fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

מורה לחיים

כיצד הפך יורם קוהן מתלמיד מבריזן לקצין בכיר במיל' ואקדמאי שהקים מרכז למידה יישומית ופיתח תוכנית חינוכית ייחודית?
ילדים רוצים ללמוד מתוך מוטיבציה והנאה. יורם קוהן
ילדים רוצים ללמוד מתוך מוטיבציה והנאה. יורם קוהן

הוא שירת בצה"ל במשך 25 שנה בתפקידים בכירים ופרש בדרגת סגן אלוף, עם פרישתו הקים את "המעבדה למשחקי אסטרטגיה" ועם שני תארים אקדמיים עשה הסבה מקצועית להוראה והחל לעבוד כמחנך כיתה בחטיבת ביניים ברמת גן. לפני כשש שנים פיתח תכנית חינוכית ייחודית שמיושמת בבתי ספר שונים ברחבי הארץ והגיעה לאחרונה גם לבית הספר תיכון חדרה. יורם קוהן מספר על הדרך שעשה, מהתלמיד המשתמט שלא אהב את בית הספר לדמות חינוכית מעוררת השראה.

קוהן, 57, אב לשניים וכיום תושב הרצליה, מספר שסיים את לימודיו בבית הספר ארלוזורוב בחדרה כמו כל ילד רגיל. אך כתלמיד בתיכון אורט נתניה, הדבר האחרון שעניין אותו היו הלימודים, והוא סיים את לימודיו בבית הספר המקצועי ללא תעודת בגרות. "זה היה מאד מקובל אז, ללמוד בבית ספר מקצועי ולרכוש מקצוע לחיים. אמנם למדתי במסלול של בגרות מלאה, אבל סיימתי את לימודי התיכון ללא בגרות, ברחתי מבית הספר בכל הזדמנות שהייתה לי ואפילו סולקתי מבית הספר לתקופה של כחודש, לאחר שנעדרתי ממנו ברציפות כשלושה חודשים", הוא נזכר.

למוריו של יורם, לא היו ציפיות גדולות ממנו, ובהתאם גם ציפיותיו מעצמו היו נמוכות. כיום, כשהוא מדבר על כך, הוא מסביר שחוויה שלילית של תלמידים בבית הספר לרוב משפיעה עליהם עמוקות ומגדירה אותם בהמשך דרכם האישית והמקצועית כבוגרים. "מאד לא אהבתי את בית הספר, סיימתי את הלימודים עם תחושת ערך עצמי נמוך מאד, לא האמנתי בעצמי וביכולות שלי. רק בהמשך הדרך הבנתי כמה חשובה דמותו של המורה לעיצוב דרכו של התלמיד. מורה יכול לבנות ילד, אך באותה מידה הוא בקלות יכול גם להרוס אותו".

בעוד ספסל הלימודים קיבל מקום אחרון בסדרי העדיפויות שלו, כדורגל קיבל את המקום הראשון. אביו של יורם, קיצ'י קוהן, היה אז המנג'ר של קבוצת הכדורגל הפועל חדרה, שהייתה אז בשיא פריחתה ויורם, ששיחק בקבוצה, תכנן להמשיך בכך גם בתום הלימודים. "הכדורגל היה חלק מאד גדול מהחיים שלי, הבית שלנו היה בית של כדורגל והקבוצה הייתה מבלה אצלנו דרך קבע. לפני כל משחק השחקנים היו מתאספים אצלנו בסלון והמאמן היה מציג את האסטרטגיה על שולחן הקפה. מסלול החיים שלי היה ידוע מראש, כך חשבתי, התכנית הייתה לסיים את הלימודים, להתגייס לצה"ל ולשרת בקצין העיר חדרה, כך שאוכל להמשיך לשחק בקבוצה ובהמשך, לעבוד עם אבא שלי במוסך".

כשהגיע זמנו של יורם להתגייס לצה"ל, הדברים לא הלכו כמתוכנן. הקצין שהיה אמור "לשלוף" את יורם בלשכת הגיוס ולנתב את דרכו בצה"ל ישירות ללשכת קצין העיר בחדרה, לא היה בנמצא, ויורם החל למעשה באותו יום קריירה צבאית של 25 שנה ומסלול חיים שונה מאד מזה שתוכנן עבורו. הוא מספר שנשלח לשרת בבסיס של חיל השריון, בהמשך הפך לקצין, לחם במלחמת לבנון הראשונה ופיקד על מחלקת שריון במהלכה. "המזל רצה ולא קיבלתי את תפקיד הקל"ב שייחלתי לו ובמקומו עליתי לאוטובוס שהוביל אותי לשירות משמעותי וכיוון אותי למקומות שבאותו שלב אפילו לא חלמתי עליהם".

במהלך שנות ה-80 החל תחום המחשבים להתקדם ותפס תאוצה גם בצבא. יורם, שהיה קצין צעיר, נדבק בקדחת הטכנולוגית. הוא פנה ללימודי טכנאי תעשייה וניהול, שלא דרשו ממנו להשלים את הבגרויות החסרות. בזכות ציוניו הגבוהים, התאפשר לו להתקדם גם ללימודי הנדסאי תעשייה וניהול ואף ללימודי תואר, כאמור ללא תעודת בגרות. אחד מהמרצים הותיר על יורם רושם עמוק והחזיר לו את האמון בעצמו. "המרצה הזה הבין שכדי שנצליח, הוא צריך ראשית להטמיע בנו את תחושת המסוגלות, כשהעיקרון הוא חיזוק חווית ההצלחה. הוא ערך מבחנים רבים, אבל כל מבחן היה קצר מאד והכיל מעט חומר, כך שהסיכוי להצליח בו הוא גבוה. הייתה לזה השפעה משמעותית עליי, כל מבחן שהצלחתי בו, חיזק את התחושה שאני יכול לעשות את זה, ללמוד, להצליח בלימודים ואפילו לאהוב את זה".

"מורה יכול לבנות ילד, ויכול בקלות גם להרוס אותו" יורם קוהן
"מורה יכול לבנות ילד, ויכול בקלות גם להרוס אותו" יורם קוהן

כקצין בדרגת סגן, יורם כבר היה איש משפחה ואחרי כמה שנים אינטנסיביות בהן היה מסור לחלוטין לצה"ל, החל לשקול פרישה. אלא שגם אז התייצב המזל לטובתו: מפקדו שכנע אותו להישאר בצבא והוא עבר לאגף התקשוב. המפקד היה שאול מופז, שבהמשך כיהן כרמטכ"ל, חבר כנסת ושר הביטחון. "שאול ואני התחברנו מהר והפכנו לחברים טובים, כך שבאופן טבעי התייעצתי אתו לגבי הרצון לפרוש. כשהוא שאל אותי מה צריך לקרות כדי שאשאר בצה"ל, הבעתי בפניו את רצוני לעבור לאגף התקשוב כדי שאוכל לעסוק בתחום שמאד עניין אותי, וגם לראשונה לשרת קרוב לבית".

באגף התקשוב יורם היה ראש תחום אבטחת מידע מחשבים של צה"ל ושימש גם כסגן מפקד בית הספר למחשבים, הידוע יותר כממר"ם. בתפקידו האחרון שרת כראש ענף למשחקי אסטרטגיה לדרג הפיקוד הבכיר בצה"ל, שם תכנן וניהל משחקי מלחמה ותפיסות לוחמה עתידניות למטכ"ל. לאחר פרישתו מצה"ל שימש כיועץ אסטרטגי לארגונים שונים, ביניהם משרד ראש הממשלה והמועצה לביטחון לאומי. בד בבד, ייסד את המעבדה למשחקי אסטרטגיה, מתוך חזון להטמיע את שיטת הלימוד הזו גם במגזר העסקי. "במעבדה למשחקי אסטרטגיה אנחנו מסייעים בשיפור ההמשכיות העסקית ובשימור החוסן הארגוני, בהתקדמות לעבר המטרות הרצויות  ובהתנסות עם מצבי משבר", הוא מפרט.

בשנת 2012, כחמש שנים לאחר שייסד את המעבדה למשחקי אסטרטגיה, החליט יורם לעבור הסבה מקצועית להוראה בבית ברל, שם נחשף ל"תוכנית נחשון" לטיפוח נוער. במהלך הלימודים זומן לראיון למשרת מחנך כיתת "נחשון" בבית הספר "ארנון" ברמת גן. יורם, שהגיע ללא ניסיון מעשי בהוראה, התקבל לעבודה כמחנך למנהיגות ומצוינות בזכות הכלים שרכש במסגרת שירותו הצבאי, שהולמים את הגישה הייחודית של התוכנית. בנוסף לתפקידו כמחנך כיתת נחשון, יורם משמש כיום גם מורה למקצועות מדעים, גיאוגרפיה והיסטוריה.

במקביל, תרגם יורם את הידע והניסיון שלו ממשחקי האסטרטגיה ומההוראה להקמת "אינגניו", מרכז ללמידה יישומית המוכר כיום כתוכנית חינוכית חיצונית במשרד החינוך. "עיצבתי ופיתחתי תהליך פדגוגי המתבסס על משחק, חוויה, התנסות, סמכות, אחריות אישית ושיתוף פעולה. אני מאמין כי כל הילדים מוכשרים ומצוינים וזה הקו המנחה שמוביל אותי", מספר יורם על הפרויקט.

ליורם חבר יוצא נוסף ממערכת הביטחון, איתי לוין, שותף וסמנכ"ל פיתוח עסקי במעבדה למשחקי אסטרטגיה ואינגניו ומומחה בעל שם עולמי בתחום סימולציית משחקים. התהליך הפדגוגי שפיתחו יורם ואיתי יושם בעשרות חטיבות ביניים ברחבי הארץ והוכתר כהצלחה מסחררת. "כל ילד בכיתה א' מסתובב עם סמארטפון ושולט באינטרנט ובכל המידע הקיים בו. מערכת החינוך צריכה לאתגר את הילדים כיום בדברים חדשניים ולהעביר להם יותר סמכות ואחריות לימודית. התהליך הפדגוגי שפיתחנו באינגניו כולל עבודת חקר מבוקרת ועצמאית שעורכים התלמידים ומגיע לשיאו במשחק במציאות מדומה, בזמן אמת ובשימוש במערכת סימולציה ממוחשבת. במהלך המשחק התלמידים מתנסים בתרחישים שונים, כאשר הם עצמם משחקים דמויות או מייצגים גופים בתוך עולם תוכן של דילמה שנבחרה למשחק ולעבודת החקר שנערכה לפני המשחק. התהליך מקנה תרגול תהליכי חשיבה שונים ומאפשר לילדים להתמודד עם סוגיות מהותיות וערכיות בצורה אפקטיבית".

עם שותפו איתי לוין
עם שותפו איתי לוין

לאחרונה השתתפה בתוכנית הלימודית של "אינגניו" גם כיתה ח' 4 דיפלומטיה מחטיבת הביניים תיכון חדרה. התוכנית עסקה בנושא "מהפיכת הבינה המלאכותית" ובסופה התקיים אירוע שיא בו שיחקו התלמידים את משחק הסימולציה "בינה ודעת" מול משפחותיהם. "אפשר לומר שזהו סוג של סגירת מעגל עבורי. נולדתי וגדלתי בעיר, לכן היה לי מאד חשוב להגיע עם התכנית לבתי הספר בחדרה", אומר יורם.

רויטל מינגרסקי, מנהלת החטיבה בתיכון חדרה: "התלמידים רכשו כלים לניהול משא ומתן, גישור ופתרון בעיות בדרך יצירתית. התלמידים למדו על עצמם ועל כישוריהם, ומעידים על תחושת המסוגלות שהתפתחה אצלם. מחנכת הכיתה גלי פלאייר והתלמידים משתפים בתחושת הגיבוש הכיתתי אשר הגיעה לשיאה בערב הייחודי בשיתוף ההורים".

סגר מעגל עם תוכנית הלימודים בתיכון חדרה. מתוך הפרויקט בבית הספר
סגר מעגל עם תוכנית הלימודים בתיכון חדרה. מתוך הפרויקט בבית הספר

ובמבט לעתיד, החזון של המורה מעורר ההשראה הוא שכל בתי הספר בארץ יאפשרו לתלמידיו לשחק במגרש של הגדולים. "המשוב החשוב ביותר בעיניי הוא זה של התלמידים שעברו את התוכנית, ודרכם אני מבין את חשיבות התהליך. מעבר לרשמיהם החיוביים של התלמידים, גם הוריהם מספרים על המחויבות שלהם לתהליך ועל הרצון שהם מפתחים ללמידה מתוך הנאה ומוטיבציה ולא כדי להשיג ציון טוב. לקראת משחק הסימולציה הילדים מבינים כי ידע משול לכוח וכדי לנצח במשחק עליהם להיות מעורבים בתהליך, לעסוק באיסוף נתונים, מחקר וניסוי וניהול משא ומתן, תוך הקפדה על חשיבה ביקורתית. באמצעות התהליך, שאורך כמה חודשים, ילדים רוצים ללמוד מתוך הנאה ומוטיבציה, הם גם מפתחים בטחון עצמי וחווית הצלחה, מאמינים ביכולותיהם האישיות ולומדים לשתף פעולה עם חבריהם כמו שידרשו לכך בחיים האמתיים".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות