fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

מכללת אלקטריק נדרשה לפנות את המבנה בו היא שוכנת

בית המשפט פסק כי ההסכם שנחתם ב-2008 בין חיים אביטן למכללה אינו תקף, ועל המכללה, השוכנת בנכס עירוני הסמוך לבית החולים הלל יפה, לפנותו תוך 30 יום
מכללת אלקטריק. צילום: גוגל מפות
מכללת אלקטריק. צילום: גוגל מפות

בית משפט השלום בחדרה פסק השבוע לטובת עיריית חדרה בתביעתה נגד מכללת אלקטריק וקבע כי על המכללה להתפנות מן השטח, שהנו נכס עירוני, בתוך 30 יום. כמו כן, קבע כי המכללה תחויב בהוצאות המשפט של עיריית חדרה בסך 80 אלף שקלים.

מזה למעלה מעשר שנים שמכללת אלקטריק מאכלסת נכס עירוני הנמצא מול המרכז הרפואי הלל יפה, מתוקף הסכם שנחתם ב-2008 בין ראש העירייה דאז, חיים אביטן ומנהל מכללת אלקטריק שלום מסיקה. בית המשפט פסק כי ההסכם חסר תוקף חוקיו והעניק למכללה 30 ימים לפנות את הנכס.

בקביעתו את מועד הפינוי, התייחס השופט יעקב גולדברג להימשכות ההליך המשפטי, קבע כי המכללה הערימה קשיים על ניהול הדיון, ולכן, למרות פתיחתה הצפויה של שנת הלימודים, הורה על פינוי הנכס במהירות.

בהסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 2008, סוכם כי המכללה, ששכרה לפני כן שטח במתחם הישיבה הסמוכה לנכס העירוני, תעתיק את כיתותיה ואת מעבדת הלימוד, כשעלות ההעתקה תהיה על חשבונה. כחלק מאותו ההסכם, נקבע כי המכללה אף תאפשר ללומדים בבית הספר שבישיבה להשתמש במעבדת המכללה. מנגד, המכללה לא תשלם לעירייה דמי שכירות או תשלומים נוספים על השימוש בנכס.

עוד צוין בהסכם, כי לאחר עשר שנים יוכלו הצדדים להאריך את תקופת השכירות בחמש שנים, בהן תוכל עיריית חדרה להתחיל ולגבות מהמכללה דמי שכירות.

לפי פסק הדין, בשנת 2014, כשנה לאחר כניסתו של צביקה גנדלמן לתפקידו כראש עיריית חדרה, דרשה העירייה להוציא את המכללה מהנכס. המכללה הציגה את הסכם השכירות מ-2008. העירייה טענה כי המסמך, שלא היה ברשותה עותק ממנו, אינו חוקי, משום שלא ניתן להקצות שטח עירוני ללא מכרז וללא קבלת אישור מועצת העיר ומשרד הפנים. העירייה פנתה למכללה בדרישה חוזרת לפינוי השטח והתראה בטרם נקיטת הליכים.

ב-2015, כדי להימנע מהליך משפטי, ביקשה העירייה מהמכללה להתחייב על פינוי המקום ב-2018, בתום 10 שנים לחתימת ההסכם ובתום מועד השכירות. אך המכללה הודיעה לעירייה כי ההסכם שנחתם "מקנה לה גם אופציה להארכת השכירות בחמש שנים נוספות מעבר לעשר שנות השכירות הנטענת וכי זכותה של המכללה להישאר בנכס עד שנת 2023", כך בפסק הדין.

בפסק דינו ציין השופט יעקב גולדברג כי ההסכם שנחתם ב-2008 הוא לכל היותר הצהרת כוונות שאין לה כשלעצמה תוקף הסכמי. בפסק הדין צוין כי המכללה והעומד בראשה "לא היו צדדים חלשים אשר נרמסו תחת מכבש לחצים שהעירייה הפעילה עליהם כביכול", כשבית המשפט, מתייחס לטענות המכללה בנוגע להחלטה על העתקת מבני המכללה לנכס העירוני. כמו כן צוין כי מנהל המכללה שלום מסיקה היה שותף לגיבוש ההסכם ושם את יהבו על מסמך זה במקום על הסכם שכירות מסודר.

בית המשפט לא חסך בביקורת כלפי התנהלות העירייה בעת חתימת ההסכם ב-2008. כפי שצוין בפסק הדין, חיים אביטן גיבה בעדותו את גרסת המכללה בעניין פינוי מתחם הישיבה והעתקת המכללה לשטח של העירייה ובעדותו הסביר כי סבר שהמסמך הגיע אליו לאחר שעבר את משוכת הלשכה המשפטית וכי הוא עומד בהוראות החוק ולו נותר רק "לברך על המוגמר".

השופט גולדברג, קבע כי עדותו של אביטן הייתה "חמקנית ומגמתית ולא אוכל לתת בה אמון (…) היא מהווה, במקרה הטוב עצימת עיניים שאין לקבלה מאת נושא משרה כה בכירה".

את המכללה ייצג עו"ד דניאל דן גור. מהמכללה ומעו"ד דן גור לא נתקבלה תגובה עד ירידת הגליון לדפוס.

 

 

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות