מתי חי נולד וגדל במושב חיבת ציון. הסיר את הכיפה אחרי השירות הצבאי, אבל בחר להמשיך ולגור במושב. בו מתגוררים דתיים וחילונים. למד לתואר ראשון ושני בידיעת הארץ, ושימש ראש מדור ידיעת הארץ בצה"ל. היה שותף להקמת המכינות הקדם צבאיות החילוניות למנהיגות ובנוסף, הקים וניהל את כפר הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה. בנוסף, היה שותף בהקמת המכינות להורים, 'לשתף עצמינו'. כיום הוא מרצה על יהדות כתרבות, במסגרות שונות. מתי חי, 66, נשוי פעמיים ואב לשישה, עושה סיכום ביניים.
"אחרי רצח רבין בכיתי ימים שלמים", הוא אומר. "וחשבתי לעצמי: איך אני יכול לעזור בתיקון הסיטואציה הנוראה הזאת".
פגישה מפתיעה עם יצחק רבין
הפעם הראשונה בה פגש מתי חי ביצחק רבין, הייתה אי שם בשנת 1974. הוא סיים אז את קורס של קציני חי"ר, קצין צעיר וציוני. חובש כיפה. יצחק רבין, נכח בטקס. "רבין היה האישיות המרכזית בטקס הזה", הוא מספר. "והוא עבר במקרה לידי. ושאל אותי מנין אני. עניתי לו, שאני מהמושב חיבת ציון. ויצחק רבין המשיך הלאה. אבל כעבור חודש, כשהייתי מ"מ צעיר במחנה 80, אמרו לי פתאום להגיע ללשכת המג"ד. הגעתי, וחיכה לי שם הנהג של רבין. הוא אמר לי: 'באתי לקחת אותך ללשכה של רבין'.
ואיך הגבת?
"בהתחלה, חשבתי שעובדים עלי. כי בכל זאת, מדובר בראש ממשלה. ואני רק קצין צעיר. אחר כך, הייתי פשוט בשוק. ונסענו. הגענו לקריה, ובהתחלה נאמר לי: 'יהיו לכם 20 דקות'. ואז נכנס יצחק רבין עצמו ללשכה.
על מה דברתם?
"השאלה הראשונה שרבין שאל, בצחוק כמובן, הייתה האם אני זוכר אותו. אחר כך, הוא רצה לדעת על היישוב שבו אני גר ועל הדו קיום בין חילונים לדתיים. ישבנו יחד כמעט שעה. ישנם כמובן, והיו גם אז, ישובים מעורבים נוספים כאלה. כמו נטף, כפר אדומים ואלון. הוא רצה לדעת, איך זה עובד".
מעניין, במיוחד לאור הקונטקסט של הרצח, שהיה על ידי
"מסתבר שלא כל מי שחובש כיפה הוא ירא שמיים. אני מכיר לא מעט כאלה".
"הרגשתי חיבור אישי בינינו"
הפעם השנייה בה נפגש מתי חי עם יצחק רבין הייתה מספר שנים אחר כך. כששימש חי קצין החינוך של פיקוד הנח"ל. שמעון שבס, מנהל לשכתו של רבין דאז, הוא זה שחיבר ביניהם.
"ושוב נפגשנו בלשכה בתל אביב", הוא משחזר, "כי רבין רצה להיות מעורב בהקמת גרעיני הנח"ל ליזמות עסקית".
מהם גרעיני הנח"ל הללו?
"מדובר בגרעיני נח"ל שהוקמו בפריפריה, שרבין היה מעורב בהם באופן אישי. הם נועדו לחזק את הצעירים באזורי העדיפות הלאומית, שנקבעו על ידו. נפגשנו בשל המעורבות שלו במיזם הזה".
ומתי נפגשת עם יצחק רבין בפעם האחרונה?
"לצערי, זה היה בעצרת שבה נרצח. הגעתי אליה עם שני ילדי הגדולים, שהיו אז בני ארבע ושש. אחרי העצרת, אני זוכר את עצמי נוהג ובוכה. למעשה, בכיתי ימים שלמים. כי ראיתי איזה בנאדם הוא היה. ומעבר לעובדה שרבין נרצח, גם הרגשתי חיבור אישי בינינו. וחשבתי לעצמי: איך זה קרה לנו"?
הקמת המכינות הקדם צבאיות החילוניות
בעקבות רצח יצחק רבין, חיפש מתי חי דרך. שבה יוכל, ולו במעט, לעשות תיקון. ולשנות במשהו את החברה הישראלית. וכך הגה ויזם את הקמת המכינות הקדם צבאיות החילוניות.
"באותם ימים שלאחר הרצח", הוא מספר, "יצא לי לפגוש את אלעזר שטרן. שהיה אז מפקד בה"ד 1. הוא צעיר ממני בשנתיים-שלוש, ושמרנו על קשר כל השנים. הכרתי אותו עוד קודם, כשהייתי חובש כיפה, בתנועת בני עקיבא. שטרן סיפר לי, שהוא פיקד על טקס סיום של קורס קצינים. ו-50 אחוז מתוך אלה שעמדו על מגרש המסדרים, היו דתיים. נתח גדול הרבה יותר, מאשר אחוז הדתיים באוכלוסיה. ואז הבנתי, וגם אמרתי לו, שהגורם לאחוז הקצינים חובשי הכיפות הגבוה הזה, הוא המכינות הקדם צבאיות. המקנות להם ערכים של אהבת הארץ. וחשבתי לעצמי: אז למה בעצם, שרק לדתיים תהיה הפרבילגיה הזאת"?
וכיצד פעלת על מנת להקים את המכינות החילוניות?
"נפגשתי עם מי שהקים את המכינה הקדם צבאית בעלי, הרב אלי סדן. הלכתי לשמוע ממנו, כיצד עושים זאת. בנוסף, נפגשתי גם עם פונקציות שונות בצה"ל. כגון ראש חטיבת תכנון וכוח אדם, וראש אכ"א. אותם הכרתי. ושאלתי: מדוע יש מכינות קדם צבאיות רק לדתיים? ראש אכ"א אמר לי: 'תביא לי רשימה של 35 חבר'ה המעוניינים ללמוד במכינה חילונית כזאת, ואאפשר להם את דחיית הגיוס. זה היה בחודש מרס 96'. בחודש אפריל, כבר הבאתי רשימה של 45 מועמדים. וככה זה התחיל".
בתחילה, נפתחה מכינת נחשון. אחריה, נפתחו מכינות נוספות. מתי חי עצמו, הקים גם את מכינת עמי-חי, שפעלה במושב ארגמן שבבקעת הירדן. ולימים עברה למושב כרמים בצפון הנגב. וניהל אותה בין השנים 2001-2007. כיום, לדבריו, פועלות בישראל כ-50 מכינות קדם צבאיות. כ-30 מתוכן, הן מכינות חילוניות ומעורבות.
מכינה להורים ופעילות ציונית
מתי חי, כדרכו, אינו נח לרגע. ועל כך יעיד המיזם האחרון שלו, שהגה ויזם. תוך שיתוף פעולה עם שרון ורדי, תושב זכרון יעקב, המנהל אותו בפועל: אלמ. במיל, מפקד טייסת לשעבר ונספח צה"ל באיטליה. המיזם, הנושא את הכותרת 'לשתף עצמינו', קרם עור וגידים לפני שנה. והכשיר מחזור ראשון של מבוגרים. השבוע, יצא לדרך המחזור השני. המטרה: הקניית ערכים ושיח על סוגיות בוערות בחברה הישראלית, למבוגרים המעוניינים בכך. במהלך שנה אחת ובתדירות של פעם בשבוע, למשך כשלוש שעות. בשני מוקדים: בבית חיל האויר בהרצליה ובמלון עדן אין בזכרון יעקב. השנה, בהתאם למגבלות הקורונה, יתקיימו המפגשים בזום. כ-90 משתתפים יקחו בהם חלק. הנושאים: הסכסוך הישראלי פלשתינאי, החברה הישראלית והחרדים, מבקשי המקלט בישראל ועוד. מי שסיימו את המחזור הראשון לפני שנה, אגב, בקשו ואף קבלו שנת מכינה נוספת. שנפתחה השבוע.
מתי חי: "לצערי, יש לנו מעט מאוד דתיים שלוקחים חלק במפגשים הללו. אני מקווה שיצטרפו עוד. המכינה להורים, פונה לכל מי שהחברה הישראלית מעניינת אותו וחשובה לו. אני רואה בפעילותה חשיבות רבה".
האם הציונות עדיין קיימת היום, ולא רק בקרב המתנחלים?
"בהחלט. ברור לי מאוד שהיא קיימת. כל מי שמקדם את הפעילות כיום, למען חברה יהודית ודמוקרטית, עושה בעיני מעשה ציוני. רצח רבין, גרם להרבה אנשים, להסתכל פנימה. ולשאול האם לא ויתרנו קצת על הציונות הזאת. אנשים רוצים כיום חברה יותר הגונה".
פנינו לאן?
"אני רואה את ההתגייסות של האנשים. בבלפור, בצמתים, בגשרים. יותר מידי שנים הרדימו אותם. והם פתאום קולטים, שאם הם רוצים הנהגה מתפקדת וסולידרית, צריך לחולל שינוי. אז נכון. אי אפשר לשנות את כל העולם בבת אחת. אבל ההתגייסות לשינוי, עוזרת. אני משוכנע בזה. עלינו להגביר את האור".
ולסיום: אתה אופטימי?
"כן. אני אופטימי. אבא שלי, איבד בשואה אישה וארבעה ילדים. ואימא שלי, איבדה בעל ושני ילדים. אני הבן היחיד שלהם. בזמנו, כשהם איבדו את הכל, הם לא העלו בדעתם שליהודים תהיה מדינה. אני ציוני. כי אין לנו אופציה אחרת".
הישארו מעודכנים באתר בלינקר או בפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס
כבר הורדתם את האפליקציה של חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס? האפליקציה החדשה שלנו עכשיו זמינה להורדה בחינם!
להורדה למערכת אנדרואיד לחצו כאן!
לינק הורדה מחנות אפל: לחצו כאן!
