fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

המצפן של חדרה – הפנתרים השחורים חוזרים

קבלו אותם: הפנתרים השחורים של חדרה בגרסה מחודשת. הם אקדמאים, הם חריפים ולא, הם לא נחמדים.
מצפן העדה האתיופית בחדרה | צילום: איילת קדם
מצפן העדה האתיופית בחדרה | צילום: איילת קדם

 

לזמיר ג'גנאו נמאס מהבטחות של פוליטיקאים מקומיים ואחרי שתי מערכות בחירות בהן כיכב בעיקר מאחורי הקלעים,

הוא חבר בימים אלה לשחר אלמו ויחד הקימו השניים את תנועת מצפן. שנכון להיום, עדיין אינה נקראת מפלגה.

"הפסקנו להיות פראיירים וחיות מחמד", הוא אומר, "אנחנו הולכים להילחם. אנחנו צעירים ומשכילים וניקח את העניינים לידיים שלנו".

ג'גנאו, 42, הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר אילן. יש לו עבר צבאי כקצין בגבעתי והווה של ניהול פרויקט מעלות: סיוע עסקי לעולים חדשים ותושבים חוזרים, במחוז חיפה.

הוא אב לשלושה ומתגורר בשכונת יוספטל בעיר. "השאיפה שלי היא לצאת מהשכונה", הוא מגלה, "אבל אין לי אמצעים. אני גר כבר שנים בדירה שכורה".

בביצה המקומית, הוא שוחה כבר מאז 2008. בהתחלה הצטרף לליכוד, אחר כך  לחדווה יחזקאלי ואוהד מרחב.

בשני המקרים, לא הצליח להיכנס למועצת העיר. עכשיו הוא בטוח שזה הולך להיות אחרת.

"במשך כל השנים, היינו צריכים כל הזמן פידבק מהלבנים", הוא אומר. "הגיע הזמן להפסיק עם זה. אנחנו נלך לעירייה מעמדה של כוח.

עד עכשיו, הפוליטיקאים המקומיים רק עשו לנו טובה. התנהגו אלינו כאל נספחים. אנחנו דורשים ייצוג הולם ברשות המקומית. ואני לא מדבר על עובדי ניקיון, אלא על תפקידים משמעותיים".

כמו למשל?

"מנהלי אגפים. ושיפסיקו כבר לקלוט יוצאי אתיופיה לטיפול ביוצאי אתיופיה. זה פאסה.

אנחנו יכולים לתת שירות גם למגזר הכללי. בנוסף, הייתי רוצה לראות את בני העדה לוקחים חלק באירועים עירוניים, ולא רק באירועים המגזריים שלנו".

מחאת העדה האתיופית הולידה חלוציות עירונית חדשה

המחאה של יוצאי אתיופיה, ביולי של השנה שעברה, הולידה את מצפן.

ג'גנאו מודה שכשהגה את השם, לא היה לו מושג שפעם היה זה שמו של ארגון שמאל סוציאליסטי,שפעל אי שם בשנות ה-60-80 של המאה שעברה. אבל הוא מודה ששינוי חברתי  בלי חוכמות, זה שם המשחק.

"הפגנה היא מוצא אחרון, אני מקוה שלא נגיע לזה. אבל יכול להיות שזה יקרה", הוא אומר ולא מפרט.

שחר אלמו, 42, נשוי ואב לשניים גר במרכז העיר ועובד באגף הכספים של משרד הביטחון.

בעברו, היה ממנהלי פרוייקט 'אחרי' במטה הפרויקט בתל אביב. הוא שקט ושקול, אולם דיבורו חד. "אנחנו נהיה תנועה מרכזית בעיר", הוא מבטיח. "יש לנו את הברק בעיניים.

ולי יש את עולם הכספים ועולם החינוך, שמתוכם אוליך את השינוי. אצלינו אין ולא יהיו בכיינות ומסכנות".

בינתיים, עד שיתקרבו הבחירות למועצת העיר, הם מסתובבים בשכונות, ביחד עם ארבעה פעילים נוספים. כשכולם לבושים בחולצות פולו כחולות, עם הלוגו של מצפן. חלוציות עירונית, מהזן החדש שהולידה המחאה.

 

המצפניסטים, מימין לשמאל: דניאל סלומון, אבייאו מוצה, זמיר ג'גנאו, סלמון אלבצ'או ושחר אלמו | צילום: איילת קדם
המצפניסטים, מימין לשמאל: דניאל סלומון, אבייאו מוצה, זמיר ג'גנאו, סלמון אלבצ'או ושחר אלמו | צילום: איילת קדם

 

הפחתת אלימות, הדרכות ומורשת העדה האתיופית

פעילותם העכשווית כוללת  לא מעט מפגשים בין בני הקהילה לבין המשטרה.

ג'גנאו: "אנחנו נותנים הדרכות לצעירים. הם חושבים שהמשטרה נגדם ומחפשת אותם, אנחנו מדברים איתם על מיצוי זכויות מול המשטרה ומסבירים להם את השפה של המשטרה ואת החוק, כדי להפחית מקרים של אלימות".

בנוסף, מקיימים המצפניסטים מפגשים עם בני העדה שהסתבכו בהלוואות בשוק האפור. פרויקטים נוספים, נבנים בעיצומם של ימים אלה.

ויש גם עניינים קהילתיים אחרים, כגון מרכז מורשת. שאמור היה לדברי ג'גנאו לשמש גם מוזיאון ובית תרבות לעדה ומשמש בימים נטולי קורונה, כמרכז אירועים בלבד.

ג'גנאו: "מרכז המורשת נמצא כרגע בידי עיריית חדרה, אנחנו רוצים שיעבור לידי הקהילה ויהיה לנו שם מוזיאון כמו שהבטיחו לנו".

לקראת סיום הראיון מופיע לפגישה גם דני לגסה, 35,  תושב בית אליעזר. הוא צעיר יותר מהאחרים, ויש בו עדיין תמימות חפה מדיפלומטיות.

"הגישה שלנו, חייבת להיות ישראלית", הוא אומר. "הנימוס והנחמדות של העדה האתיופית טובים ומבורכים, אבל לא מביאים לנו תועלת. אנחנו צריכים להעז.

הפנתרים השחורים של שנות ה-50, גדלו כמונו בשכונות, אבל  קמו מתוך מצוקה. אנחנו באים ממקום של כוח.

הדוגמה שאני לוקח היא מהחרדים, שדואגים לאינטרסים של עצמם. גם אנחנו צריכים להתנהל ככה".

 

מעיריית חדרה נמסר בתגובה: "עיריית חדרה פועלת להרחבת הייצוג הולם, בין היתר באמצעות ועדה בראשות חבר המועצה טספאי אדרג'או ובהשתתפות מנכ"ל העירייה, למתן עדיפות מתקנת למתמודדים במכרזים לתפקידים שונים.

מרכז המורשת עובד ופעיל, ובימים כתיקונם משמש את הקהילה בנוסף לצרכים הרוחניים והטקסים, גם לכנסים וימי עיון לחיזוק מורשת קהילת ביתא ישראל.

בימים אלה אכן יש האטה בפעילות, כמו ביתר המרכזים העירוניים, וזאת בגלל מגבלת הקורונה ואיסורי ההתקהלות.

עם זאת, גם בימי הקורונה ממשיך צוות פעולה ייחודי לגבש תוכניות עבודה שנתיות להרחבת הפעילות. כולל תוכניות להקמת מוזיאון ומרכז מבקרים, שימשכו למרכז תושבים רבים שיזכו ללמוד על התרבות המפוארת של יהדות אתיופיה.

"לגבי אירועי התרבות בעיר, השאלה קנטרנית ורחוקה מהמציאות. באירועי התרבות בעיר, משתתפים תושבים מכל המגזרים.

ללא הבדל מוצא או תרבות. האירועים הייחודיים לתושבים בני העדה האתיופית, מתקיימים בנוסף לאירועים העירוניים.

וזאת בדומה לאירועים ייחודיים שמתקיימים גם לבני עדות ותרבויות אחרות בעיר".

 

 

הישארו מעודכנים באתר בלינקר או בפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות