה הנוכחית נעשה זאת באיטליה. אני חושב שהקמתה של מרינה בנתניה זה מבורך והיא תעשה טוב לתיירות ולעיר עצמה כי מרינה היא אטרקציה".

האם מרינה תביא תיירות לנתניה?

"אני חושב שלא. לנתניה יגיעו פחות יאכטונרים מחו"ל כי ישראל משמשת רק כתחנת ביניים למי שרוצה להפליג מאירופה לאפריקה דרך תעלת סואץ. מי שכן עוגן במרינה הם ישראלים שקונים יאכטה לכיף, כדי לצאת להפלגה קצרה של כמה שעות ולעשות חגיגה על הסירה בלב ים. יש כאלה שמפליגים בפסח ובשבועות לקפריסין הלוך ושוב. אבל מרינה מושכת גם תיירות פנים כמקום בילוי של מסעדות ופאבים".

מה דעתך על המיקום המוצע של המרינה ועל החלופה בחוף הרצל?

"בעשר השנים האחרונות מרכז העיר זורם דרומה. בתי המלון החדשים נבנו בדרום, שכונות חדשות נבנו בדרום ומרכז התיירות עובר דרומה. כך שהמיקום המוצע בחוף המזבלה בחזית הדרומית הוא המתאים ביותר. מה גם שהנגישות אליו תהיה נוחה, כניסה ויציאה של תחבורה תהיה נוחה. כאשר חושבים על החלופה בחוף הרצל צריך לחשוב על הנגישות לתחבורה וחניה. היציאה והכניסה מהרחובות המקבילים לים בלתי אפשרית וגם חניה אין שם. כלומר מרינה בהרצל לא נגישה בכלל ואם יעשו אותה שם זו תהיה בכייה לדורות".

ומה דעתך על גודל המרינה? דיברו בהתחלה על 1000 מקומות עגינה וירדו ל-700 אולי כדי לא להבהיל את הציבור.

"לדעתי זה כבר לא משנה אם בונים מעגנה ל-200 או ל-700 מקומות עגינה. הגידול של הביקוש למקומות עגינה הוא עצום ומה שיקרה הוא שאנשים יחכרו מיד את כל מקומות העגינה שיבנו. המצב היום הוא שיש מצוקת עגינה גדולה בארץ, ולכן, עדיף לעשות מרינה גדולה עם 1000 מקומות עגינה. בקשר להצטמצמות של החוף בגלל עצירת החולות, אני יודע שמאז שהקימו את סכר אסואן החול ממצרים הפסיק להגיע לכאן".

בחברה להגנת הטבע דואגים לחינוך הימי ואומרים שצריך לתת להם פתרון במרינה.

"החינוך הימי חשוב לילדים ולנוער. אני רואה במרינה של הרצליה שבכל בתי הספר בעיר עושים פעילות ימית מהבוקר ועד הערב, באים להפלגות ולשעורי ימאות וזה נפלא וזה יכול לקרות גם בנתניה".

למה לתת חוף לאנשים עשירים? בעלי יאכטות בודדים?

"זה לא נכון. היום כבר לא קיימת ההבחנה הזאת. מי שקונים יאכטות הם בני מעמד הביניים. יאכטה בת 10 שנים עולה 70 אלף יורו. משנה לשנה יותר אנשים גילו את השיט, יותר אנשים לומדים ומוציאים רישיון משיט ולא צריך להיות עשיר כדי להתחלק עם 20 חבר'ה בבעלות על יאכטה".

האם תעגון במרינה בנתניה?  

עו"ד רונן קצף, 56, אב לשלושה, הוסמך לאחרונה כמשיט. בשלוש השנים האחרונות, במסגרת מועדון היאכטות "סי גל" במרינה הרצליה, הוא יוצא להפלגות בחופי הארץ וביוני השנה מתכונן להפלגה הבינלאומית הראשונה שלו עם רישיון משיט לאיי יוון.

האם אתה מתכוון לקנות יאכטה והיא תעגון במרינה של נתניה כשזו תיבנה?

"בהחלט כן ואנחנו מדברים על התארגנות של מספר חברים לקנות במשותף יאכטה. כי מעבר למחירה של היאכטה האחזקה שלה יקרה מאד וזה כולל בעיקר את ההוצאות על שכירת מקום העגינה. לפי מספר ההפלגות שלי בשנה לא מוצדק להחזיק לבד יאכטה ולכן רבים נוהגים לקנות אותה בשותפות. כשתהיה מרינה אשקול זאת אך בפירוש זו תהיה הבחירה הראשונה שלי".

מה דעתך על המיקום המוצע והפגיעה של המרינה בערכי הטבע?

"המיקום המוצע הוא טוב. הוא רחוק מחופי רחצה מוכרזים. לגבי הפגיעה בסביבה החופית, להבנתי על פי מרינה הרצליה ניתן לראות שאין פגיעה. אם התכנון יהיה חכם, תוך הידברות עם הגורמים הסביבתיים ופגיעה אקולוגית סביבתית מזערית ככל האפשר, העיר נתניה תצא זוכה".

מה תתרום מרינה לעיר?

"לנתניה יש פוטנציאל תיירותי עצום שאיננו מנוצל. למרינה יש סיכוי טוב לפעילות עסקית ותיירותית כפי שזה קורה בהרצליה. רואים שסמוך למרינה הוקמו בתי מלון מפוארים, המרינה מושכת הן תיירות פנים והן יאכטונרים מהארץ שיכולים לשכור בה יאכטה להפלגת חופים בארץ. גם תיירים שוכרים יאכטות להפלגה לאורך החוף ויורדים לתייר בעכו ובאשקלון למשל. למרינה יש סיכוי טוב להפריח את נתניה ולהזרים דם חדש לכלכלה בעיר".

כל הצילומים פרטיים